נראה שהיה זה בעיקר המראה שלו שלא הצליח אף פעם לקלוע לאופנה והסתיר את היכולת הגבוהות שמתחת למעטפת שכללו התנהגות כביש משובחת ויכולת עבירות כמעט כמו של רכבי שטח אמיתיים.
בחוד החנית ניצבה גרסת הטורבו ועם מנוע תרומת האימפרזה WRX/GT היא העניקה לרכב עם לוק מוביל הילדים, יכולת כמעט כמו של מכונית ראלי כשמגיע סוף השבוע.
גרסת הטורבו פתרה את הטענה המרכזית כנגד הפורסטר הרגיל שהיה בכל דורותיו, בעל ביצועים לא מלהיבים במיוחד. אבל התשלום על כך היה גדול בתחנת הדלק ולמעשה שיווק גרסת הטורבו בדור הקודם הופסק בשל צימאונה לנוזל הצהבהב וחוסר עמידתה בתקני זיהום אוויר יורו 5.
הפורסטר החדש הושק בארץ לפני כשנה ולפני מספר חודשים הצטרפה להיצע המקומי גם גרסת הטורבו הבכירה שמבטיחה לשלב בין התכונות שקנו לקודמותיה עדת מעריצים לצריכת דלק סבירה כמתחייב בעידן זה של תקינות הפוליטית של והתרוקנות מאגרי הנפט.
עוד ב-mako רכב
מבחן דרכים: סובארו אאוטבק
מבחן דרכים: סובארו אימפרזה החדשה
מבחן דרכים: סובארו פורסטר החדש
בדרך לגן הילדים
הפורסטר טורבו נראה דומה למדי (שלא לומר מדי) לפורסטר הרגיל וההבדלים מסתכמים בכונסי אוויר קטנים בפגוש הקדמי, חישוקים קלים בקוטר 18" , פנסי קסנון, ופסי ניקל במסגרת פנסי הערפל ומגני הסף.
כונס האוויר למצנן הביניים (אינטרקולר) על מכסה המנוע, שהיה הסמל המובהק של הדגם, נעדר בדור זה מהתפריט והמכלול, למרות שלכאורה הוא מציג עיצוב אגרסיבי מבעבר, לא עושה חשק, ואפילו נראה מגושם.
כמו הפורסטר הרגיל גם כאן תא הנוסעים מרווח למדי (בזכות בסיס גלגלים שהתארך ב-2.5 ס"מ לכדי 264 ס"מ), תנוחת הנהיגה גבוהה ושולטת יותר מבעבר בזכות הגבהת המושבים (ובעיקר זה של הנוסע) וכמו כן שטחי החלונות גדלו ומכניסים כעת הרבה נוף לתא הנוסעים ויש הרבה תאי אחסון.
למרות השיפור באיכות החומרים, עדיין הפלסטיקה מרגישה קשיחה, זולה ומאוד יפנית באופייה. המושבים מציגים מבנה חסר כל תמיכה צידית וריפודי העור החלקלקים גם לא ממש תורמים לקיבוע הגוף למושב. לפחות משענת היד המתכוונת תורמת במשהו לנוחות הנהג. תא המטען קטן מעט יותר מזה של הדגם הרגיל (488 ליטר) בגלל מנגנון הפתיחה החשמלית לדלת, אך הוא יספק את צרכיה של משפחה ממוצעת וכפתורי קיפול מהיר נוחים למושבים האחוריים יאפשרו את הגדלת הנפח בקלות.
להבדיל מגרסת הבסיס האטמוספרית שמסתפקת באבזור קמצני, בגרסת הטורבו נראה שביפנאוטו סימנו וי בכל הסעיפים בקטלוג האבזור ובין היתר יש בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע עם שליטה מההגה, בלוטות' ו-USB, מפתח חכם, משוטים להעברת הילוכים מההגה, חיישני גשם ותאורה, מושב נהג חשמלי, חימום למושבים הקדמיים, ריפודי עור, חלון שמש ענק, דלת מטען נפתחת חשמלית, חישוקים קלים בקוטר 18", מצלמת רוורס ומחשב דרך מפורט עם תצוגה צבעונית שבוודאי יהיה חביב על כל גיק רכב.
בסעיף הבטיחות תשמחו לדעת שהפורסטר טורבו, כמו שאר הדגמים, מצויד ב-7 כריות אוויר ובציון של 5 כוכבי ריסוק במבחני יורו NCAP.
בדרכים מפותלות
מגדש הטורבו שנוסף (בתקווה שבעתיד הוא יגיע גם ל-BRZ) מעמיד את מניין הסוסים על 240 אך חשוב מכך זמינות הכוח שופרה עם מומנט של 35.7 קג"מ כבר ב-2,400 סל"ד. הכוח עובר בעזרת תיבת הילוכים רציפה מחוזקת ובעלת יחסי העברה שונים מהדגם הרגיל, לכל ארבעת הגלגלים דרך הנעה כפולה קבועה המוכרת של סובארו.
עם זאת למרות הנתונים המרשימים על הניר, ברגעים הראשונים היה קצת קשה לנו להבין היכן מסתתרים כל הסוסים והתחושה היתה של תאוצה פחות אגרסיבית ממה שניתן לצפות לרכב עם הספק שכזה ונתון תאוצה רשמי של 7.5 שניות למאה.
אבל אחרי הסתגלות קצרה מבינים שמאחר שהשהיית הטורבו נעלמה כמעט לחלוטין ותיבת ההילוכים הרציפה (תיבה מיושנת בת ארבעה יחסים בדגם הקודם) מייצרת נינוחות, למעשה התאוצה הליניארית החלקה מטעה וחייבים להיות עם עין פקוחה על מד המהירות כדי להישאר עם הרישיון ביד.
נהגים החושקים בתאוצות ברוטאליות יותר יעבירו את בורר מצבי הנהיגה SI-DRIVE למצב "Sport Sharp" האגרסיבי ביותר מבין שלושה מצבים ("Intelligent" ו-"Sport") המחדד את תגובת המצערת ותיבת ההילוכים והופך את כל העסק לדי היפר אקטיבי, זכר לימי סובארו העליזים.
המתלים נוקשים יותר מבדגם הרגיל וציר האחורי נוספה תת מסגרת המקשיחה אותו עוד יותר ויחד עם החישוקים הגדולים יותר המשאירים פחות בשר בצמיגים (חתך 55) מתקבלת נסיעה נוקשה יחסית, אך זו משתפרת ככל שעולה המהירות ומעניקה תחושה מרוסנת ומוצקה שתעמוד בכל פגעי מע"צ.
כמו בדגם הרגיל גם כאן תיבת ההילוכים הרציפה מאפשרת למנוע לנוח בסל"ד נמוך במהירות שיוט (1,950סל"ד ב-110 קמ"ש), אך בידוד רעשי הרוח לוקה בחסר ואלה מרבים לחדור לתא.
הדיבידנד לנוקשות בעיר מתקבל בדמות התנהגות כביש משובחת: המתלים מרסנים היטב את המרכב ומפגינים עמידות גבוהה לזוויות גלגול בעיקר בהתחשב במשקל העצמי הגבוה, 1,711 ק"ג (166 ק"ג יותר מהדגם הרגיל). חבל רק, כנהוג בסובארו, שההגה אילם כמעט לחלוטין וקצת מעורפל והבלמים ספוגיים ומפגינים יכולת האטה שלא עומדת בקנה אחד עם יכולת ההאצה.
דרך השטח
כמו בפורסטר הרגיל גם לטורבו יכולת שטח שתאפשר לכם לצלוח לא מעט מעברים בהם כל קרוסאובר מפונפן (גם אלה המצוידים בהנעה כפולה) יפרפר את גלגליו בחוסר ישע.
מרווח הגחון נדיב (22 ס"מ), זוויות המרכב טובות (26/25 מעלות זוויות גישה/נטישה), מערכת ההנעה חסונה ובקרת משיכה יעילה מקנים יכולת שטח טובה בהרבה ממה שפשר לצפות לנוכח המראה האנמי.
מערכת X-mode משנה את רגישות דוושת המצערת ואת רגישות בקרת המשיכה ומציעה בקרת ירידה במורד אפקטיבית ביותר המקלה את ההתמודדות עם שטח אתגרי.
אבל כל האמור למעלה הוא גם נחלתו של הפורסטר הרגיל, והבונוס שמתקבל בגרסת הטורבו מתברר ברגע שמגיעים לשבילים מהירים בהם הרכב עם לוק הסטיישן משנה את עורו והופך לרכב ראלי מקצועי: המנוע החזק גורם לצמיגים להעיף הרבה חצץ לכנפוני הגלגלים בזמן נאבקים להשיג אחיזה בכל פעם שהדוושה נלחצת בסאונד שנשמע כמו מכונת ירייה אוטומטית.
כאן, גם לא ממש משנה שההגה קל ונטול תקשורת (זה אפילו עדיף כי הוא נטול באמפ סטיר) ושהבלמים לא מאוד עוצמתיים ונקודתיים ובשילוב המתלים החסונים שנכנסים לתחום "המתוק" שלהם במהירויות הגבוהות ניתן לפתח קצב מהיר שאפילו מאפשר לנו, בעודנו נוסעים על שביל בשדות צפון הנגב לצד כביש 6, להיות מהירים מאוד ולעקוף את המכוניות הנוסעות על האוטוסטראדה.
במקומות כאלה ועל סיפון הפורסטר טורבו כמעט כל נהג יחוש גיבור - רק צריך לכוון את ההגה וללחוץ חזק על הגז, ממש כמו טיל שיוט מונחה. חבל רק שלא ניתן לבטל לחלוטין את בקרת היציבות שמונעת את מלוא ההנאה וממשיכה "לפקוח עין" גם כשכפתור הניתוק נלחץ בעוצמה לכיוון המנוע.
בדרך שלו
הפורסטר טורבו החדש ללא ספק טוב מקודמו, מכלול תכונותיו שלם הרבה יותר והוא וורסטילי למדי.
הנקודה הבעייתית ביותר בגרסאות הטורבו בעבר טופלה באופן מלא ולמרות היעדר מערכת Stop&Start (המצויה בדגם הרגיל) נתוני צריכת הדלק טובים למדי, 11.3 ק"מ לליטר בשימוש יומיומי ו-8.2 ק"מ לליטר בתנאים לחוצים הרבה יותר שכללו נהיגת חולות ושבילים מהירים.
כמו כן יחידת הכוח המוגדשת, אל מול העצלות של הדגם הרגיל, חלקה ומציגה רצועת כוח נעימה ויעילה היודעת גם בלחיצת כפתור להפוך למהירה ועצבנית.
כמו כן יש לזכור שמעבר לכך יש לו את כל הפלוסים של הפורסטר הרגיל, כרי תא נוסעים פרקטי ומרווח (בגרסה זו גם עם אבזור נדיב), הוא נוח ונעים לנסיעה ובעיקר יש לו את בונוס יכולת השטח שאין למתחריו. מנגד הפלסטיק מעניק תחושה פחות איכותית, העיצוב החיצוני משמים וגם תג המחיר לא זול, 265 אלף שקלים.
לפחות עד עכשיו בעייני עדת המעריצים המצומצמת שכללה לקוחות מסוג מסוים שהחליפו פורסטר בפורסטר, הטורבו מ-2008-2006 נחשב לטוב ביותר שיוצר, ורבים נשבעו לו אמונים וסרבו להחליפו גם כשהזדקן (כולל בתו של בעל הבית הקודם של סובארו בישראל). אך לאחר שנהגנו בטורבו החדש (ובכל הדגמים הקודמים) ניתן לקבוע, למעט המראה נטול הבידול, שזהו הפורסטר טורבו הטוב ביותר שסובארו ייצרה מעולם, ורכב מרשים המצליח להתאים עצמו לתקופה המודרנית מבלי לוותר על ה-DNA שלו וכזה שבמקומות הנכונים, מסוגל לספק ריגושים כמו שרק מעט רכבי שטח יכולים
>> ההבטחה של פיאט וסובארו ל-2014 |