עוד ב-mako
מבחן דרכים: פולקסווגן טיגואן 2 ליטר
פולקסווגן משיקה גרסה מוזלת לטיגואן
בקרוב: סקודה טוארג?
וכך, למרות מחיר לא זול כלל, אבל גם בגלל התנהגות כביש ונוחות נסיעה טובה ומנועים נמרצים (דיזל ובנזין) הוא זכה להצלחה לא מבוטלת בישראל ובעיקר באירופה, אותה הוא כבש בסערה.
אבל השנים שחלפו ומתחרים חדשים ומחודשים שהגיעו, יחד עם שינויים בקו המנועים, ברמות האבזור וגם בתמחור של הטיגואן, מביאים אותנו לתהות האם הפער ההוא שפתח מיריביו אי שם בעשור הקודם עדיין עומד בעינו אל מול ההיצע של היום?
מקסי גולף? מיני טוארג?
בעולם הרכב, שבע שנים הן פרק זמן ארוך מאוד, המכוניות שמגיעות לגיל המופלג הזה הן לרוב קשישות על סף יציאה לגמלאות, וכך גם טיגואן.
תמונות ריגול של הטיגואן החדש הצפוי לצאת בשנה הבאה כבר מסתובבות ברשת. אולם, למרות הגיל נעים לגלות שהעיצוב הבסיסי המוצלח שלו מחזיק מעמד יפה.
מסתבר שדווקא אותה אנמיות וסולידיות שקצת אכזבו בתחילת הדרך הן אלו שגרמו לכך שהוא לא הזדקן כמו שנוטים לעשות עיצובים "מיוחדים".
כמו כן, אין ספק שהרענון שעבר בשנת 2011 וכלל סבכת גריל חדשה ויחידות תאורה מודרניות תרם לכך שההטיגואן נראה רענן ונעים גם היום.
תא הנוסעים עדיין מרשים באיכות וברמת החומרים וההרכבה שלהם. משטחים רכים, נעימים ומרווח טוב מלפנים הן משהו שלא דעך עם הזמן, וכך גם הנדסת האנוש – זו שתגרום לכל אחד להרגיש בבית מיד. תנוחת הנהיגה גבוהה וקל להתאים בצורה אופטימאלית את מרחק וגובה הכיסא וההגה.
שדה הראיה טוב לפנים, אבל קצת פחות טוב בכיוון החלק האחורי. עם זאת למרות המחמאות הללו, התא בכללותו עם הקווים הישרים יחסית שבו וריפודי הבד הכהים "ליסינג סטייל" כבר מתחיל להיראות כזה שלא שייך למועדון המודרני של תאי הנוסעים של מכוניות עם תג מחיר שמעבר לסטנדרט המשפחתי.
למכונית המבחן נוספה מערכת מולטימדיה עם מסך גדול וחיבור בלוטות' – אבל אפשר לוותר עליה – הנתונים במסך קשים מאוד לקריאה ותפעול באור יום עקב השתקפות אור מוגזמת והשליטה מההגה עליה חלקית בלבד.
המושב האחורי בסדר, לא מאוד מרווח אבל מבסיס גלגלים של 260 ס"מ קשה לחלץ הרבה יותר ממה שהוא מציע. תא המטען שטוח ופתח ההטענה שלו מצוין – גם במפתח וגם בגובה. אמנם לא מדובר פה על מרחב אדיר אבל לשימושים משפחתיים שוטפים זה בהחלט יותר ממספיק.
כוחו עדיין בגלגליו
הטיגואן שהתייצב לנסיעת המבחן צויד במנוע 1.4 ליטר מסדרת ה-TSI מוגדשת הטורבו של הקונצרן והגיע עם הנעה קדמית בלבד וברמת הגימור הבסיסית טרנדליין (שזו למעשה רמת הגימור היחידה עם מנוע זה).
ההספק בגרסה זו הוא 150 כ"ס והמומנט 24.4 קג"מ. תיבת ההילוכים היא אותה DSG כפולת מצמד אך בגרסת ששת ההילוכים עם המצמדים הרטובים שנחשבת לעמידה ואמינה יותר.
מעל לגרסה זו ניתן לקבל את הטיגואן כפול ההנעה שמצויד במנוע 2 ליטרים מוגדש המפיק 180 כ"ס.
בכל מקרה גם על סיפונה של הגרסה הבסיסית היה כיף לגלות שכל העסק זז כמו שזכרנו, המנוע נמרץ מאוד עם אספקת כוח לניארית שמייצרת משיכה רציפה בלי בורות עם הטיפוס בסל"ד.
אמנם לוקח זמן להתרגל לכך שהיציאות שלו מהמקום מתחילות ברגע של היסוס ואז הוא מזנק קדימה בבת אחת וגם לזה שבמהירויות נמוכות תיבת ההילוכים הזו לא ממש מעודנת וחלקה. אבל בשאר הזמן – המנוע ותיבת ההילוכים פה, כמעט כמו בכל אחת ממכוניות הקונצרן, זה עונג צרוף.
9.8 ק"מ לליטר היה נתון צריכת הדלק המשוקלל של סוף ימי המבחן, תוצאה סבירה בלבד בהתחשב בתיבת ההילוכים והמנוע המתוחכמים ובהסתפקות בהנעה קדמית.
בכל מקרה אין ספק שבנהיגה מתונה של נהג נורמטיבי ניתן להוסיף בקלות עוד שני ק"מ לכל ליטר בנזין.
כמו כן, בימים של אמצע אוגוסט בוודאי לא תכעסו עלי שחטאתי לתפקידי וויתרתי על שירותיה של מערכת ה-START&STOP המדוממת מנוע בכל עצירה ואיתו גם את המדחס של המזגן.
הילוך רודף הילוך באופן שכמעט ואינו קוטע את רציפות ההאצה וכל זה מחובר לשלדה והגה שלא מאבדים עשתונות גם כשהכביש מתפתל – לא הייתי מצמיד לטיגואן את התואר מהנה לנהיגה או ספורטיבי. אבל הוא כן מצליח להעלות חיוך על הפנים ובכלל, עבור כלי רכב עם נתוני הגובה והמשקל שלו – זה יפה מאוד.
להגה יש משקל מדויק ואפשר לקבל ממנו מידה טובה של משוב בנוגע לעומס על הגלגלים הקדמיים.
נוחות הנסיעה טובה למרות נוקשות קלה בנסיעה עירונית על כביש משובש. ברגע שהמהירות עולה הבולמים עושים עבודה נהדרת ובנסיעות בין עירוניות ארוכות ומהירות הנוחות והשקט בתא הנוסעים של טיגואן שייכת בהחלט בחלק העליון של הקטגוריה שלו.
עבר זמנו?
העניין הוא שבפרק הזמן הלא קצר שחלף מאז הצגתו מתחריו הישירים דאז שעליהם השקיף בקלילות מלמעלה, הוחלפו ביורשים צעירים, נמרצים, מתקדמים ומבצעים היטב – ברוב התחומים באופן זהה ובכמה מהם אף טוב יותר מהטיגואן.
שניים מהם אלו סובארו פורסטר החדש ומאזדה CX5 לשניהם גרסאות הזהות במחירן לטיגואן – 180 אלף שקלים, אך פורסטר מציע יכולות שטח של ממש עם ההנעה הכפולה ו-CX5 בגרסה במחיר זה (לאקשרי) מאובזר לעייפה בכל טוב והרבה יותר מהטיגואן.
מה שמשאיר את הטיגואן בעיקר עם קהל יעד מרכזי אחד – לקוחות בעלי נאמנות יוצאת דופן למותג שמחפשים לשדרג את הגולף למשהו קצת יותר יוקרתי וכזה שהם יוכלו להיכנס ולצאת ממנו בקלות. הלקוחות האלה לא יקבלו רכב לא טוב חלילה, להיפך, מדובר אפילו ברכב טוב למדי – אבל שקל מול שקל ומעבר לסמל – אצל המתחרים התמורה עשויה להיות טובה יותר.
