מיני קופר (צילום: נעם וינד)
צילום: נעם וינד

למבחן הזה אני מגיע משוחד מראש: מיני זו המכונית הראשונה שהלכתי אי פעם לשים את כספי עליה, לפני אי אילו שנים. אמנם זו הייתה "מיני מיינור" המקורית מבציר שנות השבעים, אבל גם היא, כמו מכונית המבחן הדנדשה, הייתה צבועה באדום כמתבקש, ובניגוד לתפיסה הישראלית הרווחת, דווקא בגלל שהיא הייתה ממש קטנה - החיוך שלי היה גדול.

כאשר בשנת 2001 יצאה לשוק המיני המודרנית מבית ב.מ.וו, היא הגיעה לישראל עם תג מחיר סופר גבוה, והייתה לחלוטין בלתי נגישה בעבור הרוב המוחלט של הרוכשים הפוטנציאלים.
לאחרונה, לאחר כניסתם של "דלק מוטורס" לעמדת היבואן, שלל דגמי המיני זכו להפחתת מחיר משמעותית וכעת מחירה של המיני ONE הבסיסית עומד על 110,000 שקלים, המיני קופר מתומחרת ב- 149,500 שקלים, וגרסת הביצועים - המיני קופר S - תהיה שלכם עבור 180,000 שקלים. למרות שאני משוחד מלכתחילה לגבי המכונית הזו (ולא מסתיר את זה לרגע), עדיין תהיתי האם התמחור הוגן ביחס לתמורה המתקבלת. לאחר מחשבה קצרה ומבלי שהצלחתי לתת לעצמי תשובה ברורה הבנתי שאין מנוס אלא להתיישב בכסא הנהג על מנת לבדוק זאת.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
מיני קופר - קטנה ושמחה|צילום: נעם וינד

המפתח עדיין ביד

כאשר מביטים על המיני מבחוץ, קשה שלא להתאהב בה, במיוחד בשילוב הצבעים של רכב המבחן - רכב אדום עם גג, מראות ו"פסי מרוץ" לבנים. זו תחושה שנוצרה אצל כל מי שאספתי ונכנס עימי לרכב במהלך המבחן, בעיקר אצל בנות המין היפה - שאולי מורגלות לכך שאני אוסף אותן במכוניות מבחן, ועדיין מצאו מקום לומר "איזה רכב מדליק". אם כך, המיני עוברת את מבחן הויזואליות בצורה מרשימה, ומצליחה לגרוף מבטים מסביב גם לאחר שנים כה רבות על כבישי ארצנו. צורתה הכללית כמובן מבוססת על המיני מיינור המקורית, אולם בניגוד אליה, מידותיה הנדיבות אינן דומות כלל לאותה מיני מיתולוגית - המיני של היום כבר אינה קטנה כל כך ונמתחת לאורך של 3.72 מטרים לעומת 3 מטרים של המיני המקורית.

על אף המימדים המגודלים, הרי שחישוקי האלומיניום המעוצבים בסגנון רטרו, הפנסים הקדמיים והאחוריים ושבכת הגריל הקדמית מציגים מחווה למיני המקורית ומעניקים למיני גם בגודל הזה את אותו מראה חמוד.בנקודה זו אף אוסיף פריט מידע שאני בטוח שרובכם לא ידעתם לגביה - לפני הצגתה כדגם קונספט, שכחו לעצב את סופית האגזוז, ולכן בדקה האחרונה אחד המהנדסים לקח פחית משקה קל והצמיד אותה לאגזוז, ומכאן הגיע אותו חלק לפס הייצור הסופי. תודו שלא הייתם חושבים על זה בחיים...

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
כשמביטים על המיני מבחוץ, אי אפשר שלא להתאהב בה|צילום: נעם וינד

המפתח בסוויץ', עוד לא מניעים

העיצוב המיוחד נמשך גם כשנכנסים לתא הנוסעים, ובשונה מכל רכב אחר שאתם מכירים: העיניים מיד מתרכזות במד המהירות העצום במרכז הקונסולה, במתגים המעוצבים למשעי שנראים כאילו נלקחו היישר מקוקפיט של מטוס, ובכפתורים הקטנים לתפעול מערכת השמע המקורית. מול פניו של הנהג ניצב מד הסל"ד שבו ישנה תצוגה נוספת של מד המהירות בחיווי דיגיטלי. החלל הפנימי עצמו מצומצם מעט - ובעוד שמקדימה די נוח, בספסל האחורי אמנם ניתן להושיב מבוגרים אבל נסיעה לאורך זמן תעיק עליהם. איכות החומרים בסך הכל טובה, הפלסטיקה מהודקת ולמרות שרכב המבחן היה רק בעל מאות ק"מ בודדים, ישנה תחושה כי המצב יישאר כך לאורך זמן. ההגה השמנמן והנעים למגע בעל הלוגו של "MINI" בהחלט מוסיף לחוויה, ובשילוב עם הכסא שתומך את הנהג כראוי, כוונת המשורר במקרה הזה - ברורה.

מציאת תנוחת נהיגה טובה היא דבר שמתבצע בקלות רבה, שכן מהנדסי הרכב ייעדו את המיני למלאכה זו בדיוק, ולכן התחושה של חיבור הנהג לרכב הינה מיידית, אם כי תפעול כל המתגים בפעם הראשונה דורש הסטת המבט אליהם, שכן כולם זהים אחד לשני וממוקמים באופן שאינו נגיש באופן אינטואיטיבי.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
חגיגה בסגנון רטרו|צילום: נעם וינד

Push the "START" button

תהליך ההתאקלמות שלי לרכב מרגע ההתנעה ועד לפנייה הראשונה היה בדיוק אותם כמה מאות מטרים מתחנת הדלק שבה נעם (העורך) שלף אותי מרכב מבחן אחר ואמר לי "עכשיו הגיע תורך לנהוג במיני", ועד לכביש הנהיגה הראשון שהוא אחד הארוכים והמפותלים ביותר בארץ. כבר לאחר מספר פניות בודדות, שוכני הרכב אישרו את מה שמוחי חשב עליו - גם בגרסת הקופר, המיני נשארה אותה מיני - שובבה, מדליקה, תזזיתית, ומתגמלת.

גרסת הקופר של המיני שוקלת 1,150 ק"ג (לעומת 686 קילוגרם בלבד של המיני קופר המקורית) אך מצוידת במנוע בנפח 1,598 סמ"ק אשר מפיק 122 כ"ס ומומנט של 16.3 קג"מ. במקרה זה, מספרים לחוד, ומציאות לחוד: המנוע מגיב היטב ומושך משיכה נאה יחסית למנוע אטמוספרי כבר מסל"ד נמוך ובינוני, ומבחן המיאוץ המסורתי למהירות תלת ספרתית עוצר את השעון על 10.4 שניות (9.1 בגרסה הידנית)  בדרך למהירות מרבית של 197 קמ"ש. ביצועים אלו אמנם רחוקים מלרגש במילניום השלישי בהקשר של מכונית ספורטיבית, אולם הם בהחלט מספקים להתנהלות יומיומית זריזה. רכב המבחן הגיע בגרסתו האוטומטית עם תיבה בעלת שישה הילוכים ואפשרות לתפעול ידני. התיבה עצמה מתפקדת באופן זריז למדי, אך עדיין נעדרת את המיידיות של התיבות כפולות המצמדים של ימינו, ובכך יש פגם מסוים בחוויית הנהיגה הדינאמית.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
הממדים גדולו אבל הקסם נשאר |צילום: נעם וינד

המיני קופר מגיעה עם אבזור בטיחות הכולל שש כריות אויר כסטנדרט ומערכת בקרת יציבות מתקדמת הכוללת גם ETLC, הנועל את הדיפרנציאל באופן אלקטרוני תוך שימוש בבלמים ובכך מדמה את פעולתו של דיפרנציאל מוגבל החלקה. יש לציין כי במקרה של המיני קופר, השומרים האלקטרונים לא ממהרים להתערב בנהיגה כל עוד היא חלקה ונכונה, כך שלדעתי אין סיבה ממשית לנתק את הבקרות האלו בתנאי כביש כלשהם, גם כאשר הוא מפותל.

בזמן הנהיגה, ישנו קושי בתפעול הכפתורים הקטנים של מערכת השמע, ולהבדיל ממד המהירות העצום שניצב במרכז הקונסולה, כפתור העוצמה, לדוגמה, אינו בולט כראוי לכפתור כה חשוב. חשש נוסף בהקשר זה שעולה מיידית הוא בדמות היכולת לשדרג את המערכת המקורית מעצם היותה חלק מהקונסולה (עיצובית וכנראה גם פיזית). אותה ביקורת עולה גם לגבי פקדי השליטה במזגן - נראים טוב אבל לא נראים מספיק - ובכניסה מהירה לרכב ללא היכרות מוקדמת, קשה להבין איפה נמצא כל כפתור ומה בדיוק הוא עושה.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
קל למצוא תנוחת נהיגה טובה|צילום: נעם וינד

אז... קארטינג חוקי לכביש כמו שהשמועה מספרת?

בין פנייה לפנייה, החיבור של הרכב לנהג מורגש באופן מיידי. המיני מרגישה הדוקה ומפגינה רמת אחיזה גבוהה, כאשר נוהגים אותה חלק וטכני. כמו כן, היא מגיבה היטב לפרובוקציות של הנהג וניתן לנהוג אותה בדרך המהנה אך לא המהירה ביותר. חיבור זה, אשר יצר ביטחון במעטפת גבולות האחיזה של הרכב, גרם לכך שהמיני הצליחה להישאר "דבוקה" בכבישי נהיגה למכוניות מהירות ממנה בהרבה, וזאת בשל העובדה שהיא לא ממהרת לנשוך את הנהג על כל טעות שהוא עלול לעשות, כמו גם לנוכח העובדה שגבולותיה ברורים עוד לפני ההגעה לשם.

המיני מצוידת בהגה חשמלי בעל תגובה טובה להפניה ראשונית ומשקל סביר, אך כיאה להגאים חשמליים, למרות חדותו ומשקלו - הוא נעדר חיבור אמיתי בין הנעשה בגלגלים הקדמיים לבין האספלט. יחד עם זאת, בשל קשיחותה של השלדה והאיזון הנפלא של המכונית כולה, ההגה פוגם רק במעט בחוויית הנהיגה הדינאמית.

למעשה, כבר לאחר מספר פניות בודדות בהן המכונית משדרת לנהג מה היא יכולה ומוכנה לעשות ומה לא, מדד החיוך של הנהג ושוכני הרכב עולה בהתמדה, והשילוב של ההתנהגות המצוינת, האחיזה הגבוהה יחסית ואיזון השלדה גורמים לכך שקל מאוד לנהוג את המיני קרוב מאוד למגבלות ללא חשש - דבר אשר נחשב לנדיר יחסית בעידן הפוליטיקלי קורקט של המכוניות בימינו. יחד עם זאת, שלל הסופרלטיבים שהוצמדו למיני ברבות השנים שהגדול שבהם הוא התואר של "קארטינג חוקי לכביש", לטעמי, מוגזמים מעט. אמנם במדד הכייף המיני היא אחת המכוניות הבולטות בטווח המחירים הזה, אבל קארטינג עוצמתי עדיין יותר מרגש וחד תגובה.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
מד מהירות עצום במרכז הקונסולה|צילום: נעם וינד

מכבים את המיני, יוצאים ממנה, ומתחילים לחשוב...

הדבר הראשון שעולה לי בראש אחרי ההתרשמות מן המיני הוא החיוך. זהו רכב שגורם לך לחייך - כשאתה מביט בו ומתקרב אליו, כשאתה נכנס לתוכו, וכשאתה נוהג בו. המיני היא בהחלט מסוג המכוניות שגורמות לך להתרגש, גם בגרסת הקופר האוטומטית. אולם בסופו של יום יש לבדוק את התמורה: האם לאחר הורדת המחירים, זהו רכב שבאמת שווה כמעט 150 אלף שקלים?

המיני קופר המודרנית מרגשת ביחס לרכבים אחרים בסגמנט, ומקרינה את היותה "המכונית המדליקה בסביבה" לכל עבר. יחד עם זאת, יש להתייחס לרכב כולו כמכלול, ובפן זה יש עוד היבטים רבים: ביצועיה של המכונית אינם מרשימים, העיצוב הפנימי מלא סטייל אך לוקה מעט בפונקציונאליות ובשימוש בחומרים לא ממש איכותיים. העיצוב החיצוני שואב את מקורותיו מן המיני המקורית, אך למרות שהמיני של היום כבר אינה כל כך "מיני" מבחוץ - היא עדיין לא מספיק מרווחת מבפנים.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
גם בתמחור החדש לא מדובר במכונית זולה |צילום: נעם וינד

בסופו של דבר, דווקא בגלל האמוציות שהמכונית הזו מצליחה להעיר, החלק הרציונאלי שבראשי ממהר לזעוק ולתת את ההכרעה אשר נשענת על החלטה כלכלית, והקו המנחה שלי הוא פשוט: אם חשקה נפשכם ברכב מדליק ומעוצב כגון המיני, תנצלו את הפחתת המחיר המשמעותית ולכו על גרסת ה- ONE. נכון, הביצועים שלה פושרים יותר, אולם היא עדיין מחזיקה במרב הקלפים שהופכים את המיני למה שהיא ולדעתי כמות החיוכים שלכם תישאר דומה אם לא זהה. לעומת זאת, אם נקודות הציון האחרונות לחיפוש במערכת ה- GPS שלכם כוללת מילים כמו "אשתאול", "סדום ערד", או "פוריה עילית", בקפיצה של עוד 30,000 שקלים ממחירה של הקופר הרגילה אתם כבר יכולים לרכוש ב180,000 שקלים את גרסת המיני קופר S אשר מציגה ביצועים ספורטיביים באמת.

המיני קופר נמצאת איפשהו באמצע על התווך הזה. היא מציעה הרבה כיף, אבל חסרה את הדחף והביצועים שייתנו את התמריץ ההגיוני להשקיע עוד 40,000 שקלים לעומת הגרסה הבסיסית.
בכל מקרה, כל מיני תעטה על פניכם את אותו חיוך ילדותי שהיה לי בזמן שנהגתי בה, כזה שבו המחשבה היחידה שעלתה לי בראש הייתה "It's a mini"!
לסיום קבלו  עובדה נוספת שבטוח לא ידעתם: אפילו לכלבה שלי קראתי מיני (כן, על שם המכונית), ומסיבה זו בדיוק גם היא קטנה ושובבה שגורמת לכולם לעטות על פניהם חיוך גדול.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
החיבור של הרכב לנהג מורגש באופן מיידי|צילום: נעם וינד

>> עקיצת עקרב - פיאט 500 אברת' במבחן 

הכותב הינו מדריך לנהיגה מתקדמת.

מיני קופר (צילום: נעם וינד)
"It's a mini"|צילום: נעם וינד