בנוסף, אותה התעוררות בנישת הקטנטנות סחפה אחריה גם כמה דגמי מכוניות סופר מיני שמוצעות כעת, למי שמוכן להסתפק בתיבת הילוכים ידנית, במחיר אטרקטיבי במיוחד.
אמנם הרוב הגדול של הלקוחות שתמהיל הנהיגה שלו מורכב בעיקר מנסיעות עצור וסע בכל יום, בדרך אל ומהעבודה, עדיין לא באמת מוכן לוותר על תיבת הקסמים הזו שבוחשת בעצמה את ההילוכים אבל החשיפה המחודשת של מכוניות הסופר מיני העלתה בפני רבים את המחשבה שאולי ניתן להסתפק באחת שכזו אוטומטית.
ואכן בעבור זוג צעיר או אפילו משפחה עם לא יותר מ-2 ילדים לרוב אין ממש צורך ביותר מסופר מיני מודרנית שמציעה מרחב פנימי כמעט כמו של משפחתית מלפני כמה שנים.
ספרדייה עם הגיון
הדור הנוכחי של האיביזה של סיאט נחת בארץ לפני קצת יותר משנתיים תוך שהוא מציע עיצוב נאה ומימדים שלפחות למראית עין נראים גדולים במעט משל מרבית המכוניות בסגמט. האיביזה מגיעה לארץ עם מרכב של שלוש או חמש דלתות ולאחרונה גם בגרסת סטיישן המכונה על ידי אנשי סיאט FLOW. הגרסאות כוללות דגמים ספורטיביים (FR וקופרה) עם מנועים בהספקים של 150 ו-180 כ"ס, דגמים משפחתיים עם תיבת DSG והספק משפחתי סביב 105 כ"ס (בהתחלה ממנוע 1.6 מיושן וכעת בעזרת מנוע 1.2 מוגדש) וגרסאות עם תיבת הילוכים ידנית ומנוע 1.4 בנפח 85 כ"ס.
לחלק גדול מההצלחה היחסית לה זוכה האיביזה בארץ אחראית באופן מפתיע גרסת 3 הדלתות עם מנוע 1.4 ליטרים וגיר ידני שהוצעה במספר מבצעי מכירות בתמחור אטרקטיבי ובשילוב חבילת אבזור נדיבה שכללה חישוקי סגסוגת גדולי מימדים, חלון גג פנורמי, מושבי ספורט ועוד אבזור שהקנה למכונית מראה ספורטיבי, צעיר ודינמי במיוחד, אבל אנחנו החלטנו הפעם לבחון את הגרסה היותר פרקטית, זו שיכולה כאמור להוות תחליף למשפחתית בעבור לא מעט משפחות - גרסת ה-1.2 TSI שמגיעה עם מרכב האצ'בק או סטיישן ו-5 דלתות.
>> סיאט איביזה בקטלוג הרכב של mako ואתר יד2
פחות סקסית מאיך שזכרנו אותה
עם קיבעון לצללית הסקסית של מרכב 3 הדלתות בצבעים עזים ובשילוב חישוקים וגג פנורמי לא יכולנו שלא להתאכזב למראה האיביזה הלבנה עם הצמיגים הקטנים וטאסות הפלסטיק שחיכתה לנו בחניה של סוכנות סיאט בהרצליה.
אמנם במבט מאומץ אפשר להבחין שגם בגרסת ה-5 דלתות האיביזה כוללת אלמנטים עיצוביים מרשימים למדי כמו הפרונט המחוטב, הישבן עם אותה תפיחה קטנה או אותם שני קווים לא סימטריים החוצים את צדודית המרכב אבל משהו בתוספת של שתי הדלתות והשילוב בין צבע הליסינג הזה והטסות הארכאיות מחליש מאוד את האפקט הראשוני של הספרדייה הקטנה.
ריפוד הכסאות עשוי מבד איכותי (ואפור) אך פשוט למראה ואילו דיפוני הדלתות והדשבורד (בצבע אפור באופן מפתיע), על אף עיצובם הנאה, עשויים מפלסטיק קשיח שנראה ומרגיש פשוט מהסטנדרט שנהוג היום במכוניות אירופאיות וקצת מזכיר נשכחות.
בדרך כלל ממש אין לנו בעיה עם מזגן הכולל בקרה מכנית, להיפך, לדעתנו מערכות בקרת האקלים האובר–מתוחכמות די מעצבנות אבל כאן משהו במתגים הללו משדר פשטות שהתאימה למכונית בשנות השמונים או ללוח בקרה של טוסטר אובן סיני ולא למכונית מתוצרת מותג של קונצרן פולקסווגן.
למרות המראה הפשוט, האבזור בגרסת הביניים "סטייל" של רכב המבחן בהחלט מרשים וכולל רדיו דיסק עם כניסה לנגנים ושליטה מידית לצד גלגל ההגה, מערכת בקרת שיוט, מחשב דרך, 4 חלונות חשמליים, מראות מתקפלות חשמלית, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, הגה מתכוון לכל הכיוונים, ספויילר אחורי ופנסי ערפל.
המרווח מקדימה בהחלט מצוין וגם המושבים שנראים לא מזמינים מתגלים כדי נוחים. מאחור יש מרחב טוב ל-2 נוסעים מבוגרים אם כי פגשנו בסגמנט מכוניות עם יותר מרחב רגליים. תא המטען מציע שטח הטענה שימושי והוא ללא ספק מהגדולים בסגמנט עם 292 ליטר בגרסת ההאצ'בק שנבחנה ולא פחות מ-430 ליטרים בגרסת הסטיישן.
יוצאים לדרך
"אז לסובב ראשים כנראה לא נצליח היום", אני חושב בקול רם תוך כדי שאני מעיר את הספרדייה ומתכוון לצאת לדרך, "אבל בואי נראה מה יש לך להציע על הכביש".
נתון של 105 כ"ס במכוניות סופר מיני מודרנית הפך מזמן לסטנדרט ועל פי מה שהורגלנו אליו בעידן המכוניות הכבדות והמרוסנות של השנים האחרונות בהחלט לא ציפינו ליותר מדי תזיזיתיות וכאן חיכתה לנו ההפתעה הראשונה שהוכיחה שהספק זה לא הכל בחיים.
האיביזה, בשילוב תיבה רובוטית כפולת מצמדים, מהירת תגובה. מנוע עם מגדש טורבו ומומנט של 17.5 קג"מ מגלה קצב תנועה מפתיע - כמעט ספורטיבי - עם זינוקים מרשימים מהמקום, תאוצות ביניים מפתיעות ויכולת לשמור על קצב תנועה מהיר גם במהירות לא חוקיות בעליל.
תיבת ה-DSG מאפשרת כוח זמין בכל מצב אם כי קצת קשה להבין בשביל מה בדיוק צריך לא פחות מ-7 הילוכים.
הנתונים הרשמיים יודעם לספר על זינוק שישאיר כל משפחומטית הרחק מאחור עם 9.7 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 190 קמ"ש.
מערכת בקרת האחיזה (ניתנת לניתוק חלקי) מאפשרת אפילו פסיעה קטנה של הזנב החוצה אך לעיתים מעט מעצבנת בתגובות היסטריות מדי.
הכיול הקשיח של המתלים גובה את המחיר שלו בנוחות נסיעה נוקשה ומעט מתרסקת במיוחד בתנועה בכבישים עירוניים ארץ ישראליים, אך מחוץ לעיר הכיול של האיבזה מתפקד הרבה יותר טוב ומעניק תחושה בטוחה גם בשיוט במהירויות ממש גבוהות ובנוסף היא לא טורחת לשתף אותנו בכל מהמורה או אספלט מטולא שהיא פוגשת בדרך.
עם כל כך הרבה הילוכים ומנוע מוגדש צריכת הדלק מאוד מושפעת מאופי הנהיגה ונעה במבחן, שכלל בעיקר נסיעות בין עירוניות, בין 10 קילומטרים לליטר בקטעים של נהיגה מאומצת עם דוושה נעוצה ברצפה ליותר מ-16 קילומטרים לליטר בקטעים שניסינו לנהוג בצורה שפויה.
סיכום
עם עיצוב נאה ולוק שיוצר רושם של מכונית גדולה ממה שהיא באמת, מנוע ותיבת הילוכים מצוינים המאפשרים מצד אחד נסיעה חסכונית ומצד שני ביצועים טובים מעל לממוצע ובשילוב מרווח פנימי לא רע, למשפחות קטנות האיביזה בהחלט יכולה להיות אופציה מעניינת למי שמחפש משהו קצת יותר נמרץ ומרגש מעוד משפחומטית. גרסת הסטיישן FLOW אמנם פחות מרשימה במראה אך מוסיפה שימושיות רבה ומאפשרת גם להכיל בקלות, בלי צורך בפירוקים רבים, עגלות ילדים אופנתיות שנראה שגדלו לאחרונה למימדים של האמר.
מצד שני, למרות אבזור נדיב למדי האיביזה משדרת, בעיקר בשל איכות החומרים בתא הנוסעים, תחושה קצת פחות איכותית מזו של מרבית המשפחתיות הקומפקטיות וגם מחלק ממכוניות הסופר מיני המודרניות (כמו הפולו והפאביה קרובות משפחתה, הסוניק של שברולט, סיטרואן C3 ואחרות) וכשזה מגיע בשילוב של רק 4 כריות אוויר ועם תג מחיר(כאמור לדגם 1.2 TSI עם גיר DSG אוטומטי) של בין 106 אלף שקלים לגרסה הבסיסית, 112 אלף שקלים לגרסת הביניים של רכב המבחן ועד ל-120 אלף שקלים לגרסה המאובזרת נראה שהסיכויים שלה לגרום להרבה משפחות לוותר על הסדאן המשמימה לטובת ספרדייה נמרצת קלושים למדי, וחבל.
>> האחות המטורפת - סיאט לאון קופרה R במבחן
>> המתחרה הקוריאנית – שברולט סוניק במבחן
