בהתחשב בעובדה שעם משכורת של עיתונאים אנחנו ממש לא יכולים להרשות לעצמנו לילה במלון היוקרתי (גם לא במחירי מבצע של אמצע השבוע לא בעונה), החלטנו לקחת אקזמפלר זהה למוביל ה-VIP שלהם ולבחון אותו בסביבה שהוא לא רגיל אליה. וכך לבשנו מכנסי דגמ"ח, חולצה קצרה וסנדלי שורש, והפלגנו אל עבר השטח שמעבר לאספלט, בעוד שבוע ללא גשם של אמצע החורף, כדי לבחון האם ללימוזינה המוגבהת הזו יש גם כאן יכולת כמו שבמרצדס מצהירים.
באולם התצוגה
ה-GL הוא רכב השטח הגדול ביותר בהיצע של מרצדס. הוא הושק ב-2006 בתערוכת דטרויט כתשובה הגרמנית לקאדילק אסקלייד, לינקולן נוויגייטור, לקסוס LX570 ושאר מפלצות ענק שהיו חביבות באותן שנים על הקהל האמריקאי.
ב-2012 הוצגה גרסה שמוגדרת על ידי מרצדס כדגם חדש, אך בפועל מדובר במתיחת פנים מקיפה למדי. עיקר השינוי נוגע לחזית שנראית אגרסיבית ודינמית יותר עם מופע מרשים של תאורת לד, המזכירה את ה-ML עליו הוא מבוסס.
גם האחוריים זכו לליטוש השובר מעט את הקווים הרבועים של הדגם הקודם, אך למרות העדכונים אין מנוס מלקבוע שה-GL עדיין נראה מגושם וגדול, בוודאי ברחובות הצפופים של גוש דן.
כשהשורה השלישית אינה בשימוש ומקופלת לרצפה מתקבל נפח הטענה עצום של 680 ליטרים ובתצורת מטען מלאה עם קיפול גם של שורת המושבים השניה (המעניקה חלל של 2,300 ליטרים) תוכלו להשלים הכנסה בתור מובילי דירות.
אך כל אלה היו גם נחלתו של הדגם הקודם והשיפור הגדול הוא בעיצוב הפנים שנראה מודרני יותר ובעיקר איכותי ומוקפד יותר בבחירת החומרים כמו ריפודי העור בדשבורד, גימורי העץ ושילוב הצבעים בפנלים (תוכלו גם לבחור את שילוב הצבעים והדיפונים כמעט בכל צבעי הקשת) שמרגישים כהולמים יותר מבעבר את המעמד.
כמו בשאר דגמי מרצדס, גם כאן ידית ההילוכים ממוקמת היכן שבשאר המכוניות נמצאת ידית הפעלת המגבים, דבר הדורש הסתגלות ראשונית, אך הבונוס הוא המקום המתפנה בין המושבים לתאי אחסון גדולים ושני מחזיקי כוסות בעלי חימום או קירור.
בעוד שאל מיקומה של ידית ההילוכים ניתן להתרגל במהירות יחסית, תפעול בקרת השיוט באמצעות ידית הממוקמת מתחת לידית המאותתים כבר פחות אינטואיטיבית ומבלבלת, גם לאחר נהיגה ממושכת.
האבזור הסטנדרטי מתקשה להרשים בהתחשב במחיר התחלתי של 636 אלף שקלים. יש את כל מה שצריך ולא יותר מכך. במפתיע, מצלמת רוורס, החיונית עם מימדי הענק, אינה מקורית (אלא בהתקנה מקומית) וחלון השמש הפנורמי האופציונלי אינו כולל סגירה לשורת המושבים השלישית כך שראשי הנוסעים במחלקת התיירים חשופים לשמש הישראלית הקופחת.
גם מערכות בטיחות חשובות כמו ניטור עצמים בשטחים מתים, שמירה על נתיב או בקרת שיוט אדפטיבית הן אופציה בתוספת תשלום, אך יש מערכת תאורה אקטיבית (המפעילה את האורות הגבוהים בחשכה ומכבה אותם כשמגיעה מכונית בנתיב הנגדי), מערכת להתרעה על אי שמירת מרחק וסיוע בבלימת חירום וכן 6 כריות אוויר.
בכביש
יחידת הכוח הבסיסית בהיצע, 350 Blue Tec, מכילה מנוע טורבו דיזל בנפח 3.0 ליטר המפיק 258 כ"ס וכמו ברוב לוגמי הסולר המודרניים הוא ניחן בגמישות רבה בזכות מומנט של 63.2 קג"מ הזמין כבר ב-1,600 סל"ד. הכוח עובר לכל ארבעת הגלגלים דרך תיבת הילוכים אוטומטית 7G, שכשמה כן היא - מציעה שבעה יחסי העברה. למרות שמדובר ביחידת ההנעה הבסיסית, היא מתאימה היטב ל-GL ולא מתקשה לגרום לממותה הענקית להאיץ בחלקות ליניארית למהירויות מפלילות (7.9 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש) תוך שהיא משמיעה סאונד בריטון ערב לאוזן כמו שרק מעט מאוד מנועי דיזל מסוגלים להפיק.
מתלי האוויר מציעים נוחות נסיעה פנומנלית על הכביש, מהמשובחות הזכורות לנו (גם בהשוואה לריינג' רובר) והיא נשארת אדישה גם למרושעים שבבורות וחסינה בפני כל סוגי פסי ההאטה בכמעט כל מהירות.
כושר התמרון מפתיע לטובה בהתחשב במימדים, עם רדיוס סיבוב של 6.2 מטר (גדול רק במעט מ-E קלאס). שיוט מחוץ לעיר נעשה בנינוחות ראויה לציון, בידוד הרעשים כמעט מוחלט (ב-110 קמ"ש סובב המנוע ב-1,800 סל"ד) כך שהקילומטרים נגמאים לא מאמץ.
ה-GL פונה בעיקר לשוק האמריקאי, אך בשונה מרוב מתחריו מהיבשת החדשה הוא מצליח להתמודד גם עם אספלט אתגרי יותר, וכשאנו מפנים את החרטום לנחש האספלט המטפס לפסגת הרי גולן אנו מגלים יכולת טובה למדי.
אמנם עם קרוב לשניים וחצי טון על מחט המאזניים ה-GL אינו צ'יטה קלת רגליים, אבל במעבר למצב ספורט (המקשיח את המתלים והופך את תגבור ההגה החשמלי למעט כבד יותר) בהחלט מתקבלת יכולת לנפק קצב גבוה בהרבה משניתן היה לצפות בנתיב המסתלסל.
בשטח
גם בשטח ויחסית למימדים, ל-GL יכולת מפתיעה: את מתלי האוויר ניתן להגביה וליצור מרווח גחון של 29.6 ס"מ שמונע מפגש עם רוב פגעי הטבע וגם זוויות הגישה והנטישה סבירות (33 ו-27 מעלות בהתאמה). לחיצה על כפתור OffRoad משנה את ניהול המנוע, תיבת ההילוכים והופכת את בקרת המשיכה למהירת תגובה וכזו המונעת באופן מיידי את סחרור הגלגלים כשאלה מאבדים מגע עם הקרקע.
כמו בעיר, גם בשטח משובש נוחות הנסיעה מעולה, אך נפגעת מאוד כשנוסעים עם המתלים במצב הגבוה (בשונה ממתלי האוויר בלנד-רובר ששומרים על ריחוף בכמעט כל מצב). בקרת הירידה במורד היא מהאפקטיביות שפגשנו ומאפשרת בלימה אוטומטית בכל טווח המהירות בין 2-18 קמ"ש דרך מנוף בקרת השיוט. בשונה מהדגם הקודם, הילוך כוח לא מגיע בסטנדרט ומוצע כעת כאופציה כחלק מחבילת השטח (23,500 שקלים) הכוללת בנוסף נעילת דיפרנציאל מרכזית, בקרת שליטה עם 6 מצבים (סטייל "טריין רספונס" של לנד-רובר) המשנה את אופי מערכות הרכב בהתאם לתנאי השטח, מתלי אוויר המגביהים את מרווח הגחון בסנטימטר נוסף ומיגון לגחון, ולגיר.
עם זאת, למרות שרשימת התוספת בעבור 23 אלף שקלים היא יותר ממשתלמת בהתחשב במחיר הרכב הגבוה, רק GL אחד הוזמן בארץ עם חבילת השטח הזו, מה שיכול להעיד על הרלוונטיות שלה למרבית הלקוחות ששמים מעל ל-600 אלף שקלים על הכביש, אך גם בלעדיה ל-GL יכולת שטח טובה ממה שניתן לשער. עם זאת, יש רק לזכור שכדאי מאוד לא להתקע שהרי עם כמעט 2.5 טון של משקל עצמי זה יהיה די בעייתי לחלץ את התפלץ היקר מארגז החול או הבוץ.
סיכום
המרצדס GL החדש טוב מקודמו כמעט בכל תחום; תא הנוסעים שלו שודרג משמעותית, נוחות הנסיעה ראויה לצל"ש, התנהגות הכביש השתפרה פלאים וגם צריכת הדלק סבירה עם 10.4 ק"מ לליטר (בזכות מעבר להגה חשמלי ומערכת Stop&Start) כך שהוא מבצע כמעט כל משימה בקלות, חוץ מלמצוא חניה. יכולת השטח בגרסת הבסיס ללא הילוך כוח אמנם פחות טובה מזו של הדגם הקודם, אבל נראה שזהו מרכיב זניח ברכב כזה ומי שבאמת מעוניין לרדת לשטח כנראה יוסיף את חבילת השטח.
עם תג מחיר של החל מ-633 אלף שקלים ה-GL הוא ממש לא רכב עממי, אך יש לזכור שמדובר במחיר נמוך מבעבר ואטרקטיבי יחסית לרכב שטח יוקרתי במימדים הללו, ולראיה - מתחילת השיווק באמצע 2013 ב"כלמוביל" מכרו 26 אקזמפלרים, פי 10 יותר מאשר הדור הקודם בשנה ממוצעת (מבלי להכליל את הייבוא האישי).
ה-GL המחודש אמנם לא באמת מצליח לשלב באופן מושלם בין היכולת של ה-S קלאס בכביש ליכולת של ה-G קלאס בשטח (כפי שמיטיב לעשות הריינג' רובר היקר בהרבה) אבל למי שמחפש רכב שטח יוקרתי ממותג פרימיום עם מרווח אמיתי ל-7 נוסעים נראה כי קשה יהיה למצוא בארץ מתחרים ישירים בסביבות המחיר הזה.
>> מבחן השוואתי: ריינג' ספורט מול פורשה קאיין
