חשוב שיידעו, כי כשתרצה לעבור לשלב הבא, והוא יבוא מהר הרבה יותר מכפי שמנהלת הלקוחות בסניף הבנק חושבת שהוא יבוא, תצטרך להיות ייצוגי. המשקיעים שתגייס לא יסתכלו רק במסמכים הפיננסיים ולא רק בתקציר המנהלים. מבט מעמיק מעל למשקפי הקריאה שלהם יחשוף אם החליפה שלך היא ארמני או חיקוי זול, אם השעון שלך ממותג ומבריק או משהו שאתה סוחב עוד מהצבא ואם המכונית שלך הולמת את המעמד. אתה מצליח – ואתה צריך להראות את זה.
תקציר מנהלים
אודי A4, ב.מ.וו סדרה 3, וולוו S60. שלוש משפחתיות-גדולות יוקרתיות ואירופיות, הפונות לכאורה לאותם אנשים, אלו שלא מסתפקים במכונית ורוצים גם מותג.
ה-S60, מכונית צעירה לכל הדעות, היא דווקא הפחות-עדכנית במבחן הזה. בדור הקודם היו מי שהגדירו אותה כ"מתחרה לב.מ.וו סדרה 4 שלא קיימת", עם ממדים ומיצוב שנמצאים איפשהו בין סדרה 3 לסדרה 5 או בין אודי A4 ל-A6.
כעת, בדור החדש שנחת בארץ לפני כשנתיים, יושר הקו מבחינת ממדים. אלא שהיבואנית החליטה לעשות שנמוך, למחיר דווקא, ובתג בו תקבלו סדרה 3 או A4 בסיסית יחסית תוכלו לרכוש את ה-S60 עם מנוע חזק במיוחד: טורבו, הזרקה ישירה ו-240 כ"ס. הגרסה המספקת 180 כ"ס ולמעשה מהווה מתחרה ישירה בהספק לשתי הגרמניות שעמדו למבחן, עולה כ-60 אלף שקלים פחות!
ה-A4 אמנם קשישה מה-S60, אבל עברה עדכון משמעותי לאחרונה. החזות שלה עודכנה לקו העיצובי האחרון של החברה, היא איבדה כמה כפתורים לשם פישוט הנדסת האנוש וגם שדרגה, על ידי הוספת מזרק שני לכל צילינדר, את מנוע הטורבו-בנזין מ-160 ל-170 כ"ס, על אותו נפח של 1.8 ליטר. בעקבות עדכוני המנוע – קבוצת הזיהום צנחה ל-3 וצריכת הדלק הממוצעת המוצהרת עומדת על לא פחות מ-17.2 ק"מ לכל ליטר בנזין. ובעקבות צניחות המחיר של דגמי ב.מ.וו, המכונית הזו הוזלה בעשרים אלף שקלים לערך.
הב.מ.וו סדרה 3 החדשה מתייצבת לעימות עם עיצוב שמשווה לה חזות גדולה מכובדת אך מעט פחות ספורטיבית מבעבר. הדור הנוכחי נחת בארץ לפני מספר חודשים תחת יבואן חדש, עם מדניות תמחור שונה בתכלית ותג מחיר נמוך משמעותית מבעבר. ה-320 החדשה מצוידת במנוע 2 ליטרים מוגדש המפיק 184 כ"ס האם זה מספיק לשמור על מעמדה האיתן כבחירה של חובבי ההגה?
האם המנוע החזק, העיצוב החדש ותג המחיר הנמוך של ה-S60 יפצו על היעדר הסמל הגרמני? האם העדכון המשמעותי של ה-A4 וטכנולוגיית המנוע החדשה יצליחו לעמוד בדרכה של בימרית רעננה?
רושם ראשוני
אבל המחיר הוא לא ה"אישו" כאן, אנחנו מדברים על רושם, והמותג השוודי הוא מותג קצת יוצא דופן: אם תיסע בוולוו, יש אורחים מחו"ל שיחשבו שאתה מהשמרנים, יש שייראו בך דווקא מפתיע ואחד שלא הולך בתלם. אבל בוא נתנתק רגע מהמותג ונסתכל על המכונית. לא, ברצינות, זו אחת המכוניות היפות בפרופורציות והממדים האלה. אלגנטית ואתלטית, נעימה אבל לא משעממת, מסורתית אבל חדשנית. היא לא נראית כמו הטויוטה של השכן, זה בטוח.
בתוך הוולוו תשמח לגלות דיפון בגוון חום-מוקה מרהיב עין, שמתקלקל בחוסר הרמוניה מסוים עם שלל גוני האפור, מניקל-בהיר ועד לכהה על סף השחור. עיצוב הפנים מינימליסטי-סקנדינבי, אך גם לא לגמרי ברור; הסידור הלא-אחיד של פתחי המיזוג ועומס הכפתורים הוא דוגמא מצוינת לזה. איכות החומרים וההרכבה טובה, והתחושה היא, באופן כללי, רצינית ומודרנית – אבל לא אחידה.
כמו הוולוו, גם האודי לא נראית כמו המשפחומטית של השכן, אבל היא כן נראית בדיוק כמו כל סדאן של אודי מהשנים האחרונות. יש לי תחושה שפיטר שרייר, המעצב, פשוט ברח מאודי לקיה כשרצה להתחיל לעצב מכוניות שנראות אחרת זו מזו. גם חידושי העיצוב בגרסה המעודכנת, שבה אנחנו פוגשים כאן לראשונה, הם חידושים מינוריים שנועדו להפגין סולידריות בין כל שורות הפנסים החדשות של אאודי. אלגנטי, נעים, נאה – בהחלט. חדשני? מפתיע? צעיר? לא ממש.
בתוך תא הנוסעים, מעצבי ה-A4 דווקא ניסו לתת אווירה צעירה, אבל במקום לחשוב על צעירים חייכנים ומלאי חיים, החשיבה היא הייטקיסטית רצינית מאין כמותה – והתוצאה שמרנית ונטולת חוש הומור כלשהו. כמעט הכל צבוע שחור, שנשבר רק על ידי מסגרות ניקל מתכתיות, וזה יוצר עומס ויזואלי ואווירה של חדר שרתי-מחשב גרמני. העיצוב של האודי הוא הטכנולוגי מכולן, אבל גם במובן המנוכר שבמילה.
החזות של הב.מ.וו עושה משהו אחר. מצד אחד – ברור שזו ב.מ.וו, כמו משקפי שמש אופנתיים כהים במיוחד על פנים מצודדות, גם היא מין רצינית-קוּלית כזאת. מצד שני, יש משהו לא כל כך הרמוני בין חזית הפנסים והגריל הדק לבין העובדה שהמכונית כולה נעשתה דומה לאחיות הגדולות, סדרה 5 ואפילו סדרה 7 (טוב, שתי אלה דומות מאוד). היא לא נראית גמלונית בכלל – מהודרת, גדולה, אלגנטית, אבל גם בהחלט לא נראית כבר כמו דורות סדרה 3 הראשונים, הקלילים והספורטיביים.
הרצינות הקוּלית של החזות החיצונית עוברת הסבה מרשימה בכניסה פנימה;המכונית הזו מספקת תחושה מרווחת, נינוחה, אלגנטית מאוד, ובעיקר מזמינה. עיצוב לוח המחוונים מזכיר דגמי ב.מ.וו של פעם – לא מיושן, קלאסי. כניסת הטכנולוגיה נוכחת, אבל ההודעות מופיעות רק כשצריך, בפונטים נעימים. זו חוויית שימוש חדשה, חמימה, נעימה.
ביצועיזם
על ההופעה שלך כבר החלטת, מן הסתם, אבל במכונית כזו - חשובה גם החוויה. מכונית שעולה רבע מיליון שקל לא יכולה רק לקחת אותך בשלווה מ-א' ל-ב'. היא חייבת לתת עוד משהו, יכולת שמעבר למותג. הרי בסופו של דבר, אלו משפחתיות גדולות, בדיוק כמו פורד מונדיאו או סקודה סופרב המצוינות שעולות הרבה פחות וכדי שהמנהל לא ירגיש פראייר גם מעבר לסמל בחזית הן צריכות להצדיק את תג המחיר הגבוה בהרבה.
שלוש המכוניות עומדות על קו זינוק אחד. 240 הסוסים של הוולוו עושים את העבודה והיא מזנקת טוב מכולן. סוחפת, צוברת מהירות בזכות מנוע חלק, בשרני וכוחני, ובעל צליל מצוין. הגיר לא רע, אבל גם לא מרשים – לא חלק כמו בסדרה 3, לא טכנולוגי כמו באודי. עליונות הביצועים של ה-S60 חוזרת בכל מבדקי המאוצים ותאוצות הביניים, מעמידה אל האופק וגם ממהירות זחילה למהירות גבוהה.
האודי מצליחה להיות רק צל רחוק של הוולוו. 170 כ"ס הם די והותר לשימוש יומיומי, אבל הם לגמרי "לא כוחות" כשמשווים אותם לכוח של השוודית. גם לעומת ה-184 כ"ס של הב.מ.וו האודי נשארת מאחור ואפילו כשניסינו "לעזור" לגיר ה-DSG שלה בהאצות מגלישה איטית. בינה לבינה, ה-A4 חזקה הרבה יותר בהאצות ביניים מאשר בהאצות מעמידה.
הב.מ.וו מייצרת ביצועים טובים אך במעט מאלו של האודי, אבל אופן הפעולה של תיבת ההילוכים הנהדרת שלה, על שמונת הילוכיה, קירב אותה באופן מפתיע לביצועי ההאצה של הוולוו הכוחנית. ה-320 היתה מהירה מאוד יחסית לצפוי, המנוע פועל חלק ורענן, נושם היטב ועובד בשת"פ מרשים מאוד התיבה הנפלאה.
כשישורות המהירות מתרחקות והעיקולים מגיעים, נעשית הוולוו אחידה פחות. ההגה שלה מאכזב קצת, הוא קל ומנותק מדי במהירויות גבוהות וכבד מדי במהירויות נמוכות – בדיוק ההיפך ממה שצריך להיות. מצד שני, שלדת המכונית מצוינת, מגיבה היטב לפעולות הנהג, מספקת יכולת של ממש להתמודדות עם יתרות הכוח הגדולות של המנוע ואפילו מספקת הנאה בנהיגה. הוולוו הזו, ראוי לחזור על הנקודה, מהנה בהחלט לנהיגה.
האודי מפגינה גם כאן התנהגות של רובוט מכאני. אפילו בגרסת ההנעה הקדמית ולא הכפולה היא מייצרת אחיזה ברמה שנדיר לפגוש. המהירויות שבהן אפשר לנסוע באודי בכבישים מפותלים מפתיעות שוב ושוב. אבל לעומת היכולת המופגנת הזו, שהיא מרשימה באמת, הנאה קשה למצוא כאן. ההגה, כבד במידה הנכונה, אינו חושף רכילות באשר לקשרים שבין הגלגלים לכביש, הנהג מנותק, התחושות עמומות, כמו נהיגה בסימולטור משובח. בטוח? כן. מהנה? לא.
גם הב.מ.וו לא מפגינה יכולת נהיגה פנומנאלית, כפי שאפשר אולי היה לצפות ממכונית הנושאת את לוגו ב.מ.וו. ההגה שלה טעון שיפור, האחיזה לא תמיד מרשימה, אבל ה-3 החדשה בכל זאת טובה ממתחרותיה. מדויקת ומהנה מה-S60, מחוברת ומלהיבה הרבה יותר מה-A4. משהו בהתנהגות של הב.מ.וו קליל, מזמין, ואיבוד האחיזה בקצוות מספק את קצה החיוך שתרצה למצוא על הפנים שלך בדרך לפגישה המכובדת.
בתנאי המבחן המורכבים והתובעניים, היתה צריכת הדלק של הוולוו הבזבזנית מכולן: 5.3 ק"מ לליטר. הב.מ.וו הנינוחה יותר צרכה ליטר לכל 5.7 קילומטרים, ואילו והאודי, בעלת המנוע החסכוני במוצהר, היתה טובה מהשתיים, עם 6.2 ק"מ לכל ליטר בנזין. עם זאת, חייבים לציין שבתנאי נהיגה שפויים יותר שלושת המועמדות יהיו הרבה יותר צנועות בשאיפות לרוקן לכם את הפלוס בחשבון העו"ש ליד המשאבה.
פרק שלישי, יש חיים אחרי העבודה
רושם וביצועים הם מונחים שאתה חייב להתמודד איתם, אבל בסופו של יום, מכונית היא מכונית – והיא צריכה להיות נעימה ושימושית. בראש ובראשונה, המכונית הזו חייבת להיות נוחה, והוולוו מעניקה את רושם הנוחות הראשוני הגדול ביותר בזכות מרכיב אחד – המושב המעולה.
מדובר במסורת אצל השבדים והיא נמשכת גם ב-S60– מושב סופר-נוח, שילוב אידיאלי בין תמיכה לרכות. במושב הזה אפשר לשבת שעות ולא לקום. המושב האחורי דווקא לא עומד ברמה הזאת, ולמרות שהמכונית הזו אמורה להיות גדולה, צפוף כאן, בעיקר לרגליים, וגם קצת קלאוסטרופובי.
בנסיעה – איטית וגם מהירה - הוולבו רכה ולא מתרסקת. הזעזועים מורגשים, אבל כמו במיטה מפנקת, הם עמומים ולא מטרידים.
המושב באודי לא אידיאלי; הוא קשה מדי ולא תומך מספיק. המושבים האחוריים דווקא לא רעים – נוחים למדי, והמרווח יספק אפילו צמד מבוגרים גבוהים. בתנועה האודי היא הכי "גרמנית": קשה, מהודקת, רצינית. היא מרוסנת וסופגת, אבל לא מפנקת ורכה.
בב.מ.וו המושב מצוין, אבל לא כולם אהבו את זווית הבסיס המוטה מדי לאחור. מאחור, לעומת זאת, ייהנו היושבים ממרווח אמיתי וגם מתחושה אוורירית, בזכות העיצוב והגוונים. נוחות הנסיעה בב.מ.וו דומה לזו הרכה בוולוו, אבל אפילו טובה יותר בכל מה שקשור בריסון ושיכוך המהמורות. אך בענייני בידוד מרעשים הב.מ.וו היא דווקא הפחות מרשימה מכולן.
פורום קבלת החלטות
בדרך כלל אתה צריך לקבל החלטות בתנאי חוסר ודאות. כאן זה יותר קל, אתה רק צריך לדעת איזה טיפוס אתה. האם חשוב לך לבסס את התדמית השמרנית, היציבה, להצהיר בפני המשקיעים כי אופן הניהול שלך לא יפתיע אותם בצעדים שסוטים מהחלטות הדירקטוריון, סביר להניח שהאודי היא הדרך שלך. מכובדת ושמרנית בעיצובה, יציבה ובטוחה בתנועה. אנחנו לא אהבנו את השמרנות המוגזמת, שמתלווה דווקא לעודף תחכום כמעט מאולץ בתא הנוסעים, ובעיקר, חסרה לנו התרגשות בנהיגה ונוחות בנסיעה.
אם אתה רוצה דווקא להפגין יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסה, דרכך היא דרכה של וולוו. היא נוחה מאין כמותה וגם יפה, וכל זה מגיע לצד התנהגות מהנה להפתיע וביצועים חזקים במיוחד. המשקיעים יאהבו במיוחד את העובדה שהצלחת להשיג את כל היכולת הזו במחיר של מכוניות חלשות בהרבה – ואולי דווקא יהיה נכון יותר מבחינתך להופיע עם ה- T4שעולה 190 אלף שקלים. זו בכלל מציאה.
אם כסף אינו העיקר, לפחות כשאתה משקיע בסטטוס שלך, אזי הב.מ.וו היא, לדעתנו, הטובה ביותר במבחן הזה. היא נראית גדולה ומכובדת, אלגנטית אבל קוּלית, ביצועיסטית אבל מאופקת. סדרה 3 החדשה איננה המכונית המהירה ביותר במבחן, אבל יש לה את יחידת כוח מעולה, והיא המהנה והנוחה ביותר. כשתיכנס לתוך תא הנוסעים שלה, תדע שעשית את הבחירה הנכונה – שזו הבכירה הנכונה- עכשיו אפשר להיכנס לפגישה.
>> פרימיום קטן – מרצדס A קלאס במבחן
הכתבה התפרסמה לראשונה באתר "מוטוקאר"
לקבלת גליון במתנה של אחד המגזנים מבית "מוטו תקשורת" לחצו כאן
