האופל מריבה היא עולה חדשה וצעירה לארץ, אך למעשה לא מדובר ברכב ממש חדש אלא בכזה שהוצג בדורו השני כבר ב-2010 (הראשון הוצג ב-2002).

אלינו המריבה מגיעה לאחר מתיחת פנים ולאחר שסוף סוף זוודה בתיבת הקסמים האוטומטית המהווה תנאי בסיס להצלחה של כמעט כל רכב בארץ.
עם בסיס גלגלים מכובד של 264 ס"מ המריבה רומזת על מרווח פנים טוב, בדומה למשפחתית ממוצעת. עם זאת, לא מדובר במשפחתית מן המניין. היבואן מגדיר את המריבה כרכב חוצה קטגוריות וזו גם הסיבה לתוספת הכינוי האופנתית שמחייבת שימוש במילה "קרוס".

בפועל, הקשר העיקרי (וכנראה גם היחיד) למילה זו הוא הגובה היחסי שמציעה המריבה, מעבר לכך מדובר בהרבה יותר מיניוואן מאשר קרוסאובר.
לגבי הטענה לחציית קטגוריות והצעת מתכון חדשני וייחודי הרי שגם כאן מדובר בהגזמה וליצרנים אחרים יש כמה דגמים באותם מחוזות כמו טויוטה ספייס ורסו, ניסאן נוט, סיטרואן C3 פיקאסו ואחרים שמעבר למבנה הדומה המשותף לכולם היא העובדה שהם לא כל כך תפסו בארץ.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

עוד ב-mako רכב 
מבחן דרכים השוואתי אופל אדם מול פיאט 500
מבחן דרכים: אופל מוקה  
מבחן דרכים: אופל קסקדה  

עם זאת, ששמים בצד את ההצהרות וההגדרות המפוצצות המריבה בהחלט מציעה חבילה מעניינת עם אבזור נדיב, מבנה דלתות ייחודי ומחיר אטרקטיבי.
האם זה מספיק כדי ליצור דיל שאי אפשר יהיה לעמוד בפניו ויקבע סטנדרט מכירות חדש בקטגוריה הנישתית הזו? יצאנו לבדוק.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

מתב-דלת

באופן כללי המריבה היא לא איזו בריה שמושכת במיוחד תשומת לב מהסביבה, לפחות עד שתפתחו את ארבע הדלתות. הסיבה לכך היא "דלתות התאבדות אחוריות" (אותן תוכלו לפגוש כיום אך ורק ברולס רויס גוסט) שנקראות כך בגלל שהן נפתחות בצורה הפוכה ובעבר זכו לשם מפוקפק בשל סכנה של פתיחה מעצמן בזמן נסיעה. במריבה אין בעיה בטיחותית כזו ויש מנגנון המוודא שהדלתות אכן טרוקות היטב.

במבט מבחוץ, חלקה האחורי מוצלח ומזכיר במשהו את סדרה B של מרצדס (מיניוואן). מבט מהצד עדיין עובד טוב וחושף את מבנה הדלתות הייחודי עם ידיות צמודות זו לזו וקו החלון בצורת גל שמשתפל כלפי מטה בחלונות הדלתות האחוריות.
מבט צד אחור מזכיר שוב מרצדס, הפעם את סדרה A מהדור הראשון, בימים בהם היתה מיקרו-וואן, אך במבט מלפנים התוצאה קצת פחות מחמיאה ותווי הפנים המוצלחים, בדרך כלל, של דגמי הדור הנוכחי של אופל, פחות מסתדרים כאן ומתקבל מראה מעט מסורבל המעניק לה נוכחות גבוהה וצרה שבניגוד לבני אדם במכוניות יוצרת תחושה לא סקסית.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

כשמתיישבים בכיסא הנהג, המושב מתגלה כקשיח וגם נשאר כזה לאורך זמן. נוקשות זו מתגלה כמוגזמת ופוגמת בנוחות. עם זאת, קיימות מגוון אפשרויות כיוון, המצוי הוא גם הרצוי וקל להגיע לתנוחת נהיגה טובה.
התחושה היא של ישיבה על הגובה (אפרופו "קרוס"), תנוחה שתהיה כנראה אהובה על רוב הנהגים ותהווה את אחד מיתרונותיו הבולטים של הדגם.

בקטגוריה מסוגה של המריבה ובטווח המחירים שלה אנחנו רגילים לקבל מראה ואיכויות פנים של רכבי סופר מיני במקרה הטוב. למזלה של המריבה היא קיבלה את הקונסולה המוכרת מהאסטרה והמוקה והתוצאה נאה.
בצידו השני של המטבע נמצאים צבעים אפרוריים וכהים השולטים בתא הנוסעים וריבוי כפתורים קטנים וצפופים על הקונסולה המרכזית.
איכות ההרכבה בסך הכל טובה. הפלסטיקה בעיקרה נוקשה, אך לא מדובר במשהו שיצרום לרוב הלקוחות.
תנוחת הנהיגה הטובה, השמשה הקדמית הרחוקה והישיבה הגבוהה מעניקים תחושה אוורירית ושלטת. קו החלונות שיורד כלפי מטה בחלונותיהן של הדלתות האחוריות יוצר שטח חלון מכובד ושדה ראיה מצוין גם לילדים הקטנים שיושבים מאחור.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

המריבה מגיעה ברמת גימור אחת המכונה JOY, כשרמת האבזור טובה מאוד אך מעורבת - מצד אחד יש כאן בלם יד אלקטרוני, בקרת שיוט ובקרת אקלים דו אזורית. מצד שני קיימים חוסרים בולטים כמו מערכת שמע נטולת כניסת USB ובלוטות'.

הספסל האחורי מציע מרווח מכובד גם לגבוהים, הן מבחינת מרחק הקרקפת מהגג והן מבחינת מרחק הברכיים ממשענת המושב הקדמי. תנוחת הישיבה נוחה.
אם מתקטננים אפשר להלין קצת על רוחב הספסל המתאים יותר ל-2 נוסעים ויהיה צפוף מדי לשלושה, אך חשוב להדגיש שיש לא מעט משפחתיות פופולריות במחיר מלא שלא מציעות יותר מזה.

אופל מריבה

ברמה הפרקטית המריבה מתבלטת לטובה ותוכלו למצוא בתא הנוסעים שני שקעי 12V - אחד מהם ייעודי ליושבי הספסל האחורי, ספסל אחורי מפוצל ומחולק ומתכוונן למרחק (כל כיסא בנפרד) על מנת לאפשר הגדלת נפח האחסון בתא המטען (על חשבון מרווח הרגליים).
מרכז גב הספסל האחורי נפתח ומאפשר להעמיס מטען ארוך מידות. משענת היד שבין המושבים הקדמיים מציעה נפח אחסון מכובד וניתן לשנות את מיקומה על גבי מסילה שחושפת תא גדול מתחתיה - הרעיון מצוין, הביצוע קצת פחות. נרשם מחסור במחזיקי כוסות (יש רק אחד שמיקומו לא נוח).

תא המטען זוכה לציון גבוה בזכות נפח הטענה מכובד של 400 ליטרים (1,496 לאחר קיפול הספסל האחורי), גישה נוחה וגמישות מרובה. כמו כן הוא מאובזר היטב ברשת עיגון, תאים צידיים ותא אחסון כפול (קומת מרתף ברצפת התא). היתרון הפרקטי הבולט מגיע כמובן מכיוון הדלתות האחוריות שלא רק נפתחות לאחור אלא עושות זאת בזווית רחבה של כמעט 90 מעלות, דבר שמאפשר גישה מהפכנית לשליפה קלה של עולל צווחן מכיסא הבטיחות.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

סוסים מהססים

המריבה מצוידת במנוע טורבו 1.4 ליטר המוכר ממספר דגמי אופל ושברולט, אך הצצה במפרט הטכני מגלה נתונים מעט שונים מאלה המוכרים ובמקום ב-140 כ"ס העדר במריבה מסתפק ב- 120 סוסים.

בתיאוריה גם 120 סוסים בהחלט יכולים להוות אורווה מספקת להנעה של מכונית לא גדולה ואכן בנהיגה רגועה די נעים כאן ובשיוט רגוע ב-120 קמ"ש מחט הסל"ד מתייצבת על 2,500 סיבובים שקטים. עם זאת, ברגע שתדרשו קצת יותר תגלו שעד 3,000 סל"ד יש מחסור בכוח ולוקח זמן עד שמתאספת תחושה של דחף ראוי. כשזה כבר קורה, מד הסל"ד חוצה את קו ה-5,500 שם הכוח מתחלף בסתם רעש.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

למעשה, כדי ליהנות מכוח זמין הנהג צריך להתרגל לעבודה ברצועה הצרה. העניין הוא שפעולת הגיר, על ששת הילוכיו, הססנית וחסרה את המידיות הנחוצה בהורדת הילוכים. בפועל על הנהג להאבק במכניקה ובאלקטרוניקה כדי לנפק קצב תנועה ראוי ולרוב יש צורך להיעזר בתפעול הידני השל התיבה.
צריכת הדלק במהלך המבחן על פי מחשב הדרך אכזבה ונעה על הטווח שבין 8-11 ק"מ לליטר בהתאם לתנאי הדרך המשתנים.

המאפיינים של המריבה על פניו אמורים לספק לה יכולת דינמית טובה ואולי אף להחניף לנהג, אך בפועל מתברר שעל אף ההגה הכבד והמתלים הקשוחים המורגשים היטב בנסיעה עירונית, בכביש הדינמי המפותל אנחנו לא מקבלים את הדיבידנד המובטח וההגה הכבד לא מציע דיוק או תקשור יוצאי דופן. בנוסף, על אף המתלים הקשיחים, הרכינה של המריבה מורגשת בסיבובים.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

לא מושלמת – כן משתלמת

הקשר בין המריבה לכינוי "קרוס-וואן" שהיבואן הדביק לה משיקולים שיווקיים מקרי בלבד ואין דבר שמזכיר כאן קרוסאובר. רצוי שנקרא ליד בשמו: מיני מיני-וואן.
עם זאת, גם כששמים בצד את היומרות השיווקיות ומתייחסים למריבה כמו שהיא מתקבלת מכונית לא מושלמת שבסך הכולל של התכונות מתקשה להוות תחרות ברוב הסעיפים למשפחתיות עדכניות כמו מאזדה 3 החדשה, טויוטה קורולה וסקודה אוקטביה. ועדיין, עם תג מחיר של 112 אלף שקלים - מחיר הנמוך בכ-15 עד 20 אלף שקלים ממחירן של משפחתיות בגודלה מלא וכזה המציב אותה במחוזות של משפחתיות קטנות לשווקים מתפתחים, ויחד עם כמה יתרונות פרקטיים שלא תפגשו באף מכונית רגילה מתקבלת ממשפחתית לא סטנדרטית שמציעה דיל משפחתי מצוין.

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא

מבחן דרכים: אסטרה סטיישן וברלינה 1.6 טורבו  

אופל מריבה (צילום: מולי גומא)
צילום: מולי גומא
אופל מריבה