ה-GTi הישישה הגיעה לכאן במהדורת ה-1.9 הנדירה היישר מהמוזיאון הרשמי של פיג'ו, במצב מושלם עם קצת יותר מאלף ק"מ על השעון ופשוט גרמה לבטן שלי להתהפך, עד כדי כך שבהתחלה בכלל לא התייחסתי לנינתה המחוטבת והאדמונית.
מה לעשות, גם לי יש פינה חמה בלב למכונית הזו ולו משום שהיא הייתה, הרבה לפני שהיה לי רישיון נהיגה, האהבה המוטורית הראשונה שלי - אהבה שמעולם לא זכיתי לממש.
כמה רחובות מבית הוריי חנתה אחת כזו בדיוק, ובכל בוקר בדרך לבית הספר הייתי מביט בה בהערצה. כל כך אהבתי אותה עד שבניגוד לבחירה שבלונית בתמונה של למבורגיני או פרארי מעל המיטה, ה-GTi הייתה נערת הפוסטר שלי בשנות השמונים בימים שעוד היו תולים בחדר פוסטרים מהעיתון ולא רק מסכי LED.
נראה שלכל חולה הגה יש רגשות ל-208GTi, גם אם לא הייתה בבעלותו אחת שכזו ואפילו אם מעולם לא נהג בה אפילו מטר אחד וזה בדיוק מה שפיג'ו רוצה לחזור לגרום לנו להרגיש כלפי הנינה שלה.
לאחר שבמשך שנים התרחקו בפיג'ו מהרגש ומהחיבור לנהג עם ה-206GTi ועוד יותר עם ה-207GTi, מוטלת כעת על כתפי ה-208 הספורטיבית החדשה משימה קשה, יש יאמרו בלתי אפשרית במציאות הדורשת מעטפת ביטחון, מערכות בקרה אלקטרוניות, נתוני צריכת דלק הגיוניים והקפדה על פליטת מזהמים. כדי לרמוז לנו שבפיג'ו לא שכחו את ה-DNA המקורי הם הציבו בכניסה למלון את ה-205GTi, אלא שבכך הם גם יצרו ציפיות בגובה המון בלאן.
את ה-205GTi כמו שבוודאי הבנתם הייתי מזהה בקלות מקילומטרים. עם פגושים עם פס אדום, חצאית קדמית עם פנסי ערפל גדולים מלפנים, חלון שמש בולט וכמובן תגים עם כיתוב GTi על שני פסי פלסטיק בקורה C ועל הישבן היה לה מראה שאי אפשר לפספס.
את ה-208GTi לי ולכם יהיה הרבה יותר קשה לזהות ולהבדיל בינה לבין 208 רגילה. אמנם בהחלט מדובר במכונית נאה וניתן לציין סממנים ייחודים כמו גריל רשת עם פס אדום בחזית, חישוקי גלגל בקוטר 17', צינור מפלט כפול המציץ מאחור ואפילו תגי GTI קטנים על קורה C כהומאז' ל-205 אבל עם זאת היא פשוט לא שונה מספיק מהדגם הרגיל ונראית בעיקר כמו גרסת אבזור נדיבה.
תא הנוסעים של ה-205 עם שטיחים ודיפונים אדומים לרוב וסמל GTi אדום וגדול על ההגה הכניס לאווירת חרמנות מוטורית עוד לפני שהמפתח נכנס לסוויץ'. תא הנוסעים של ה-208 הרבה פחות מוחצן ודומה מדי לזה שבמכונית הרגילה. יחד עם זאת, אם נתעלם לרגע מההשוואה המתמדת לסבתא רבא, נגלה מושבים תומכים היטב, סידור נוח של הדוושות המחוררות מאלומיניום המאפשר משחקי עקב בצד אגודל בהורדת הילוכים, איכות החומרים טובה למדי (בטח בהשוואה לפלסטיקה המתפוררת ב-205), סמל GTi קטן על ההגה, מסך מגע במרכז הקונסולה המרכזית ושילוב צבעים אדום-שחור בדיפונים, בתפרים של מושבי העור ובתאורה סביב לוח השעונים.
בולטות בהיעדרן ידיות אחיזה לנוסעים המחויבות במכונית המסוגלת לפתח כוחות G גדולים ובאופן אישי פחות אהבתי את הגה הספורט הקטן עם פס אדום בחלקו העליון כמו בהגה של מכונית מירוץ, אך כאן אני בעמדת מיעוט והרוב מאוד אהבו אותו.
מודרניות
להבדיל ממתחרותיה לסגמנט הסופר מיני החמות (רנו קליאו ספורט החדשה ופולקסווגן פולו GTI) ה-208GTi תוצע אך ורק במרכב 3 דלתות. ה-205GTi שקלה 880 ק"ג, הנינה שלה שוקלת 1,160 והיא במפתיע ה-208 הכבדה ביותר בהיצע (אפילו יותר מגרסת ה-1.6 דיזל).
במכונית ספורטיבית משקל הוא האויב הגדול ביותר, אך יחד עם זאת ניתן להבין את ההשמנה בעקבות כל תקנות הבטיחות המודרניות בהן נדרשות היצרניות לעמוד ועדיין היא קלה יותר מרוב ממתחרותיה ורזה ב-90 ק"ג מקודמתה, ה-207GTi.
מלפנים שוכן מנוע 1.6 טורבו המוכר של פיג'ו שפותח יחד עם ב.מ.וו ובגרסה זו (המוכרת גם מה-RCZ) הוא מפיק 200 כ"ס ומחובר לתיבת 6 הילוכים ידנית כמובן.
כצפוי, יחידת הכוח לא מתקשה להזיז את ה-208 בקצב זריז מאוד. מאה קמ"ש יגיעו תוך 7 שניות ממצב עמידה, אך מה שבולט במיוחד הוא שיא המומנט, 28.05 קג"מ, הזמין כבר ב-1,700 סל"ד המקנה למנוע אופי סופר גמיש אך עם זאת מעט פחות בועט ונמרץ ממה שניתן היה לצפות. כמו כן, גם מערכת הפליטה לא ממש ליברלית וערבה לאוזן.
בהפיכת ה-208 ל-GTi בפיג'ו עמלו רבות על כיול המתלים, השלדה וההגה ובין היתר במתלה הקדמי הותקנו זרועות חדשות, מאחור הבולמים הוקשחו, מפשק הסרנים הורחב בסנטימטר מלפנים ושני ס"מ מאחור, ההגה כויל מחדש וגם הבלמים גדלו. האם כל השינויים הללו הופכים את ה-GTi המודרנית למרגשת כמו זו המיתולוגית? זה בדיוק הזמן לצאת לכבישים המפותלים ולבדוק האם בפיג'ו קיימו את ההבטחה.
רגש
השקת ה-GTi הייתה קצרה מדי כדי לגבש חוות דעת מלאה על מכונית כזו. היא כללה רק 130 ק"מ של נהיגה, אך כל הקילומטרים היו בכבישי נהיגה הרריים שמארחים בכל שנה את ראלי מונטה קרלו.
גם הוא, בקטע כביש מפותל שנסגר לתנועה במיוחד לכבוד ההשקה, התקשה לגרום ל-GTi המודרנית לגנוח, למרות קצב תנועה פסיכי גם בעבור מי שישב מספר לא מועט של פעמים לצד נהגי מרוצים.
אני מציע לז'יל שיסע פחות מהר אבל יזרוק את ה-208 לרוחב הפניות, אבל הוא עונה שב-208 זה קצת קשה עם רמת אחיזה הגבוהה ובכביש הצר "זו לא אותה מכונית שניתן היה לשים על הצד בכל מקום" הוא מסביר. ה-205 GTi לא הייתה מכונית מהירה במיוחד אפילו במונחים של שנות ה-80, רק 130 כ"ס הפיק מנוע ה-1.9 החזק ביותר בו הוצעה, אבל מי שנהג בה מספר שהיה לה חיבור טלפתי עם הנהג והיא עשתה כל מה שהוא ביקש. עם זאת, רבים שוכחים שהיה גם צד שני למטבע והיה כדאי שהאוחז בהגה ידע מה הוא עושה כי היא גם ידעה לנשוך חזק מאוד ומספרן הנמוך של ה-205GTi שעדיין נוסעות ברחבי העולם הוא הוכחה ברורה לכך.
ה-208GTi אינה כזאת, היא לא דורשת ממך לעבוד קשה מדי והיא גם הרבה יותר סלחנית - המנוע גמיש ומאפשר להישאר בהילוך גבוה, האחיזה סופר גבוהה וההתנהגות שלה בטוחה ולא מחייבת את הנהג להיות מוכשר במיוחד כדי להיות מהיר מאוד בכמעט כל כביש. מצד אחד זה בהחלט טוב אבל מאידך היא קצת חסרה את העוקץ המתבקש במכונית ספורטיבית ולמרות שבהחלט ברור שלא ניתן עוד לייצר מכוניות כמו ה-GTi ההיא, היינו מברכים על אופי יותר חי ובועט ויותר תקשורת מהשלדה ומהגה החשמלי (המיני של ב.מ.וו הוכיחה שניתן לייצר הגאים חשמליים מתקשרים וחדים) וידית הילוכים מדויקת וקצרה יותר.
בהתחשב ברמת הציפיות שיצרה פיג'ו אי אפשר שלא להתאכזב מעט, אך אם נשים לרגע את העבר בצד, ה-208GTi טובה לאין שיעור מקודמתה, ה-207GTi, שהייתה ממש מאכזבת. אם נוהגים אותה בקווים חלקים ולא מתאמצים להשליך אותה בברוטליות לפניות בניסיון לגרום לה לכשכש בזנב, אפשר גם להפיק מאחורי ההגה שלה רגעי הנאה לא מועטים.
יתרה מזאת, בקצב מנהלתי של תנועה עירונית או בכביש המהיר ה-208GTi מתגלה כבת לוויה נעימה שאינה מענישה אותך על הבחירה הספורטיבית שעשית. המתלים מוצקים אבל לא מתרסקים ולא מפרקים את חוליות צוואר והסתימות בשיניים, המצמד לא מצריך רגלי פיל וגם סינון הרעשים טוב למדי. 
סיכום
בעיניים אובייקטיביות, שאינן מושפעות מפרצי נוסטלגיה מוגזמים. ה-208GTi היא בהחלט הוט האץ' טובה אולי אפילו טובה מאוד, ובוודאי טובה לאין שיעור מקודמתה.
היא אמנם לא נראית שונה מספיק מאחיותיה הרגילות וגם לא מספקת למרחוק הצהרה ספורטיבית מתבקשת לסביבה אבל הביצועים שלה טובים, ההתנהגות ואחיזת הכביש גבוהה, היא מאובזרת, נעימה, נוחה בנסיעה יומיומית (יחסית למכונית ספורטיבית) ובמחיר משוער שצפוי לעמוד על כ-160 אלף שקלים היא תהיה עסקה טובה למי שמחפש ספורטיבית במחיר שפוי יחסית.
אך למרות שה-208GTi נהנית מההילה שיצרה הסבתא רבא שלה, אין מנוס מלציין שהיא לא תיכנס לרשימת הספורטיביות הטובות בהיסטוריה ובוודאי לא תגזול מה-205GTi את המעמד המיתולוגי ותואר ההוט האץ' הטובה בכל הזמנים.
כמו רוב המכוניות בסגמנט בעידן התקינות הפוליטית המודרני היא לא מצליחה לרגש באמת כמו פעם. אמנם נציגי היצרן צודקים שלא ניתן לייצר היום מכוניות כמו ה-205 ההיא, ובכל זאת עדיין יש במאה ה-21 מכוניות שמצליחות לדבר יותר אל הלב וכל כך רציתי שגם ה-208GTi תעשה לי בדיוק את זה.
>> פיג'ו חוזרת לפייקס פיק עם ה-208GTi
