ה-301 מצביעה על שינוי מגמה בפיג'ו וחזרה לסגמנט משפחתיות הסדאן הקומפקטיות בו זכתה במאה העשרים להצלחה לא מבוטלת עם ה-304, ה-305 ובעיקר עם ה-404 המיתולוגית לפני שעברה לקראת סוף המילניום להתמקד במה שהאירופאים אניני הטעם אוהבים - קומפקטיות 5 דלתות איכותיות ומפונפנות.
זה אולי עבד לא רע כמה שנים טובות אבל בעשור השני של המילניום השלישי אין מנוס מלהביט למציאות בפנים ולהבין שאירופה הקלאסית, אנינת טעם ככל שלא תהיה, גוססת כלכלית ומדי יום נמכרות שם פחות ופחות מכוניות חדשות.
פיג'ו הבינה זאת על פי התהום, רגע לפני שנהיה מאוחר מדי, והחלה מחפשת אפיקים חדשים להתרחבות גלובלית. ה-301 (אחותה התאומה, סיטרואן C אליזה) הן הסנוניות הראשונות בשינוי האסטרטגיה של היצרן הצרפתי שהחליט לרדת מעץ האיכות והטכנולוגיות לטובת פשטות מכנית שאפיינה את החברה בעבר.
למרות שה-301 היא פחות מתקדמת, פחות איכותית ופחות טכנולוגית מכמעט כל ליין הדגמים עם סמל האריה השואג, פיג'ו תולה בה תקוות גדולות ומאמינה שדווקא הפשטות הזו תעזור לה להיחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה.
בימים בהם לא יותר מדי ישראלים יוצאים לנופש "הכל כלול" בטורקיה יצאנו לארץ שתהווה את אחד השווקים החשובים עבור המכונית החדשה, כדי לבדוק האם יש ל-301 את מה שצריך כדי להצליח במשימה הכבדה המוטלת על כתפיה ולהחזיר את האריה לשאוג.
על הנייר
בסרטון הפרסומת המלווה את השקת ה-301 רואים נהג המשתמש במפה ולא ב-GPS מתוחכם וזו מהווה מטאפורה ויזואלית לפשטות המכנית שמאפיינת את ה-301.
למרות שהיא מתבססת על פלטפורמה מאורכת של ה-208 המודרנית, ה-301 פשוטה למדי, נטולת קדמה טכנולוגית והחיסכון מורגש כמעט בכל. הפלסטיקה נוקשה וזולה למדי, ההגה אינו מתכוונן למרחק (אבל תנוחת נהיגה ראויה מצאנו בקלות), חגורות הבטיחות אינן מתכווננות לגובה, כפתורי פתיחת החלונות נמצאים במרכז לפני בורר ההילוכים כדי לחסוך בחיווט ובכפתורים מיותרים, יש רק מחזיק לכוס בודדת וקטנה (ובכלל תאי אחסון הן מצרך נדיר כאן), אין ידיות אחיזה לנוסעים מלפנים ועל בקרת אקלים מפוצלת כלל לא שמעו (אבל המזגן חזק בהחלט ומותאם גם למדינות חמות). עם זאת, יש גם דברים חיובים וניתן לציין כי עיצוב הקונסולה המרכזית נאה בהשוואה למצוי בקבוצת התת משפחתיות, יש צג מידע גדול, ההגה קטן וקטום בתחתית והמושבים נוחים למדי, כנהוג במכוניות עם סמל האריה.
בנוסף, גם תא הנוסעים מרווח יחסית תודות לבסיס גלגלים נדיב של 265.2 ס"מ. עם זאת, למרות שמרווח הרגליים בהחלט טוב, הרוחב (כנהוג בסגמנט) קצת פחות מרשים ומאחור רק שני מבוגרים ישבו בנוחות. תא המטען ענק עם לא פחות מ-506 ליטר.
העיצוב של ה-301 החדשה מתבסס על דגם הקונספט SR1 המרשים, אלא שלהבדיל מדגמים אחרים של היצרן בשנים האחרונות בהם התוצאה הסופית דומה למדי לגרסת התצוגה, במקרה הזה הפכה המכונית הסדרתית לסולידית הרבה יותר מהמקור. עדיין ניכרת ההשקעה בעיצוב, בעיקר בתפיחות על מכסה המנוע ולפחות מקדימה היא כנראה אחת המכונית הנאות בקבוצת התקציב, אחת שלא זועקת למרחוק שמדובר בפשרה ללוזרים כמו לא מעט מכוניות בסגמנט, אך עם זאת, מפיג'ו ציפינו לקצת יותר.
בכביש
שלושה מנועים מוצעים ב-301: בנזין בנפח 1.2 ליטר חדש לחלוטין עם 72 כ"ס, בנזין בנפח 1.6 ליטרים עם 115 כ"ס המבוסס על ה-TU הוותיק ולא על זה המודרני שפותח עם ב.מ.וו וטורבו דיזל 1.6 Hdi (מנוע הטורבו דיזל הנמכר ביותר בעולם) עם 92 כ"ס.
כל המנועים מחוברים לתיבת הילוכים ידנית עם חמישה יחסי העברה, ה-1.6 מוצעת גם עם אופציה אוטומטית וותיקה העונה לשם AL-4 וכוללת 4 יחסי העברה וה-1.2 מאפשרת בחירה בתיבת רובוטית חד מצמדית עם 5 הילוכים.
מנוע שלושת הצילינדרים החדש של פיג'ו מודרני למדי בקומפוננטים שלו (לא נבלבל לכם את המוח בפירוט הטכני) ומצליח לעמוד גם בתקני זיהום האוויר של יורו 5 וגם להיות מסוגל לשתות בנזין מאוקטן 87 נמוך, הנפוץ במדינות מתפתחות.
כצפוי מיחידות הנעה משולשות צילינדרים גם מנוע זה רועש יחסית, במיוחד עם עליית הסל"ד, והסאונד החודר לתא הנוסעים במצב זה מרגיש כאילו העלית מהירות בבלנדר כדי לזרז את הכנת הקצפת. אבל המנוע הזה אינו קצפת ובטח לא הדובדבן שבה, אך כפי שאומרים בשפת הרחוב, הוא עושה את העבודה ומצליח לגרום ל-301 לעמוד היטב בקצב התנועה הזריז והעצבני של אנטליה וגם לשמור על מהירות תלת ספרתית בעליה מפותלת המזכירה את זו שאחרי סיבוב מוצא לירושלים. הדבר מתאפשר בין היתר בזכות העובדה שהמשקל העצמי של ה-301 עומד על פחות מטון (985 ק"ג). נתון המשקל הזה, שנדיר בימנו לפגוש במכוניות בגודל משפחתי, תורם גם לנתוני צריכת דלק רשמיים של 19.2 קילומטר לליטר בנסיעה מעורבת.
אם אין לכם קואורדינציה בין יד ימין לרגל שמאל או שאתם סתם מפונקים, כדאי שתדעו שהגרסה האוטומטית המשודכת למנוע 1.6 ליטרים ותיבה וותיקה בעלת ארבעה יחסים (AL4E) מספקת ביצועים סבירים ודומים לאלה של הגרסה הידנית במנוע הקטן. בנוסף יש לציין שהתיבה האוטומטית, שרבים זוכרים אותה ולא ממש לטובה, עברה ליטוש וכיול מחדש ולמרות שהיא לא חלקה ונעימה כמו תיבות מודרנית היא פועלת כעת טוב באופן משמעותי מעבר. עם זאת צריכת הדלק בנהיגה מעורבת הרשומה בדף הנתונים מדווחת על 14 קילומטרים לליטר - 37 אחוזים יותר מאשר ב-1.2.
מתפתלים
מלבד שאון המנוע הדומיננטי למדי יש לציין שלתא הנוסעים חודר יותר מדי רעש גם מכיוונים אחרים כמו הגלגלים (חלק מכך נעוץ באספלט הטורקי הגרוע אפילו בסטנדרטים ישראלים) ורחשי רוח בהחלט דומיננטיים ואין מנוס מלציין שנראה שעל מזבח החיסכון בפיג'ו התקמצנו יתר על המידה על חומרי הבידוד.
המתלים, לעומת זאת, עושים עבודה טובה הרבה יותר. הם מספקים נוחות נסיעה מעולה כיאה למוצא הצרפתי גם על רצועת אספלט אחת שהזכירה יותר שביל טנקים ברמת הגולן מאשר כביש. נראה שאנשי פיג'ו שלחו אותנו במכוון לכבישים הגרועים ביותר שבנמצא כדי להוכיח לנו באופן מוחשי את עצם העובדה שבפני צוות הפיתוח ניצב כל העת מצב הכבישים העגום במדינות היעד.
כמו כן, מרווח הגחון והפגושים גבוהים יחסית לסגמנט ושומרים את החלקים הרגישים הרחק ממפגעים סביבתיים ובסך הכל אין ספק שבכבישי מע"צ המופלאים היא תרגיש בבית.
גם אספלט מפותל לא חסר בהשקה הזו ואני חייב לציין שלמרות שלא מדובר במכונית עם יומרות ספורטיביות, חיוך גדול נמרח לי על הפנים, אך זו לא ממש חוכמה, כי הכביש ההררי שבחרו אנשי פיג'ו היה גורם לי לחייך גם אם הייתה זו השקה של קורקינט חשמלי.
הרשו להמליץ לכם, במידה שמצב היחסים שלנו עם טורקיה יהפוך לטוב יותר וכולם יחזרו כמו פעם להשתזף ולהגדיל את הכרס במלון "הכל כלול" באנטליה, לעזוב את הבריכה ו-7 הארוחות ביום ולצאת להרים מצפון לעיר ולאזור הכפרי יותר. רק שעה נסיעה ממרכז אנטליה תביא אתכם לנוף הררי עוצרי נשימה עם נחלים גדולים, מפלים, ואם אתם חובבי נהיגה – גם לרצועות אספלט מזמינות שלא מפסיקות להתפתל.
אם נחזור רגע ליכולות הדינמיות של ה-301 נציין שאמנם משלמים כאן מחיר מסוים על הנוחות המצוינת בזוויות גלגול בפניות, אך ה-301 בטוחה ואחוזת גם במהירות גבוהות בהרבה מהמותר ובוודאי מהרצוי במכוניות שאמורות לשמש כמוביל משפחתי ולמרות שהיא לא מהנה או מתקשרת (הגה בתגבור חשמלי) כמו הלביאות הותיקות שאהבנו לאהוב (205,206, 306, 309, 406 וכו') היא בהחלט בולטת לטובה אל מול הרוב המכריע של משפחתיות התקציב.
סיכום
פיג'ו 301 אינה פורצת דרך או אוונגרדית בשום דרך שהיא וכאשר היא תגיע לישראל בינואר הקרוב היא תאלץ להלחם בשוק רווי מתחרים כשמולה יתייצבו צמד קרובות המשפחה הקוריאניות - יונדאי i25 וקיה ריו ששולטות בסגמנט, שברולט סוניק והתאומות הצעירות לבית קונצרן פולקסווגן - סיאט טולדו וסקודה ראפיד. אל מול הקבוצה הזאת פיג'ו תציע את האופי הצרפתי, יתרון במרווח הפנים (ובעיקר בתא המטען), חדוות נהיגה מעל לממוצע ובעיקר נוחות נסיעה מצוינת.
עם זאת, יחידת ההנעה הרלוונטית לישראל (1.6 אוטומטית) מיושנת למדי ומספקת ביצועים סבירים בלבד וגם תג המחיר, החל מ-110 אלף שקלים לגרסה הבסיסית ו-115 לגרסה המאובזרת, מציב אותה קרוב מדי למכוניות משפחתיות מודרניות בגודל מלא ויקשה עליה גם לבלוט מול המתחרות המובילות (בעיקר ה-i25 1.6) בקבוצת משפחתיות התקציב.
בשוק המוסדי של ציי הרכב וחברות הליסינג, לעומת זאת, בו המחיר שהחברות משלמות בפועל שונה לחלוטין, יש ל-301 סיכוי הצלחה גדולים בהרבה.
בלובניסקי היבואנית מקווים לפנות גם לשוק הפרטי עם גרסת ה-1.2 שתוצע עם תיבה ידנית במחיר אטרקטיבי של 90 אלף שקלים (95 אלף לאוטומטית - רובוטית) ותהיה למעשה מכונית הסדאן הזולה בישראל.
>> המתחרה: סיאט טולדו במבחן דרכים