לפני שלוש וחצי שנים הכותרות בעיתונים זעקו: "הפלישה הסינית החלה – היכונו לגל של מכוניות סיניות שיכבשו בקרוב את כבישי הארץ" – אך מאז עברו יותר מאלף ומאתיים ימים בהם התחוללו לא מעט שינויים בשוק הרכב הישראלי, אבל גם אם ממש תתאמצו הסיכוי שתפגשו סתם כך על הכביש לידכם מכונית מייד אין צ'יינה כמעט בלתי קיים.
הסיבות לכך מגוונות ובראש ובראשונה ניתן לציין, בניגוד לציפיה שהסיניים החרוצים יציפו את שווקי המערב במבול דגמים בכל סגמנט, שבמציאות, עד לאחרונה, ההבטחה לא ממש התגשמה ונראה היה כי היצרנים מהרפובליקה העממית לא ממש עשו מאמצים גדולים במיוחד להבקיע את החומה הסינית. אלינו למשל הגיעו מסין בסך הכל שני דגמי מכוניות מסגמנטים משניים יחסית בשוק הישראלי – ה-550MG בקטגורית המשפחתיות הגדולות/מנהלים וטנדר העבודה גרייט וול סטיד.
בנוסף, חייבים לציין כי בניגוד לשליטה הסינית על שוק מוצרי האלקטרוניקה, הביגוד, האבזרים לבית, הצעצועים ועוד, כשזה מגיע לכלי רכב בארץ, כמו בעולם, נרשמת הססנות וחשדנות של ממש בהקשר לטיב הסחורה המיוצרת על ידי האומה הגדולה בעולם וגם הלקוחות וגם הרשויות בחרו להסתכל על הסחורה בשבע עיניים לפני שיעזו לבטוח בה.
ועדיין, למרות כל האמור, בשנה וחצי האחרונות עלו כמה מאות מכוניות מייד אין צ'יינה על כבישי הארץ ובניגוד לתחזיות האימה שדאגו להפיץ גורמים מסוימים בשוק הרכב לא נרשמו סיפורי זוועה על מכוניות שמתפרקות באמצע הנסיעה או מבקרות כל שני וחמישי במוסכים. בלובינסקי, המייבאת את מותג MG-SAIC, החליטו שאחרי התחלה בווליום נמוך כעת הגיע הזמן להנחית כאן את ללב סגמנט המשפחתיות המשמעותי ביותר בשוק הרכב הישראלי את ה-MG350.
כשהתירוצים על העדר דגמים רלוונטיים במפרט אירופאי, הגבלות של משרד התחבורה ושאר ירקות לא באמת עומדים בדרכה הגיע הזמן של ה-MG350 להוכיח שהיא ראויה לאמון שלנו שיעניק נוכחות ממשית ראשונה של פאר תוצרת סין על האספלט הלוהט הישראלי.
מתרשמים
בדרך כלל כשאנו יוצאים למבחן דרכים במכונית חדשה ולא מוכרת אנו זוכים להרבה תשומת לב ומבטים מהנהגים סביב אשר מתעניינים במצטרפת החדשה לכביש, אבל הפעם - כלום, אף אחד לא שולח מבט נוסף במכונית הסינית המבריקה. לנוכח ההתעלמות הכל כך מוחלטת אנו די משוכנעים שגם אם כבר יצא במקרה לכם לפגוש בעולה החדשה מהרפובליקה העממית על הכביש בוודאי אין לכם מושג שזה קרה.
אל תטעו, ה-350 היא לא מכונית מכוערת או ארכאית בעיצובה אלא פשוט, בניגוד לקווים האלגנטיים בעלי הנוכחות של ה-550 אחותה הגדולה, כאן מדובר במכונית שקופה לחלוטין הנראית כמו עוד אחת מהעדר. אמנם כשמתמקדים בקווים אפשר לציין שהם בסך הכל זורמים ונאים וקשה למצוא טעויות עיצוביות כואבות לעין אבל בטוח שגם הברקות של ממש אין כאן.
המימדים החיצוניים שלה (אורך 452 ס"מ, רוחב 179 ס"מ ובסיס גלגלים של 265 ס"מ) קרובים לאלה של משפחתיות קומפקטיות פופולריות דוגמת מאזדה 3, פורד פוקוס ואחרות אך אולי בגלל מימד גובה מעל למקובל (149 ס"מ) נוצרת תחושה כי מדובר במכונית צרה יחסית המזכירה יותר מכוניות מקטגורית התת משפחתיות אליה משתייכות מכוניות כמו קיה ריו ויונדאי אקסנט.
בעוד שמרחוק היא מתקשה להרשים, מבט ממש מקרוב בהחלט מעניק לה נקודות זכות והגימור - מרמת הצביעה, דרך ריתוכי המרכב, הרווחים בין החלקים השונים ועד לדלתות שנסגרות בקליק משדרים תחושה מוצקה של מוצר בנוי היטב ולא של צעצוע סיני זול.
הרושם החיובי מאיכות המוצר נמשכת גם כשנכנסים לתא הנוסעים ופוגשים דשבורד מחומרים איכותיים, מנופים ופקדים בנויים היטב.
כפי שאולי הבנתם ממסע הפרסום, רמת האבזור של ה-MG קיצונית בהתחשב בסגמנט וכוללת ריפודי עור מלאים, מושב נהג מתכוון חשמלית, גג שמש, בקרת אקלים דיגיטלית, מערכת מולטימדיה משוכללת עם 8 רמקולים הכוללת DVD, טלוויזיה, חיבור לנגנים, דיבורית בלוטות' ו-GPS עם מפות IGO של ישראל וגם חישוקי 16' קלים, אבל למרות שציידו את המשפחתית הסינית בכל הטוב הזה תא הנוסעים לא מצליח לשדר אווירת פרימיום ומתחת לכל הגאדג'טים, הגימורים דמויי האלומיניום וריפודי העור, קל להבחין שעדיין מסתתר לו תא נוסעים פשוט ובסיסי למדי.
המרווח בתא הנוסעים בהחלט מפתיע לטובה ולמרות הרושם שמדובר במכונית מקטגורית המשפחתיות הקטנות ה-MG דואגת להבהיר שהיא מציעה מרווח פנימי בשתי שורות המושבים שלא נופל מזה של מרבית המשפחתיות המובילות בשוק ובהקשר זה צריך לציין גם שתא המטען מרווח מעל לממוצע.
בתא המנוע לא תפגשו בדיוק את שיא הטכנולוגיה. ה-MG מצוידת במנוע בנפח 1.5 ליטרים המפיק 105 כ"ס ומומנט של רק 13.8 קג"מ המושג בסיבובי מנוע גבוהים. תיבת ההילוכים האוטומטית היא מתוצרת אסין היפנית אך מסתפקת ב-4 יחסי העברה ונעדרת אפשרות לתפעול ידני מלא.
נוהגים
כבר בתחילת הנסיעה ובלי שהיא תידרש להפגין ביצועים קיצונים ה-MG מפגינה חולשה יחסית עם זינוקים עצלים המחייבים גם נהגים מתונים להפעיל רכל כבדה על הדוושה. כשלוחצים אותה חזק המצב בהחלט משתפר אבל זה מצריך אופי נהיגה שלא בטוח מתאים לכולם.
אמנם לא מדובר ב"עגלה" אבל נראה כי קהל רוכשי המשפחתיות בישראל התרגל בשנים האחרונות למכוניות זריזות יותר.
בכביש המהיר, למרות שהיא מסתפקת בגיר עם 4 יחסי העברה, ניתן לשייט בנינוחות יחסית במהירות של כ-100 קמ"ש ב-2,500 סל"ד. היציבות הכיוונית טובה ורעשי הרוח סבירים. תאוצות הביניים לא מרשימות במיוחד אבל מאפשרות לשמור על קצב תנועה מתקבל על הדעת.
הממהרים יגלו שניתן למשוך אותה גבוה במעלה הסל"ד ולמרות שלא מחכים שם מאגרי כוח עצומים היא בהחלט לא מרגישה חנוקה גם בטווחי הפעולה הללו.
אגב, מד המהירות הדיגיטלי נוטה לגלות אופטימיות יתר מעל למקובל ובדיקה מול נתוני ה-GPS גילתה סטייה של מעל ל-10 אחוזים בין המהירות המוצגת למהירות הנסיעה בפועל.
נוחות הנסיעה בהחלט סבירה והגם שלא מדובר ברכב עם נוחות מפנקת כמו הרכבים של המותגים הצרפתיים אותם לובינסקי מייבאת, הסינית המשפחתית הזו מצליחה להתמודד בצורה לא רעה עם כבישים ארץ-ישראליים אם כי לעיתים היא נוטה להתרסק לבורות, במיוחד במהירויות עירוניות.
לא נראה שאף אחד יבחר בשלב זה לרכוש משפחתית סינית אפילו כשהיא נושאת לוגו שפעם שימש רכבי ספורט בריטיים עטורי תהילה במידה שהקיק שלו בחיים הוא לצאת לכבישי נהיגה בשעה 6 בבוקר, אבל במילניום השלישי על ה-MG הסינית ליישר קו אל מול סטנדרט אחיזה מאוד גבוה והתנהגות בטוחה וצפויה המאפיינת את המשפחתיות של העידן המודרני ובפרמטר זה היא מקבלת ציון עובר, אבל לא הרבה מעבר לכך: אמנם התרגלנו להגאים אילמים אבל ההגה ב-MG לא רק שאינו מתקשר אלא גם מרגיש מעורפל וגורם לתחושה לא בטוחה ונדרשת תקופת הסתגלות של ממש כדי ללמוד שלמעשה מגבלות האחיזה של ה-MG גבוהות ממה שבתחילה ניתן לחשוב. כאשר מוסיפים לתחושה הלא כל נעימה הזו גם מערכת בקרת אחיזה שעובדת יותר מהמקובל, מנוע שאמנם חובב טורים גבוהים אך נעדר מחץ, תיבת הילוכים שמשוועת בנהיגה מאתגרת לאופציה לתפעול ידני ובלמים שאמנם בסך הכל עובדים לא רע אך סובלים מדוושה ספוגית שמצריכה רגל מאוד נחושה מבינים שבסעיף זה יש לסינים עוד בהחלט מה ללמוד.
הגיר שמסתפק ב-4 יחסי העברה והמנוע שצריך לדחוף במעלה הסל"ד כדי לשמור על קצב תנועה סביר גובים את המחיר שלהם ליד המשאבה ובמבחן שלנו הנתון שהצלחנו להשיג עמד על 10.1 קילומטרים לליטר. אמנם ניתן להעריך שנהיגה מתונה תצליח לשפר את הנתון הזה אך עדיין אין ספק שחלק מן המתחרות מציגות נתוני אמת חסכוניים יותר.
מסכמים
אמנם מי שעקב אחרינו עד כאן בוודאי מבין שה-MG הסינית לא ממציאה מחדש את הגלגל אבל עם זאת היא מספקת הוכחה לכך שהסינים לומדים ומהר. מה שלקח ליפנים ולאחר מכן לקוריאנים יותר מעשור הסינים עושים כעת ובזמן קצר בהרבה.
מעל לכל חייבים לציין שה-MG350 היא לא פרי בוסר אלא מכונית שבנויה היטב ובסך הכל ראויה למדי, לפחות עד שלוקחים בחשבון תג המחיר העומד על 115 אלף שקלים.
מצטערים, למרות העור על המושבים, החישוקים הקלים, ה-GPS ומערכת המולטימדיה המשוכללת, ה-MG לא נראית כמו משפחתית פרימיום ועל הכביש היא בוודאי שלא מרגישה כך, וכאשר נדרשים לשלם עליה 115 אלף שקלים בזמן שמשפחתיות קטנות כמו יונדאי אקסנט או קיה ריו עם מוניטין מוכח וסחירות ידועה מוצעות במחירים נמוכים יותר, משפחתיות מובילות כמו פורד פוקוס או יונדאי i35 עולות רק כמה אלפי שקלים בודדים יותר ובתקופה בה השוק מוצף במבצעי מכירות, הנחות למועדוני לקוחות ושלל מכוניות חדשות שחברות הליסינג מוכרות עם 0 קילומטרים במחירים סופר אטרקטיביים קשה למצוא הצדקה של ממש לקנות את ה-MG350 ולהיות חוד החנית שיכשיר את הדרך של המשפחתית הסינית ללב הקונצנזוס הישראלי.
להזכירכם, לתוצרים מיפן ומקוריאה לקח זמן רב להגיע למעמדם היום, ועל אף שנקודת הפתיחה של ה-MG מבחינת איכות ובשלות המוצר טובה בהרבה מזו של אותן יפניות וקוריאניות ראשונות, בשלב זה כדי להעניק לה נוכחות על כבישי ישראל נדרש תמריץ של ממש - הרבה יותר מריפודי עור מיותרים, חלון בגג או מערכת מולטימדיה כמוה ניתן לרכוש באלפיים שקלים בחנות האבזרים השכונתית והתמריץ הזה חייב להיות כספי ומשמעותי ולכלול תג מחיר בין 5 ספרות שיאפשר לנו להמליץ עליה בלב שלם, ישנה את כללי המשחק בשוק המשפחתיות ויעניק ל-MG את הפריצה שהיא כה משוועת אליה.
