הניסיון הקודם של יבואנית שברולט בישראל לשיווק דגם הנושא את צירוף אותיות RS לא היה מוצלח במיוחד כשבראשית 2012 UMI הנחיתה כאן מארצות הברית את הקרוז RS וניסתה לשווק את המשפחתית המוכרת בגרסה זאת כרכב ספורטיבי חורך אספלט. אבל תג מחיר גבוה מדי וביצועים לא באמת חמים לא הפכו את הקרוז RS ללהיט מכירות ושיווקה הופסק לפני כשנה. כעת, כחלק מהמעבר למנועי טורבו בכמעט כל ליין הדגמים, ב-UMI מגייסים שוב את צמד האותיות שנוחת כאן על אחוריה של הסוניק על מנת לשפר את מעמדה של הסופר מיני מבית שברולט אל מול המתחרות העדכניות.
עוד ב-mako רכב
האם כך תראה השברולט קמארו החדשה?
מבחן דרכים: שברולט סילברדו מול סמארט בראבוס
הפעם בשברולט כבר נזהרים מהבטחות מוגזמות ומציינים כי מדובר בגרסה מפולפלת בניחוח ספורטיבי ובאבזור משופר. מנוע מוגדש עם 140 כ"ס במכונית סופר מיני, אבזור מקיר לקיר ותג מחיר של 110 אלף שקלים בהחלט עשו לנו חשק למהר ולשים עליה את היד כדי לתהות על קנקנה.
מתרשמים
בגרסאות הרגילות הסוניק שידרה תחושה של שעטנז ושילוב אלמנטים שנעדר אחידות סגנונית, אך כעת בגרסת ה-RS בצירוף פגוש קדמי מעט אגרסיבי יותר, פנסי ערפל בעיצוב זוויתי, חצאיות צד, מראות בגימור שחור פיאנו, חישוקי 17' בעיצוב ספורטיבי עליהם נעולים צמיגים רחבים בחתך נמוך, ספויילר אחורי בולט, סמלי RS וטורבו, פגוש אחורי תפוח, דיפיוזר וצינור מפלט רבוע בגימור כרום, נוצר מכלול שלם הרבה יותר המשדר ספורטיביות.
אמנם לא מדובר במראה ספורטיבי מאוד מוחצן (כמו אצל קרובת משפחתה, האופל קורסה OPC, למשל) אבל בהחלט יש לה נוכחות.
הרושם מתחזק בתא הנוסעים שכולל מושבים בעיצוב ספורטיבי עם תמיכה צדית ראויה, תפרים אדומים, רקמת RS וריפוד עור תעשייתי בשילוב אלקנטרה, הגה עם תיפורים אדומים, בסיס קטום ולוגו RS, גימורי שחור פיאנו בקונסולה המרכזית ובידיות האחיזה בדלתות, דוושות אלומיניום ואפילו סט שטיחונים תואם עם כיתובי RS ושוליים אדומים.
יחד עם שלל האלמנטים הספורטיביים שנוספו פתאום גם לוח המחוונים הקטן (הקיים בכל גרסאות הסוניק) שמעוצב בהשראת אופנוע וכולל מד סיבובי מנוע אנלוגי ומד מהירות דיגיטלי מרגיש שייך ואפילו הקונסולה המרכזית הרובוטריקית לא מעצבנת כבעבר.
איכות החומרים בינונית אבל איכות ההרכבה טובה וכך גם האבזור, הכולל מעבר לכל מה שכבר הוזכר גם חימום למושבים, בקרת שיוט, חיישני אורות, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני חניה, מחשב דרך ומערכת מולטימדיה מתקדמת מקורית MyLink הכוללת חיבור לכל סוגי הנגנים, שליטה מההגה, קישוריות בלוטות' מלאה ומצלמת רוורס.
המרווח מקדימה טוב וגם המושבים נוחים ואוחזים במידה. מאחור יש מרווח לא רע בכלל לשני נוסעים מבוגרים (או לשלושה ילדים קטנים ללא כסאות בטיחות) ותא המטען מציע נפח של 290 ליטרים ותא אחסון נחמד מתחת לרצפה.
מפרט הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, מערכת בקרה אחיזה ויציבות וציון של 5 כוכבים במבחני הריסוק של יורו NCAP.
בתא המנוע אנו פוגשים את מנוע ה-1.4 טורבו של ג'נרל מוטורס (המוכר מהטראקס, אורלנדו ומרבית דגמי אופל המשווקים בארץ) שמפיק 140 כ"ס ומומנט של 20.4 קג"מ.
הסוניק RS משווקת בעולם בגרסאות ידניות ואוטומטיות עם 6 הילוכים בשני המקרים, אך בשלב זה לאור אופיו של השוק המקומי החליטו ב-UMI להתמקד בגרסה האוטומטית.
כדי ליצוק תוכן בלוגו הספורטיבי, לבד מהמנוע המחוזק והתוספות הויזואליות, הסוניק RS כוללת גם מערך מתלים מונמך עם בולמים קשיחים יותר וכיול שלדה מחודש.
נוהגים
לסוניק RS יש צינור מפלט רבוע, נוצץ, גדול ומרשים, אך התנעת המנוע לא ממש מלווה בנהמה בשרנית משום סוג שהוא וגם במעלה הסל"ד מנוע הטורבו של שברולט לא מפיק צלילים שעושים חשק להישאר שם.
בניגוד לאופי פעולה משונה בעבר, לאחר שלל עדכונים וכיול מחדש, כעת תיבת 6 ההילוכים האוטומטית סוף סוף מתפקדת טוב: מציגה החלפות הילוכים חלקות ובעיקר לא מתבלבלת תחת לחץ, אולם זו אינה תיבה מהירה במיוחד כמו תיבות כפולות מצמדים או אפילו תיבות אוטומטיות פלנטריות מסוימות ובסוניק RS היא מסרסת קצת את המנוע, שאינו שרירן גדול ממילא, וכך למשל מאריכה את זמן האצה למהירות תלת ספרתית בלא פחות מ -1.3 שניות לעומת הגרסה הידנית לכדי נתון של 9.5 שניות במאוץ הקלאסי – יותר טוב ממרבית רכבי הסופר מיני המתחרים אך רחוק רחוק ממכוניות הוט האצ' עדכניות (אך גם יקרות בהרבה).
בתאוצות הביניים ובכבישים הרריים יש תחושה של מחסור במחץ ולמרות שיש תחושה של כוח זמין בכמעט כל מצב, לא מדובר במכונית שתצמיד אתכם לגב המושב בשום שלב שהוא.
רמת האחיזה באספלט גבוהה מאוד, המתלים המונמכים (בסנטימטר) והבולמים הקשיחים (ב-20 אחוז) עושים את העבודה ובשילוב גומי איכותי בחתך 50 מאפשרים להשחיז פניות במהירות גבוהה למדי ובניגוד לסוניק הרגילה, שמרגישה לא מהודקת וסובלת מהיגוי מעורפל וזוויות גלגול מוחשיות, כאן התחושה היא מגובשת בהרבה. ההגה אמנם מנותק אבל מדויק למדי ובאופן כללי המכונית נוסכת באוחז בהגה ביטחון ותחושה של מגבלות אחיזה גבוהות. גם מערכת בקרת היציבות פחות היסטרית מבעבר וממעטת להתערב באגרסיביות.
תפעול ההילוכים הידני, לעומת זאת, נותר מאוד לא נוח ומתבצע רק לאחר שמעבירים את בורר ההילוכים למצב ידני ובעזרת מתג חשמלי לא נוח הממוקם על הידית.
מערך המתלים המוקשח, החישוקים הגדולים והצמיגים נמוכי החתך גובים את המחיר שלהם בעיר והסוניק RS רגישה למדי לבאמפרים ולבורות, אך ככל שהמהירות עולה כך גם הנוחות משתפרת וגם המושבים בהחלט זוכים לציון טוב גם אחרי נסיעה ממושכת. בשיוט נינוח ב-110 קמ"ש המנוע מסתובב ב-2100 סיבובים נמוכים לדקה אך רעשי רוח ודרך חודרים לקבינה.
במאות הקילומטרים של המבחן רשמנו צריכת דלק ממוצעת של כ-10.5 קילומטרים לליטר, לא מבריק אבל בהחלט מתקבל על הדעת בהתחשב בנהיגה אינטנסיבית למדי.
הוט האצ' לייט?
עד לפני כמה שנים נתונים כמו מנוע טורבו עם 140 כ"ס, מתלים מונמכים, חישוקי 17" וגימורים ספורטיביים נשמעו כמו חלום רטוב לחובבי המכוניות הספורטיביות וצריך לזכור שאייקונים בלתי נשכחים כמו פיג'ו 205GTi (אפילו בגרסת ה-1.9), רנו 5 טורבו, סיטרואן AX ספורט, גולף GTI ׁ)בדורותיה הראשונים) ועוד מכוניות הוט האצ' נחשקות הציגו הספקים נמוכים מזה של מנוע ה-1.4 טורבו של הסוניק RS, אולם בסטנדרטים של העשור השני של המילניום השלישי ובשילוב משקל עצמי של 1,225 ק"ג וגיר אוטומטי קשה להגדיר את ה-RS כקטנה לוהטת.
עם זאת, החבילה בהחלט מרשימה ביחס למחיר וכוללת אבזור מקיר לקיר, תוספות שמשלימות את המראה החיצוני וקבינה מזמינה עם מושבי ספורט מדליקים.
גם המנוע המוגדש בנפח 1.4 ליטר בסך הכל עושה את העבודה ומספק דחף ראוי בכמעט כל מצב, אבל כמנוע שתוכנן לרכבים משפחתיים חסר לו קצת מחץ ואופי ספורטיבי שמתבקש במכונית שאמורה להיות חמה.
במחיר של 110 אלף שקלים, ללא מתחרים ממשיים כאשר כל אופציה אחרת לרכב בניחוח ספורטיבי בישראל עולה לפחות 20 אלף שקלים יותר (יונדאי וולוסטר ורנו מגאן קופה שתיהן גם עם 140 כ"ס אך עם ביצועים פחות מרשימים), ה- RS למעשה מציעה, במחיר כמעט זהה לזה של גרסאות אוטומטיות משמימות של רכבי סופר מיני מתחרים, חבילה די מרשימה של אבזור, יכולות, ביצועים ומראה שיוצרת את הסוניק הטובה ביותר שנסענו בה עד היום ויוצקת תוכן במכונית ומעניקה לה קלפים שהופכים אותה למעניינת.