וכך במחי ישיבת הנהלה אחת, משפחות הופרדו ומסורת של עשרות שנים נמחקה ברגע רק בשל הצורך הטכנוקרטי לסדר את החיים כשורה חשבונית מסודרת. יותר מכל, המהלך השפיע על סדרת הדגמים המשמעותית של היצרן עם הפרופלור-כחול-לבן – סדרה 3 האייקונית.
יתכן שלא ידעתם, אבל ה 3 נולדה ב-1975 דווקא כסדאן-ספורטיבית עם 2 דלתות ורק בדורה השני(E30 המיתולגית) בשנת 1983 נוספה להיצע גרסת 4 דלתות שימושית.
אמנם במהלך הדורות הבאים גרסאות ה-4 דלתות הפרקטיות זכו לביקושים ערים יותר אך אין ספק שגרסאות הקופה, וה-M3 בראשן, הן אלו שסיפקו את השיק לסדרה ותרמו לשמירה על הניחוח המיוחד של הבימר המקדש את ההנאה מנהיגה.
עם זאת, בדור הנוכחי נראה שבב.מ.וו שינו כיוון והפכו את סדרה 3 למעין גרסה מוקטנת של ה-5 הסאלונית ובמילים אחרות לגדולה יותר, מרווחת יותר, נוחה יותר ו.. גם פחות ספורטיבית ולמעשה נראה שה-4 החדשה היא בעצם זו שאמורה לשמר את ה-DNA הבסיסי של ה-3 השורשית בדורות הבאים.
התבלבלתם? גם אנחנו. כדי לנסות להבין טוב יותר למה בדיוק התכוון המשורר שמנו את היד על ה435i-, ה-4 החזקה ביותר שבנמצא עד להגעתה לשווקים של ה-M4 שתיחשף בתערוכת דטרויט בעוד חודש, ויצאנו לעשות את מה שב.מ.וו אמורה לעשות הכי טוב - לנסוע בכבישים מפותלים, ומהר.
מתרשמים
רגע, לפני שנצמיד את הדוושה לרצפה ונצא אל עבר מה שאמור להיות ה-comfort zone של הגרמניה צריך לבחון עם מי בדיוק יש לנו עסק.
בב.מ.וו יודעים לספר שלבד ממכסה תא המנוע כל חלקי המרכב של סדרה 4 החדשה שונים מאלה של ה-3 עליה היא מבוססת. יכול להיות שהם צודקים, אבל אולי בגלל שהתרגלנו כל כך לראות ה-3 גם בגרסת קופה, לא נראה שיהיה מישהו שלא יזהה מיד את הקשר בין השתיים. מבחינת מימדים ה-4 החדשה ארוכה ב 2 ס"מ מה-3, רחבה ממנה בסנטימטר וחצי ובעיקר נמוכה ממנה בלא פחות מ-6 סנטימטרים.
המימדים המחודשים מעניקים לה נוכחות נאה בשטח עם יציבה רחבה תודות לכנפיים תפוחות במיוחד באזור הסרן האחורי, גג משתפל לאחור בצורה אלגנטית ותא מטען גבוה עם ספוילר אינטגרלי. בחלק התחתון של הכנפיים הקדמיות יש כונסי אוויר נאים ויחד עם חישוקי 18' נוצרת צדודית קופה אלגנטית ונאה בהחלט. גם מאחור הבימר די מרשימה ומשלבת בין מודרניות לניחוחות עבר שמטיבי לכת עשויים לקשר ל-635 CSI של סיביל שפרד ושותפה ברוס ויליס מסדרת המתח האהובה מהאייטיז, "בלשים בלילה".
מקדימה ה-4 החדשה קצת פחות מרשימה ומשהו בשילוב בין הפגוש האגרסיבי, גריל הכליות הענק, הפנסים הצרים והמראה הרבוע של הפרונט פשוט לא מתחבר ונוצר שעטנז שאמנם משדר כוחניות אך מרגיש קצת לא שייך למראה הקופה האלגנטי של יתר המכונית.
בעוד שמבחוץ היא בהחלט מציגה בידול מה-3 סדאן, בתא הנוסעים אנו פוגשים דשבורד ומכלולים רבים זהים לחלוטין למה שמצוי ב-3, אבל שימוש בחומרי דיפון איכותיים יותר, שילובי צבעים נוספים (כולל שילוב מוצלח בין קאמל לשחור ברכב המבחן) ובעיקר צמד מושבים ספורטיבי, תומך ומרשים למראה, יוצרים תחושה בהחלט משודרגת וספורטיבית יותר.
גם מבחינת האבזור המצב טוב ואין כאן חוסרים תמוהים כמו העדרם של מערכת בקרת אקלים וחיישני חניה בחלק מהגרסאות של ה-3 ובסך הכל ה-4 כוללת, למעט בקרת שיוט אקטיבית ומערכות בטיחות חדשניות, כל מה שניתן היה לצפות למצוא ברכב פרימיום כולל מערכת נחמדה המגישה את חגורות הבטיחות ליושבים מקדימה כדי שאלה לא יצטרכו לשלוח יד ולחפש את החגורה הרחק מאחור.
המושבים הקדמיים, כאמור, מרשימים ומשלבים בצורה מצוינת בין נוחות טובה לתמיכה ראויה בעת נהיגה ספורטיבית. צמד הדלתות הענקיות ונטולות מסגרת לחלונות מאפשרות גישה נוחה יחסית לשורת המושבים האחורית המציעה מקום לשני נוסעים. המרווח לרגליים מאחור בהחלט ראוי וגם המושב עצמו נוח יחסית אך הגג הזוויתי, בהתאם לתצורת הקופה, מחייב כל מי שגובהו מעל ל-1.75 מטרים לשמור כל העת על קשר אישי צמוד עם ריפוד התקרה.
במבחן השימושיות ניתן לציין גם שתא המטען גדול למדי אך מעט מוגבל ברוחבו.
בתא המנוע אנו, כאמור, פוגשים את הגרסה הבכירה בשלב זה של סדרה 4 החדשה הכוללת מנוע שישה צילינדרים עם מגדש טורבו כפול המפיק 306 כ"ס ומומנט של כמעט 41 קג"מ. היחידה העצבנית הזו מחוברת לתיבת ההילוכים האוטומטית של ב.מ.וו עם 8 יחסים המעבירה את הכוח לגלגלים האחוריים כמובן. לאכזבתם של חובבי הארד קור והחלקות הצד הארוכות נציין שגם גרסה כוחנית זו אינה מצוידת בדיפרנציאל מוגבל החלקה מכני מתבקש ועל מנת לנצל את מקסימום הסוסים בכל מצב היא מצוידת בסוג של מערכת אלקטרונית המשתמשת בבקרת האחיזה כדי לדמות את התפקוד של דיפ' מוגבל אמיתי.
נוהגים
מעבר לשינויים בצורת המרכב, סדרה 4 החדשה מצוידת כסטנדרט במתלים מונמכים וקשיחים יותר. זה טוב אולי בכבישי נהיגה אבל במיוחד במהירות עירונית היא בהחלט טורחת לשתף את הנוסעים במפגעים ובמחדלי הסלילה הארץ ישראליים שהיא צריכה להתמודד איתם אך היא מנומסת מספיק כדי לא להתרסק ולסגור מהלך מתלים. בכביש המהיר הנוחות משתפרת וביחד עם בידוד רעשים מוצלח, מערכת שמע מצוינת וגיר עם 8 יחסים היא מאפשרת שיוט ארוך, נינוח וחרישי במגוון מהירויות, גם לא חוקיות בעליל.
אבל את זה יודעת לעשות, כמעט אותו הדבר, גם הגרסה הבסיסית של סדרה 3 שעולה 200 אלף שקלים פחות ואנחנו באנו לכאן כדי לבדוק מה השתנה בין 3 ל-4 ומה בדיוק יש לגרסת 435 הבכירה להציע.
הנתונים הרשמים מדווחים על האצה למהירות תלת ספרתית בתוך 5.1 שניות ומהירות מרבית מוגבלת אלקטרונית של 255 קמ"ש. אין ספק, כנהוג אצל ב.מ.וו, שגם במציאות ניתן להגיע לנתונים הללו, אך נעיצת הרגל הימנית בדוושה והדבקתה לרצפה אמנם מזניקה את הבימר בצורה מאוד נחושה והחלטית קדימה אך אינה מעניקה תחושה של כוח ברוטלי בלתי נגמר.
גם היכולת של יחידת ההנעה של הבימר לעבור משיוט ניחוח לפול גז ולהנפיק תאוצות ביניים שמאפשרות לסיים כל עקיפה בכמעט כל תנאי דרך עוד לפני שברכבים אחרים הייתם מתחילים לחשוב עליה מרשימה ביותר ומשמשת כפיצ'ר בטיחותי מהמעלה הראשונה, אך גם כאן אין תחושה שהיקום נשאב לאחור כפי שמכוניות עם נתוני ביצועים דומים העניקו לנו בעבר.
אל תטעו, המנוע הזה פשוט פנטסטי והשילוב עם הגיר האוטומטי הקונבנציונלי מושלם ומעורר תהיות מדוע בכלל להסתבך עם תיבות רובוטיות כפולות מצמדים עם אמינות בעייתית כשאפשר לקבל תגובות מהירות וביצועים שכאלה מתיבה רגילה, אבל ניתן היה לצפות ממכונית עם ביצועים כמעט זהים לאלה של אגדות מוטוריות כמו למבורגיני קונטאש שתמונותיהן פיארו את קירות חדר ילדותי לספק קצת יותר דרמה.
גם בכביש המפותל יש הבדל בולט בין היכולות האבסולוטיות שמאפשרות ל-i435 לצלוח כל רצף עיקולים שהיא תפגוש בנחישות ובמהירות מאוד גבוהה ואפילו לתבל את הביצוע עם כשכושים בזנבה מעת לעת לבין התחושות המועברות לאוחז בהגה, וקצת כמו תלמידה שקדנית שמקבלת תמיד 100 במבחנים - היא מצליחה לבצע הכל בצורה מאוד טובה אבל מתגלה כמעט משעממת, צפויה ונטולת רגש וברק.
אפילו כשמעבירים את ברור מצבי הנהיגה למצב "ספורט פלוס" בו תגובות הדוושה מתחדדות, בקרת היציבות הופכת למתירנית בהרבה ונוסף להגה משקל עדיין לא מדובר ברכב שמכניס אותך למוד אטרף
עם בקרות מנוטרלות לחלוטין המצב קצת משתפר ומתגלה מכונית עם ישבן די שמח שבהחלט יכול להעלות על הפנים חיוך אינפנטילי בכל כיכר או פניה הדוקה במהירות איטית, אבל כשרוצים לנצל את המתירנות הזו בנהיגה קצת יותר מאתגרת על הקצה פוגשים את ההגה שכמו ב-3, עליה סדרה 4 מבוססת, מתגלה כלא תקשורתי מספיק וכמי שמעמעם את הקשר המתבקש לסלוגן הוותיק "מכונת הנהיגה המושלמת" שבעבר היטב כל כך לתאר את רכבי המותג.
אל תטעו, ההגה מהיר ומצליח להפנות את הפרונט הגדול של הבימר בנחישות ובדייקנות לכל עיקול וביחד עם המתלים המונמכים והמוקשחים, חלוקת המשקל המושלמת בין החלק הקדמי לאחורי, הסרן האחורי עם מפשק הגלגלים הרחב יותר, זוויות הגלגול המתונות ובגרסה זו גם המנוע הבשרני והגיר המושלם גם במצב אוטומטי וגם בתפעול ידני בעזרת המנופים השני צדי ההגה, בהחלט מתקבלת חבילה מרשימה שאפשר לבלות איתה לא מעט שעות מהנות גם בכבישים הרריים מרובי עיקולים, אך למרות שבקרוב תצטרף אליה ה-M4 כגרסת קצה אנחנו ציפינו לקצת יותר עוקצנות ממכונית עם יותר מ-300 כ"ס המועברים לגלגלים הנכונים ונושאת את סמל ב.מ.וו בחזית.
מסכמים
אבל, אם אתם מחפשים את "מכונת הנהיגה המושלמת", כנראה שתצטרכו לחכות ל-M4, ל-235 החדשה או לחפש את מבוקשכם במקום אחר (ניסאן Z370 למשל) כי למרות 306 כ"ס והאצה למאה קמ"ש בתוך כ-5 שניות, סדרה 4 החדשה היא לא מכונית "עם סכין בין השיניים" שתגרום ללב שלכם לפעום בחוזקה בכל פעם שתלחצו על הדוושה או זו שתכניס אתכם למוד של אטרף בכל פעם שתפנו את ההגה.
ובהקשר הזה אי אפשר שלא, שוב פעם, להתייחס להחלטה התמוהה של ב.מ.וו לבדל, לאחר כמעט ארבעה עשורים, את הקופה מגרסת הסדאן ולקרוא לה סדרה 4. החלטה שמעבר לבלבול ולפגיעה במורשת העבר יוצרת ציפיה לקבל מעבר לשם רכב שונה, ספורטיבי, חד ומתקשר הרבה יותר וכזה שיבריק בדיוק במקומות שה-3 החדשה קצת התעמעמה והתבגרה בהם ולא רק גרסת שתי דלתות, טובה ככל שתהיה, לסדרה 3 עם חבילת ספורט אופציונלית.
>> מבחן: ב.מ.וו סדרה 3 מול קאדילק ATS ולקסוס IS