החיים הרגילו אותנו לשלם יותר ולא באמת לעצור לרגע כדי להבין מדוע אותן חולצות, נעליים או מכוניות שמיוצרות באותו מפעל בסדרות גדולות ועולות מבחינת חומרי גלם ועלות ליצרן כמעט אותו הדבר כמו כל מוצר אחר זוכות לתג מחיר גבוה כל כך. "בשביל עיצוב צריך לשלם", אמרו לנו, ואנחנו הסכמנו כי לא באמת הייתה ברירה אחרת.
בשנים האחרונות, בשל הפיכתו של שוק הרכב בישראל לשוק הנשלט על ידי גופים מוסדיים הקונים מספר מצומצם של דגמים אך בכמויות עצומות המגמה הזאת רק הקצינה ומהשוק כמעט נעלמו מכוניות מסוגננות ובעלות שיק ספורטיבי כמו רנו מגאן קופה (בדורה הראשון ובגרסה הבסיסית), מיצובישי קולט, אלפא ספרינט ואחרות שהציעו נראות גבוהה במחיר שפוי פחות או יותר.
ביוקר המחייה של ישראל בשנת 2011 כדי להפוך לבעליה של מכונית קופה חביבה כמו פולקסווגן שירוקו או רנו מגאן קופה בגרסאות הבסיסיות שלהן ממש ללא יותר מדי יומרות ספורטיביות צריך להכין בעו"ש פלוס של לפחות 150 אלף שקלים, ואם תחליטו לאבזר ולשדרג קצת את הכלה תעברו מהר מאוד גם את רף ה-160 אלף שקלים.
בכלמוביל, יבואנית יונדאי בישראל, החליטו על רקע קרב יצרי מול דלק מוטורס יבואנית פורד ומאזדה, להחזיר את מכוניות הקופה לסביבת מחירים שפויה יותר שזמינה ללקוחות צעירים ולא רק לאלה שגדלו בסביון או ברמת אביב ג' ובהתאם לכך להציע את הוולוסטר קופה החדשה עם תג מחיר של החל מ- 110 אלף שקלים לגרסה הידנית ו-120 אלף לגרסה האוטומטית כפולת המצמדים. אין כאן שום אותיות קטנות או אבזור לוקה בחסר, להיפך, במחיר של משפחומטית ליסינג ממוצעת אתם מקבלים יותר מהכל - יותר טכנולוגיה, יותר אבזור והרבה יותר עיצוב.
מתרשמים
אם שופטים את הוולסטר לפי מבחן הרחוב וכמות תשומת הלב שהיא משכה ללא ספק מעצבי יונדאי יכולים לסמן לעצמם וי ענק על הצלחת עבודתם. קשה לנו להיזכר בהרבה מכוניות, גם במחירים כפולים, משולשים, מרובעים ואף מעבר לכך שזכו לכזה עניין.
אמנם יהיו שיטענו שמדובר בעיצוב מעט וולגרי מדי אבל ממש כמו שגם אניני הטעם מתמגנטים למראה בחורה הלבושה בצורה ישירה המבליטה חיטובים כך גם אי אפשר להישאר אדישים לוולוסטר.
מקדימה אנו פוגשים את הפרונט העכשווי של דגמי יונדאי על סטרואידים עם יותר דומיננטיות, יותר קימורים ויותר אפקטים ויזואליים. למרות שאפשר לחשוב שהמעצבים הגזימו עם אלמנטים כמו כונסי אוויר למטרות דקורציה, קימורים שקועים בפגוש המשתלבים בתאורת LED בהשראה שלא נאמר העתקה מה DS3 של סיטרואן ועוד, התוצאה הסופית בהחלט מרהיבה. מאחור המראה אפילו יותר כוחני עם פגוש ענק הכולל דיפיוזר וצמד יציאות מפלט רבועות במרכזו, סמל עצום על מכסה תא המטען ושמשה גדולה בזווית כמעט אופקית.
באשר למראה הצדודית זה קצת תלוי באיזה צד מסתכלים. "מה זאת אומרת באיזה צד?" אתם בוודאי שואלים את עצמכם, הרי מכוניות נראות אותו דבר משני הצדדים. ובכן, אתם צודקים, זה אכן המצב בכמעט כל המכונית בעולם אך לא ביונדאי וולוסטר המגיעה בפריסה א-סימטרית הכוללת בצד הנהג דלת ארוכה כנהוג במכוניות קופה ואילו בצד הנוסע צמד דלתות - קדמית ואחורית.
הרעיון המקורי הזה מאפשר גישה נוחה יחסית למושב האחורי אך גם גורם לכך שקורת B ממוקמת לא בצורה סימטרית ובעוד בצד הנהג נוצרות פרופורציות נאות בין הדלת לכנף האחורית בצד הנוסע, למרות שידית הדלת האחורית מוסתרת במסגרת החלון, לטעמנו משהו קצת פחות נעים לעין בפרופורציות שבין הדלת הקדמית הקטנה למרכב הספורטיבי.
המרווח מקדימה מצוין וגם המושבים בהחלט מרשימים ומציעים פשרה מוצלחת בין נוחות יומיומית למבנה ספורטיבי. מאחור, כצפוי, פחות נוח אך תודות לדלת היחודית הכניסה למושב לא מחייבת תרגילי השתחלות אקרובטיים. המושב עצמו מציע נוחות ומרווח הרבה מעל לממוצע בסגמנט הקופה כל עוד אתם בגובה של עד 170 ס"מ, מעבר לכך תאלצו לפתח קשר קרוב עם החלון האחורי האופקי ועם משענת המושב הקדמי. עיצוב המושב האחורי מאפשר, אגב, ישיבה של 2 נוסעים בלבד.
תא המטען בהחלט מפתיע ומציע חלל מרשים למדי של 320 ליטרים אך מאופיין בפתח עם מפתן גבוה המקשה על הכנסת חפצים כבדים והוצאתם.
במגזר האבזור יש לוולוסטר בהחלט במה להתגאות ולבד מהחישוקים העצומים, פנסי הערפל ותאורת ה-LED בחוץ רמת האבזור הבסיסית (אינספייר) כוללת בנוסף מערכת שמע משוכללת עם מסך צבעוני גדול ושליטה מההגה, דוושות ספורטיביות , מחשב דרך וכאמור גם הגה מצופה עור ומושבים מרשימים.
קצת קשה להבין מדוע כדאי להוסיף עוד 5000 שקלים בעבור רמת האבזור פרימיום (כמו רכב המבחן) המציעה רק עוד מספר מצומצם של תוספות אבזור מינוריות למדי כמו מראות מתקפלות חשמלית, לוח מחוונים בעיצוב שונה ותאי אחסון בגב המושבים.
רמת הגימור הבכירה "עילית" תגיע בשילוב תיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים בלבד ותציג כבר תג מחיר יקר משמעותית של כ-150 אלף שקלים. גרסת ה"עילית" תהיה מצוידת במושבי עור בצבע אדום עם תפעול חשמלי, חלון שמש פנורמי מקורי, מערכת שמע משודרגת עם מגבר וסאב-וופר, בקרת אקלים מפוצלת, חיישני גשם ואורות, בקרת שיוט, חישוקי "18, כניסה ללא מפתח והנעה בכפתור.
יחידת ההנעה קצת פחות אגרסיבית מהעיצוב וכוללת מנוע אטמוספרי המניע את הגלגלים הקדמיים בנפח 1.6 ליטרים שמפיק 140 כ"ס ומומנט של 17 קג"מ ומשודך לתיבה עם 6 יחסי העברה ידנית או אוטומטית כפולת מצמדים עם אפשרות לתפעול ידני על ידי מנופים בצדי ההגה.
יוצאים לדרך
אנו מתמקמים במושבים הספורטיביים ובהשראת החוויה העיצובית מחפשים כפתור אופנתי ומתבקש כל כך להתנעת המנוע כמו במכוניות ספורט מודרניות, אך במקום המיועד לו במרכז הקונסולה יש כיתוב עם שם הדגם כסוג של הכנה לכפתור בגרסאות הבכירות. גם ידית ההילוכים האוטומטית לא מספיק ספורטיבית למראה לטעמנו, אבל כדאי שנפסיק להיות קטנוניים ונצא לדרך.
בעיר, לבד ממבטים חודרים מכל עבר, הוולוסטר מתגלה כשימושית למדי. המזגן המכני נוח לתפעול ומקרר מצוין ונוחות הנסיעה על האספלט המטולא בהחלט סבירה בהתחשב בצמיגים נמוכי החתך. הראות לאחור קצת פחות מוצלחת ומי שנוטה להתקשות בתמרוני חניה ולא רוצה לעצב מחדש את קימורי הפח כדאי שיוסיף למערכת המולטימדיה הסטנדרטית גם מצלמת רוורס.
למרות המראה הקרבי ועל אף ש-140 סוסים בארסנל נשמעים על הנייר ככוח די מרשים למכונית בגודל הזה כדאי שלא תתפתו למאוצי רמזורים. הוולסטר עם נתון רשמי של 10.3 שניות למאה היא אמנם יותר זריזה מהרוב המוחלט של נבחרת המשפחומטית אך מתקשה להתמודד עם כל רכב מעבר לזה.
מחוץ לעיר הוולוסטר מאפשרת שיוט נינוח במהירויות גבוהות כמו גם יכולת להשלים עקיפות בצורה משכנעת למדי. בנוסף, היא מתגלה כמי שמצליחה להתמודד עם נפלאות מע"צ מעל למה שמצופה ממכונית עם כיול מתלים נוקשה. גם רחשי הרוח כמעט ולא נשמעים. התיבה כפולת המצמדים מתגלה כבעלת תפעול משכנע למדי. אמנם אין לה את התזזיתיות של ה-DSG של קונצרן פולקסווגן אבל העברת ההילוכים באמצעות המנופים בשני צדי ההגה בהחלט מענגת.
ההגה, כמו רוב ההגאים החשמליים מקוריאה, מרגיש מנותק לחלוטין. הוא אמנם די מדויק אך חסר תקשורת שכל כך מתבקשת במכונית מסוג זה, במיוחד שמבחינת אחיזה בכביש הוולוסטר מפתיעה ונצמדת לתוואי הדרך בצורה משכנעת עם זווית גלגול מרכב מתונה ביותר ורמת אחיזה גבוהה מאוד. השלדה וכיול המתלים מרגישים ביחד כמו יחידה מגובשת ומאפשרים אפילו משחקים של העברות משקל, חבל רק שכשמערכת בקרת האחיזה מתערבת למנוע אין מספיק און כדי לספק במהרה מספיק כוח בחזרה. אגב, בעוד שבמרבית המכוניות כפתור הניתוק של מערכת בקרת האחיזה מוחבא היטב כדי שלא יעשה בו שימוש נרחב, בוולסטר מדובר בכפתור ענק הממוקם במקום אסטרטגי בקונסולה המרכזית ובקלות ניתן ללחוץ עליו אפילו בטעות. עם זאת, אל דאגה, גם במצב כבוי המערכת ממשיכה לגלות אחריות יתר.
מסכמים
הוולוסטר מציעה נוכחות שבכבישי גוש דאנס התגלתה כפנומנלית. בנוסף היא גם די שימושית, נוחה לנהיגה ומאובזרת בכל טוב גם בגרסת הבסיס המומלצת ביותר הנמכרת כאמור ב-110 אלף שקלים עם גיר ידני עם 6 יחסי העברה או 120 אלף שקלים בצירוף תיבה רובוטית כפולת מצמדים. היא אמנם הרבה פחות ספורטיבית מכפי שהיא נראית, ליחידת הכוח שלה חסר מחץ וההגה סובל מחוסר תקשור עם הנהג, אבל בעבור מחיר מפתיע וזול משמעותית מכפי שניתן היה לשער הוולוסטר היא אחת העסקאות האטרקטיביות ביותר שיש היום בשוק הרכב המקומי למי שלא חייב מושב אחורי במשרה מלאה.
