יש אנשים שאוהבים חידושים ומקפידים כל העת להתעדכן בטרנדים הלוהטים, באופנות העדכניות ובמוזיקה הכי חדשה היישר מן המכבש, אך מן העבר השני יש מי שמעדיפים לשמור נאמנות לנוסטלגיה ולמוזיקה מלפני כמה עשורים.
חובבי החידושים טוענים שלמעשה אין שום סיבה ממשית להתרפק על העבר ולא בהכרח מה שהיה חדשני ואפילו פורץ דרך פעם צריך להיחשב לנכס צאן ברזל גם אחרי כל כך הרבה זמן, ואילו חובבי הרטרו טוענים שהכרה והערכה של העבר מהוות מפתח למציאות עכשווית.
אנחנו לא כאן כדי להכריע האם החיפושיות היו לא יותר מלהקת קצב טובה שהנפיקה שירים עם מלודיות פשוטות וקליטות או מי שסללה את הדרך למוזיקה כפי שאנו מכירים היום, ולמרות שברכב אנחנו בהחלט מבינים קשה לנו לקבוע עד כמה מרכזי היה תפקידה של החיפושית - מכונית העם שהציעה תצורת מנוע אחורי לא יעילה ומנועי קירור אוויר רעשניים - בעיצוב עולם הרכב כפי שאנחנו מכירים אותו היום, אבל אין ספק שגם לחובבי המילה האחרונה והציניקנים שביננו המראה המעוגל האלמותי הזה עדיין עושה משהו.
מתרשמים
מאחר שהחיפושית החדשה הראשונה, ההיא שהוצגה ב-1998, הייתה למעשה זו שהביאה את גל הרטרו לעולם הרכב וככל הנראה זו שבהשראתה קיבלנו בהמשך מכוניות מלהיבות כמו המיני קופר והפיאט 500, סלחנו לה על האינטרפרטציה הלא מוצלחת במיוחד שהיא הציגה למקור שיותר מרכב העם האייקוני הזכירה לרבים בימבה מציורי ילדים או סבוניה מחדר האמבט.
מעבר לכך שהעיצוב שלה לא ממש דמה לזה של החיפושית המקורית, החיטובים שלה שידרו זהות מגדרית ברורה, כזו שהתאימה מאוד לנשים בנות 40 פלוס, אך גרמה לגברים להרגיש מעט לא בנוח באשר לתדמית אותה הם משדרים כשהם נוהגים בה.
החיפושית החדשה בדורה השני הוצגה ב-2011 וכעת עושה את צעדיה הראשונים בארץ. למרות שבמבט ראשון בצילומים היא מזכירה את הדור הקודם, במציאות המצב שונה ועם מראה מעט ספורטיבי יותר עם גג נמוך ופחות ביצתי מבעבר הנמשך לאחור היא מציגה צדודית המזכירה את הקווים של החיפושית המקורית שהוצגה ב- 1938 ולמרות שהיא עדיין משדרת נשיות נראה שהפעם גם גברים יצליחו להתחבר אל העיצוב גם בלי לצאת מהארון.
פתיחה של הדלת הגדולה וכניסה אל הקבינה מלווה באכזבה ולצערנו רוח הרטרו לא ממש חדרה לתא הנוסעים. למרות כמה קריצות קטנות לחיפושית המיתולוגית העיצוב הפנימי מזכיר בעיקר רכבים מודרניים של קונצרן פולקסווגן.
האכזבה לא מסתיימת בפרק העיצוב וגם איכות החומרים מתקשה לעמוד בסטנדרט הנהוג היום עם פלסטיקה פשוטה ונוקשה בדשבורד ודיפוני הצד וריפוד מושבים באריג ליסינג-סטייל שללא ספק פוגמים באפקט הכללי של הרכב על הלקוחות הפוטנציאלים.
האבזור דווקא מספק לחלוטין וכולל בקרת שיוט, בקרת אקלים מפוצלת, חישוקים קלים, הגה עור נאה עם בסיס קטום, מחשב דרך ומערכת שמע עם מסך גדול, 8 רמקולים, שליטה מההגה וכניסת AUX. מתאם בלוטות' מקורי מוצע בתוספת תשלום ומן הסתם ינתן כמתנה ללקוח במעמד הסגירה אחרי שיחתום על צ'ק בגובה 135 אלף שקלים.
מי שיתעקש לקבל יותר יוכל, בעבור 15 אלף שקלים נוספים, לקנות את החיפושית ברמת גימור Design בעבור 150 אלף אשר זהה מבחינה טכנית לגרסת הבסיס אך כוללת אבזור נוסף כמו גישה והנעה ללא מפתח, פנסי קסנון בשילוב תאורת לד, מראות מתקפלות חשמלית, מושבים מפוארים יותר, חלון גג פנורמי וקונסלה רוחבית ודיפוני צד חלקיים בצבע הרכב שתורמים לאווירת הרטרו.
ובחזרה לרכב המבחן. המושבים הקדמיים אמנם משעממים בעיצובם אבל בהחלט נוחים גם בנסיעות ארוכות וגם המרחב בחלק הקדמי בסך הכל טוב.
מאחור, כצפוי, תנאי המחיה קצת פחות נעימים ואחרי שתשתחלו פנימה תגלו שעל אף בסיס גלגלים מכובד של 254 ס"מ המרווח לרגליים סביר בלבד ומזכיר יותר מכונית סופר מיני ממוצעת. בשאר המימדים המצב יותר טוב ואם אתם לא מעל ל-1.8 מטרים תגלו שהמושב, הבנוי בתצורה ל-2 נוסעים בלבד, מספק נוחות טובה למדי.
תא המטען מפתיע לטובה ועם דלת גדולה ונפח של 310 כ"ס (שיכולים להפוך למעל ל-900 כשהמושבים מקופלים) הוא מסוגל, בניגוד לאופציות האחרות במגזר הרטרו, להכיל גם עגלת ילדים במידות מוגזמות כמו שכולם אוהבים היום.
החיפושית החדשה מוצעת בעולם עם שלל מנועי בנזין ודיזל בנפח שבין 1.2 ל-2.5 ליטרים שבפסגת ההיצע אפשר למצוא את החיפושית R עם 210 כ"ס.
לארץ היא מגיעה עם אופציה של יחידת הנעה אחת בדמות מנוע בנזין בנפח 1.2 ליטרים, ממש כמו בגרסה הפופולרית של החיפושית ההיא המיתולוגית, אך כאן לא מדובר במנוע בוקסר מקורר אוויר המחייב צווישן גז (גז ביניים בעת העברת ההילוכים) אלא במנוע מוגדש מסדרת TSI המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית כפולת מצמדים עם 7 יחסי העברה בשילוב המוכר לנו מדגמים רבים של קונצרן פולקסווגן.
נוהגים
בניגוד לחיפושית המקורית שהייתה מצוידת במנוע ובהנעה אחוריים וכמו החיפושית החדשה מ-1998, גם החיפושית בדורה הנוכחי מבוססת על מכלולי ופלטפורמת הגולף הפופולרית אך מאחר שהחיפושית הוצגה ב-2011 מדובר על פלטפורמת הדור השישי של המשפחתית הקומפקטית של פולקסווגן ולא בדור הנוכחי, השביעי, שמשתמש בפלטפורמת ה-MQB העדכנית.
סיבוב של המפתח בסוויץ' מעיר את המנוע ומגלה, כצפוי, שהוא משמיע צליל אנמי וסטנדרטי שונה מאוד מאותו צליל ייחודי כל כך שאפיין את החיפושית.
כמו ברכבים אחרים של הקונצרן המצוידים באותה חטיבת הנעה קצב התנועה בסך הכל טוב. אמנם אין כאן כוח מתפרץ בשום שלב, אבל יחידת ההנעה מתאימה למכונית ומספקת האצות משכנעות במאוצי רמזורים ואפשרות לשיוט נינוח בסיבובי מנוע נמוכים הודות לתיבה מרובת יחסי העברה שמספקת העברות הילוכים בלתי מורגשות בנהיגה רגועה.
במהירות תלת ספרתית מחוץ לעיר ובמיוחד בכבישים הרריים אין לחיפושית הרבה מחץ אבל לא ברמה שתגרום לכם להתעצבן עליה.
בכביש המפותל אחיזת הכביש טובה ועומדת בסטנדרט המקובל היום וגם ההגה מהיר ומדויק יחסית ובהחלט היא לא תאכזב אתכם כאן, אבל ממש לא מדובר בחיפושית השובבה ואל תצפו כאן לחדוות הנהיגה המלהיבה של הרבי.
אם אתם חייבים מכונית שתגרום לכם לחייך כשאתם נוהגים לפחות כמו כשאתם רואים אותה ויש לכם פטיש לרטרו סביר להניח שהפיאט 500 אברת' או המיני החדשה יעשו בסעיף זה עבודה טובה יותר.
החיפושית החדשה (כמו גם זו שקדמה לה וגם החיפושית המקורית בערוב ימיה) מיוצרת במפעל פולקסווגן במקסיקו, אך כמי שתוכננה בגרמניה היא מצוידת בכיול מתלים עם נטיה לנוקשות. עם זאת, הנוחות בסך הכל טובה והיא מצליחה לספוג בגבורה את רוב תחלואי מע"צ גם במהירות עירונית וגם בכביש המהיר. גם המושבים הראויים תורמים את שלהם והחיפושית מתגלה כפרטנרית נעימה לנסיעות ארוכות, חבל רק שרעשי רוח ואוושת צמיגים חודרים בעוצמה לקבינה בעוצמה גבוהה ממה שהורגלנו לפגוש ברכבים עדכניים דוגמת הגולף החדשה.
על אף נפח המנוע הצנוע ולמרות הנטיה הברורה של הגיר להגיע כמה שיותר מהר להילוכים גבוהים, החיפושית החדשה לא חסכונית במיוחד ובמהלך ימי המבחן שכללו בעיקר תנאי שימוש רגילים רשמנו צריכה ממוצעת של כ-10.5 קילומטרים לליטר.
מסכמים
החיפושית החדשה טובה מקודמתה בכל סעיף ואם אתם מסוג האנשים שמתלהבים מכל מה שאפוף בניחוח רטרו, מחפשים מכונית עם מראה ייחודי ולא חייבים את כל מערך הפרקטיות האפרורית שמציעה מכונית קומפקטית סטנדרטית או שאינכם מוכרחים גלגלים מלהיבים במיוחד מבחינה דינמית יתכן שהחיפושית החדשה בהחלט מתאימה לכם.
היא אמנם מבוססת על הדור הקודם של הגולף, הרבה פחות מרווחת מכל קומפקטית ממוצעת ומציגה איכות חומרים ועיצוב תא נוסעים מאכזבים מאוד, אבל עם אפקט הגעה ייחודי ותג מחיר שפוי של 135 אלף שקלים - מקביל ואף זול במעט מזה של גולף עם מנוע זהה ורמת אבזור דומה, היא לא גובה דלתא מוגזמת מדי על העיצוב הייחודי שלה ובהחלט מצליחה לחבר בין הלב להגיון לפני שחותמים על הצ'ק בסוכנות.
