אפשר אולי לטעון כי חלק לא מבוטל מבין רוכשי המשפחומטיות – מרווקים דרך זוגות צעירים, משפחות קטנות יחסית המתגוררות בכרך ועד מבוגרים שכבר לא צריכים מושב אחורי לעוללים – היו מסתדרים מצוין גם עם מכונית קטנה בהרבה, אבל רגע לפני שאנחנו מאשימים את עם ישראל בתרבות העדר, כדאי שנזכור שממש עד לאחרונה ההבדל בין מחירה של מכונית משפחתית מאובזרת לזה של מכונית סופר מיני קטנה היה זניח למדי ומבחינה הגיונית בחירה במכונית משפחתית נראתה, ובצדק, כתמורה טובה יותר לכסף.
בשנתיים וחצי האחרונות משהו השתנה בשוק הרכב, וכתוצאה מירידת כוחן של חברות הליסינג, התחרות ההולכת וגוברת בין היבואנים, הזינוק במחירי הדלק ומדיניות המיסוי הירוק המעניקה הנחת מיסוי משמעותית למכוניות קטנות, חסכוניות ולא מזהמות – נחתו כאן דגמים חדשים שאפשרו לאנשים להגשים את החלום לקרוע את הניילונים מהמושבים במחיר נמוך בעשרות אחוזים מהמחירים אליהם נאלצנו להתרגל במשך שנים.
בתחילה היו אלו מכוניות מיני עירוניות עם גיר ידני דוגמת סוזוקי אלטו, פיג'ו 107 ויונדאי i10 שאמנם הציעו מחיר סנסציוני ביחס לשוק הישראלי, אך חייבו את הלקוחות לעשות פשרות, לעיתים כואבות. בהמשך נוספו לחלק התחתון של סקאלת המחירים כמה מכוניות סופר מיני דוגמת הקליאו 1.2 והסקודה פאביה או סיאט איביזה (בהתאם למלאי ולמבצע) שאמנם עלו מעט יותר מהקטנטנות ועדיין חייבו את הרוכשים לבחוש את ההילוכים בעצמם אבל כבר דרשו הרבה פחות פשרות והציעו "הרבה יותר אוטו" בשביל כמעט אותו כסף.
אין ספק, שנת 2012 היא שנת שיא בנישת "מכוניות התקציב", התחרות בין המותגים השונים לוהטת ויצרית וההיצע מתרחב כל העת.
לאחרונה הצטרפו לחבורה צמד עולות חדשות מצמרת שוק הסופר מיני. מכוניות שנמכרו עד כה רק בגרסאות אוטומטיות ומאובזרות ובצירוף תג מחיר של מעל ל-100 אלף שקלים מוצעות כעת, בתמורה לויתור על גיר אוטומטי וקצת אבזור במחיר הנמוך בעשרות אלפי שקלים מהמחיר המוכר שלהן עד כה, אך בה בעת מעט גבוה מ-70 אלף שקלים בהן מוצעות המתחרות הפופולריות בנישת התקציב.
עם תג מחיר של 75 אלף שקלים, לפני כשלושה חודשים אנשי "דלק מוטורס" הנחיתו כאן גרסה ידנית לפיאסטה של פורד. לפני כחודש חברת מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי, שלמעשה החלה לפני שנתיים וחצי את הרנסנס של המכוניות הקטנות הידניות עם האלטו ב-60 אלף שקלים, החליטה לצרף להיצע גם גרסה ידנית של הסוויפט המבוקשת עם תג מחיר של 77 אלף שקלים.
אז מה בעצם יש לשתי המצטרפות החדשות להציע והאם בנישה בה תג המחיר משחק כינור ראשון הן מצדיקות את תוספת המחיר?
באדום לוהט הפגשנו ביניהן לעימות סוער, ראש בראש, וחזרנו עם מסקנות.
מתרשמים
על אף שמחירן מעט גבוה מהנהוג בסגמנט עדיין קשה שלא להתרשם מהיחס המרשים של תמורה לכסף שהן מעניקות - שתיהן מציגות מראה מודרני שלא נפגם בצורה בולטת בשל אבזור חסר בגרסאות הכניסה. שתיהן מגיעות עם מפרט בטיחות מלא הכולל לא פחות מ-7 כריות אוויר, מערכת בקרת יציבות וציון מקסימלי של 5 כוכבים במבחני הריסוק של NCAP ומציגות תא נוסעים שנראה מכובד ולא קמצני הכולל מערכת שמע מתקדמת עם שליטה מההגה וחיבור לנגנים חיצונים.
במבחן המראה החיצוני, כאמור, שתיהן מגיעות עם לוק עדכני והעדפת אחת על פני השנייה היא בעיקר עניין של טעם אישי.
עם זאת, במיוחד כשהן עומדות אחת ליד השנייה, היתה בקרב הבוחנים תמימות דעים באשר לכך שבסך הכל הפיאסטה נראית יותר מרשימה, במיוחד במבט צידי ומאחור.
מבט בטבלאות הנתונים מגלה שהפיאסטה נמתחת לאורך 3.95 מטרים לעומת רק 3.85 מטרים של הסוויפט ומאושש את הרושם הויזואלי שהפיאסטה גדולה יותר מהסוויפט. עם זאת, למרות שהסוויפט נראית גבוהה מהפיאסטה באופן משמעותי הנתונים יודעים לספר שבסך הכל 3 סנטימטרים מפרידים ביניהן מבחינת הגובה.
הפיאסטה שהושקה ב-2008 מפוסלת על פי הקו העיצובי הנוכחי של משפחת פורד ואף על פי שהיא מקורית למדי ניתן לראות בה אלמנטים עיצוביים רבים המוכרים מדגמי החברה האחרים, מהמונדיאו ומה-SMAX ובעיקר מהפוקוס הנוכחית.
הסוויפט, לעומת זאת, מציגה עיצוב האצ'בק קופסתי וגבוה יותר עם פרופורציות נאות בין תא מנוע קצר ועגלגל לתא נוסעים רבוע.
המושבים נוחים אבל לא מפנקים והריפוד שלהם בגוונים אפורים ושחורים לא מזמין למגע. "חגיגת" הצבעים נמשכת גם בשאר חלקי תא הנוסעים אך למזלה של הפיאסטה שטח החלונות הגדול מציל את תא הנוסעים ממלנכוליות מדכאת. דיפוני הדלתות מעוצבים ומציעים תאי אחסון שימושים ומקום נוח למסעד היד, הדשבורד של הפיאסטה עשוי מחומרים איכותיים למדי אך מעט פשוט למראה.
תא המטען מפתיע למדי ומציג נפח הטענה שימושי של 281 ליטרים שיכול, אם ממש משתדלים, להכיל גם עגלות תינוק ממש גדולות.
על מזבח תג המחיר המוזל גרסת הכניסה הידנית של הפיאסטה מסתפקת במזגן מכני במקום בבקרת אקלים ובוויתור על חלונות חשמליים מאחור. מבחוץ ניתן להבחין גם במספר הבדלים קלים כמו מראות צד בצבע שחור והעדרם של פנסי ערפל קדמיים.
תא הנוסעים של הסוויפט צפוף יותר אבל עדיין מציע מרווח מצוין קדימה. תנוחת הישיבה גבוהה וזקופה יותר והמושבים מתגלים כנעימים יותר ובעלי תמיכה צידית עדיפה. בניגוד לפיאסטה, מושב הנהג גם מתכוון לגובה. כמו בפיאסטה, גם בסוויפט מאחור יש מספיק מקום לשני נוסעים מבוגרים ושלושה בדוחק אך בשל בסיס הגלגלים והאורך הקצרים יותר בהחלט ניתן לציין שליושבי המושב האחורי יש פחות מרווח רגליים ובאופן מפתיע, למרות האחוריים הרבועים והיתרון במימד הגובה, לא נרשם לזכות הסוויפט יתרון בסעיף מרווח הראש מאחור.
איכות החומרים קצת פחות מרשימה מאשר בפייאסטה וניתן לציין שהדשבורד ודיפוני הדלתות עשויים מפלסטיק קשיח ופשוט למראה. עם זאת, גלגל הגה מצופה עור ונעים למגע מעניק לאוחז בו תחושה משודרגת. מבחינת אבזור ניתן למצוא בסוויפט מערכת שמע עם כניסת USB (אבל לא AUX) ומחשב דרך עם מד טמפרטורה חיצונית (שלא קיימים בפיאסטה).
לבד מויתור על החלונות החשמליים מאחור גרסת הכניסה של הסוויפט מגיעה ללא פנסי ערפל קדמיים ועם צמיגים בקוטר ורוחב קטן יותר.
לבד מיתרון בגודלו של תא המטען של הפיאסטה את מבחן הרושם הראשוני צולחות צמד הסופר מיני המוזולות עם ציונים גבוהים ובקרב צמוד צמוד שלא מאפשר לאף אחת מהמתמודדות לפתוח פער על פני השניה, מה שמשאיר את עיקר כובד ההכרעה לביצועים שצמד האדמוניות יפגין על הכביש.
נוהגים
לכאורה, את פרק הכביש הסוויפט פותחת עם יתרון: לרשותה מנוע בנפח 1.25 ליטרים המפיק 94 כ"ס ו- 12 קג"מ המצביעים על יתרון של מעל לעשרה אחוזים לעומת הנתונים של מנוע הפיאסטה הידנית שמצויד (בניגוד לגרסה האוטומטית המצוידת במנוע 1.4) במנוע 1.25 ליטרים המפיק 82 כ"ס ו-11.6 קג"מ.
גם טבלאות הביצועים יודעות לספר שלסוויפט יתרון של שניה במאוץ למהירות תלת ספרתית ונתוני צריכת דלק נמוכים יותר.
על הכביש קשה להבחין בהבדל ממשי ביכולות הביצועים של צמד הקטנות ועל אף שהן מצליחות לנפק קצב תנועה סביר פלוס במאוצי רמזורים ברחובות הכרך ויכולות שיוט טובות במהירויות גבוהות יחסית, נראה כי חסר להן מחץ ובניגוד לציפיה שמכוניות סופר מיני עם מנועים המצוידים בעדר סוסים שעד לפני עשור וחצי היה נהוג במשפחתיות בגודל מלא יציגו תזזיתיות ואופי נמרץ וצעיר הפיאסטה והסוויפט מרגישות מיושבות ובוגרות ולא פוחזות ועליזות.
לזכותן יאמר שבניגוד למכוניות המיני האופנתיות שפחות מתאימות לנסיעות ארוכות, הפיאסטה והסוויפט לא מעוררות רגשי נחיתות על הכביש המהיר מול עדר המשפחומטיות. גם בכביש המסולסל וההררי הן לא אכזבו, אבל כאן כל אחת כבר הפגינה אופי עצמאי יותר - הפיאסטה אילצה אותנו לעבוד יותר עם ידית ההילוכים כדי לשמר קצב תנועה מהיר בין הפיתולים אך הפגינה אחיזה גבוהה מאוד, ההגה הפנה במהירות ונחישות את המכונית לפניות, הצמיגים הרחבים והנמוכים (195 על חתך 50) העניקו שפע של אחיזה וזווית הגלגול מתונה מאוד, אך למרות שהפיאסטה מאוד מרשימה בנתיב המסולסל ואף יכולה לפעמים לשתף פעולה עם העברות משקל משמחות היא לא ממש מהנה לנהיגה.
יתרון ההספק של הסוויפט מאפשר, כל עוד לא מפריע לכם רעש המנוע הצורמני בחלק העליון של טווח הפעולה שלו, להפגין בין הפיתולים משיכה נחושה יותר מאשר זו של הפיאסטה. בעיקולים עצמם מתגלה מכונית פחות אוחזת מהפיאסטה כמעט בכל מצב אך מהנה יותר לנהיגה. למרות זווית הגלגול המוחשית, הצמיגים הצנועים (175 על חתך 65) ונטייה לתת היגוי, בנהיגה חזקה משהו בחיבור הכללי יוצר, בעבור חובב ההגה, תחושה מעלת אדרנלין של נהיגה קרובה למגבלות כבר במהירות שפויה יחסית. בנוסף יש לציין שעל אף שההגה לא מושלם הוא מרגיש מתקשר יותר מזה של הפיאסטה ושניתן גם לנתק את מערכת בקרת האחיזה.
למרות שהפיאסטה הציגה אחיזה עדיפה בכל מצב, זוויות גלגול מתונות באופן משמעותי ועל אף שהיא מצוידת בצמיגם בחתך נמוך יותר היא התגלתה כמכונית הנוחה מבין השתיים עם יכולת ספיגת מהמורות עדיפה והתמודדות מוצלחת יותר עם נפלאות הסלילה של מע"צ. גם הסוויפט בסך הכל מפגינה נוחות נסיעה טובה ומשופרת מזו הזכורה מהגרסה האוטומטית המצוידת בצמיגים נמוכי חתך אך גם רעשי הרוח ובעיקר שאון הכביש במהירויות גבוהות מוחשיים יותר מאשר בפיאסטה.
בסעיף החיסכון בדלק, החשוב מאוד בדרך כלל לרוכשי מכוניות מהסגמנט הזה, ידה של הסוזוקי הייתה על העליונה ומעבר ליתרון בנתוני היצרן הרשמיים המדברים על נתון משולב של 17 קילומטרים לליטר בפיאסטה ו-19 קילומטרים לליטר בסוויפט גם במאות הקילומטרים של המבחן שכללו גם לא מעט קטעי נסיעה מאומצים הצליחה הסוויפט לשמור על פער דומה עם 14 קילומטרים לכל ליטר דלק לעומת 12 במקרה של הפיאסטה.
מסכמים
מי שעקב אחרי המבחן עד כאן בוודאי מבין כי הפעם מדובר בדו קרב צמוד ביותר בו במרבית הסעיפים אין הכרעה ברורה לטובת אחת מהמתמודדות. יתרה מכך, גם כשכבר נרשם יתרון של אחת המתמודדות בתחום מסוים האחרת מיד מגיבה ביתרון בתחום אחר. במבחן הזה המנצח הגדול הוא הלקוח הפרטי שיכול כעת, למרות המיסוי המטורף על מכוניות בישראל, לרכוש במחיר סביר יחסית מגוון מכוניות שיכולות להוות בעבור רבים תחליף הולם למשפחתית יקרה מבלי לדרוש פשרות כואבות מדי.
לצערנו, תחת הסברים תמוהים משהו על העדרן של מכונית מבחן ומסיבות השמורות עימם, יבואני רנו, ניסאן וסקודה העדיפו, למרות שמכוניותיהם נהנות מיתרון בדמות תג מחיר נמוך באלפי שקלים, לא לתת לנו את הקליאו, המייקרה והפאביה להתמודדות מול המצטרפות החדשות לסגמנט התקציב הלוהט.
בכל מקרה, אין ספק שמי מצמד המתמודדות אותה תעדיפו תהיה בחירה מוצלחת ביותר והרבה מאוד אוטו ביחס של תמורה לעלות ובכל זאת, מכיוון שצריך להגיע להכרעה בסופו של דבר, בסיכום חוות הדעת של כל הצוות שהשתתף במבחן ניתן לציין שהסוויפט אמנם מציגה מראה חמוד, תא נוסעים לא רע, נוחות נסיעה טובה, ביצועים מעט עדיפים, התנהגות כביש מהנה לחובב ההגה ומוניטין מוצק בשוק המשומשות, אך הפיאסטה היא מכונית בוגרת יותר המציגה עיצוב נאה יותר, מרווח פנימי מעט נדיב יותר, תא מטען של ממש, נוחות נסיעה עדיפה ויכולות כביש - גם אם קצת פחות מהנות - גבוהות ועדיפות ל-99 אחוז מהרוכשים הפוטנציאלים ובנוסף היא גם זולה מהסוויפט בכמעט 2,000 שקלים והיא הזוכה שלנו במבחן השוואתי זה.
בחנו: אלדר נוימן ונעם וינד
