בשבועות האחרונים לא פעם נדרשנו לתת מענה לשאלה האם מעבר לרכב חשמלי הוא באמת ישים והאם העתיד החשמלי נמצא, כמו שהבטיחו לנו, כבר מעבר לפינה.
מצד אחד, המצב העגום של בטר פלייס ונתוני המכירות הנמוכים מאוד של המיזם, שמייסדו הבטיח בכל הזדמנות שיחשמל בסערה את המדינה, מעלים סימני שאלה רבים באשר למוכנות בפועל של הציבור הרחב, מעבר לדיבורים בלתי מחייבים, להחליף את המכונית המשפחתית היעילה ומונעת הבנזין במכונית חשמלית בעלת טווח נסיעה מוגבל ביותר.
מאידך, בשקט בשקט, מזה מספר שנים מתרחשת מהפכה תחבורתית ברחובות הערים הגדולות ושדרותיהן כשיותר ויותר אנשים מוותרים על אמצעי התחבורה המסורתיים לטובת פתרון חשמלי אישי ונוח בדמותם של קורקינטים ואופניים חשמליים.
רנו, שחרתה על דגלה את המהפכה החשמלית, חשבה גם על זה ולצד רכבים חשמליים בגודל מלא דוגמת הקנגו ZE, הפלואנס ZE והזואי השיקה גם את הטוויזי הייחודית.
קשה להגדיר בדיוק את הטוויזי. מצד אחד זו בוודאי לא מכונית, לפחות לא במובן שאתם חושבים עליו. מאידך, עם הגה, כרית אוויר, דוושות וגג זה גם לא קטנוע ונראה כי הטוויזי מזכירה בעיקר כל מיני רכבי תצוגה ומכוניות קונספט שראינו בתערוכות רכב בשנים האחרונות, אבל להבדיל מאותם תרגילים עתידיים בעיצוב שמעולם לא באמת שקלו לייצר אותם, את הטוויזי אתם אשכרה יכולים, כבר היום, לקנות בכל סוכנות רנו באירופה שתכנסו אליה.
יפה?
קשה להגדיר את הטוויזי כיפה אבל אין ספק שהעיצוב הביצתי, הגלגלים החשופים ורוחבה הצר מעניקים לה נוכחות שונה ועתידנית שמושכת הרבה מאוד תשומת לב מהסביבה.
הקוקפיט קצת פחות מרשים ולבד מכיסא נהג דק ומעוצב כל השאר די פשטני ואפרורי עם הגה סטנדרטי בעיצובו שנראה שנלקח מעודפי מחסן החלפים, הרבה דיפוני פלסטיק לא מזמינים, כמה תאי אחסון קטנים, לוח מחוונים דיגיטלי פשוט, דרגש משונה לנוסע מזדמן ובעצם זהו. אין כאן רדיו, חימום, מזגן, חלונות ועוד דברים שהפכו לסטנדט בכל רכב בסיסי כבר לפני שנים ולמען האמת גם הדלתות הנאות הנפתחות כלפי מעלה הן תוספת בתשלום של 500 יורו.
הטוויזי מצוידת במנוע חשמלי קטן המפיק בסך הכל 17 כ"ס ומניע את הגלגלים האחוריים והסוללות ממוקמות ברצפת המרכב ואמורות להעניק מרכז כובד נמוך לטובת שיפור היציבות של הכלי הצר והגבוה הזה.
הביצועים אמנם לא מרשימים במיוחד אבל נראים, לפחות על הנייר, כמספקים לשימוש עירוני ובין היתר ניתן לציין שהמהירות המרבית עומדת על 80 קמ"ש והטווח בין טעינות בתנאי שימוש אמיתיים צפוי להיות כ-70 קילומטרים.
אופה?
מסיבות השמורות עימם, אנשי מרכז הפיתוח של רנו לא אפשרו לנו לצאת עם החשמלית הקטנה לרחובות פריז השוקקים ונסיעת המבחן הקצרה הוגבלה לכמה רחובות צדדיים ולמסלול מבחן קטן אותו הכינה החברה במיוחד לטוויזי באי קטן בנהר הסיין, בשטח בו שכן פעם מפעל רנו ההיסטורי.
כדי להעניק לטוויזי תחושה של האצה לינארית ולבטל את הקפיצה בזינוק שאופיינית לכלי רכב חשמליים קטנים כמו רכבי גולף, ברנו ציידו את הטוויזי במצערת מושהית, שלא משחררת את מלוא עוצמת המנוע עם הלחיצה הראשונה על הדוושה. אך גם מעבר לזינוק הראשוני הטוויזי מתקשה להרשים ונראה כי יכולת צבירת הקמ"שים שלה עלולה להקשות את ההשתלבות בין המכוניות, המשאיות והאוטובוסים בקצב התנועה בכרך השוקק.
לאחר שהמהירות כבר נצברת, הטוויזי, אמנם, מצליחה לשמור על קצב תנועה נאה במכבלות העירוניות אך יש לציין כי הבלמים מעט חסרי נשיכה ומכיוון שהם אינם מתוגברים נדרשת לחיצה נחושה כדי לעצור. בנוסף, למרות שההיגוי נטול תגבור כח כלשהו, התחושה שלו קצת מנותקת ולא תזזיתית וחדה כפי שניתן היה לצפות שיהיה.
מובן שהטוויזי לא נבנתה כדי להשחיז פניות ונראה כי באופן מודע המהנדסים בחרו להימנע משובבות במחוזות הקארטינג, אבל עם זאת, בתוך מעטפת הביצועים המוגבלת שלה, היא מפגינה אחיזה נחושה למדי באספלט ותחושת בטחון יחסית.
בתיאוריה, כמכונית ללא בקרת אחיזה המצוידת בהנעה אחורית, מרכב קצר ומנוע המספק מומנט מקסימלי בכל טווח הפעולה, לטוויזי אמור להיות פוטנציאל דריפטינג לא מבוטל. בפועל, על אספלט יבש זה כמעט לא קורה ורק לאחר מאמצים ופרובוקציות ניתן לשלוח את האחוריים לפסיעה קלילה הצידה.
עם זאת, ביקור במשטח כורכר בעל מקדם חיכוך נמוך הוכיח לנו שאם יש אידיוט גדול מספיק מאחורי ההגה, רגל בריאה על הדוושה ולא מעט נחישות, בהחלט ניתן לצאת עם הטוויזי למחול ישבנים משמח.
נוחות הנסיעה בינונית ונראה כי המושב דל הריפוד ביחד עם המתלים הנוקשים יחסית שאמורים להגן על הטוויזי הצרה והגבוהה מפני התהפכות גובים את מחירם ובכבישים משובשים בהחלט לא מדובר על חוויית נסיעה במחוזות צרפתיים.
חתונה?
מחירה של הטוויזי באירופה עומד על כ-7,700 יורו (38,5 אלף שקלים). לסכום הזה יש להוסיף עוד 50 יורו, בעבור שכירות חודשית לסוללה – מה שיוצר בסך הכל חבילה לא זולה במיוחד.
בשלב זה עדיין לא ברור אם הטוויזי תגיע לארץ. בדרך לכאן היא צריכה לדלג מעל מגוון משוכות ותקנים – כך למשל, במידה והיא תוגדר כמכונית, לא ניתן יהיה להביאה מכיוון שהיא אינה מצוידת במערכת ESP המחוייבת בחוק.
מאידך, זהו כמובן לא אופנוע ונראה כי משרד התחבורה ו"קרסו" היבואנית יצטרכו למצוא נוסחה חדשה לכלי רכב ייחודי זה.
בנוסף, קיימת שאלת הכדאיות הכללית ולמרות שמסי הקניה על כלי רכב חשמליים נמוכים מאוד ועומדים על 10 אחוזים בתוספת מע"מ, מחירה של הטוויזי בארץ עשוי להגיע קרוב ל-50 אלף שקלים ובתמחור הזה אין מנוס מלציין שמדובר בתג מחיר קרוב מדי למחיריהן של מכוניות מסגמנט המיני המציעות פתרון תחבורתי רב-גוני ומלא יותר במקביל לשימושיות עירונית לא רעה בכלל.
בסיכמו של דבר ניתן לקבוע כי הטוויזי לא ממש מצליחה לספק את החדשנות העתדנית שהמראה שלה מבטיח. ובנוסף היא סובלת משימושיות מוגבלת ותג מחיר גבוה מדי. אבל למרות שלא מדובר בפתרון התחבורתי העירוני הטוב והזול ביותר, ללא ספק מדובר בכלי רכב המעניק חוויית התניידות מעניינת למדי בה המכלול עולה על סך חלקיו ונראה שהטוויזי, המביאה עימה משב רוח רענן, עשויה בהחלט לקסום ללא מעט אנשים.
אגב, לאחרונה התפרסמו ידיעות לפיהן עיריית תל אביב מנהלת מגעים עם רנו להכללתה של העיר בפיילוט מחוץ לאירופה לבחינת מערכת השכרה של כלי תחבורה עירוניים חשמליים קטנים, בסגנון המודל של "תל-אופן".
>> חשמלית קטנה: סיטורואן סי-זירו במבחן