לנוכח האכזבה היחסית ממראה ה-DS4 שהתגלתה כלא הרבה יותר מגרסה מסוגננת ל-C4 החדשה, ועל רקע המראה השובב והנאה אך לא פורץ הגבולות של ה-DS3, ניסינו להבין ממטרוז האם השם המחייב של מותג הבת החדש והיוקרתי של החברה הצרפתית מבשר גם על גרסה מודרנית ל-DS האגדית – ככל הנראה אחד מהדגמים פורצי הדרך בעולם הרכב.
מטרוז הסביר שאמנם בסיטרואן בהחלט מביטים סביב ורואים את ההצלחה לה זוכים דגמים בניחוח רטרו כבד דוגמת הפיאט 500 והמיני, אבל סיטרואן מאז ומתמיד הייתה חברה שחושבת קדימה ולא כזו המנסה לשחזר את העבר ולכן אין בכוונת החברה להציג דגמי רטרו בהשראת הדה-שבו או ה-DS המיתולוגיות.
אנחנו מצידנו, בחוצפה ישראלית, התעקשנו להסביר שמדובר בפספוס גדול ודווקא בחברה עם מסורת של מיוחדות כמו סיטרואן דגמים שכאלה יכולים להתקבל באהדה על ידי קהל חובבי המותג הנאמן.
עם או בלי קשר לאותה שיחה, שנה מאוחר יותר סיטרואן חשפה את ה-DS5 שבניגוד לשתי אחיותיה למשפחה הציגה עיצוב לא קונבנציונלי ורדיקלי מאוד שבשילוב מימדים מגודלים שידר זיקה מיידית לאותה DS מקורית ובלתי נשכחת.
מתרשמים
בכל מקרה, למרות שהן לא באמת דומות אחת לשנייה שתיהן נוצרו מאותו מקום ומציגות עיצוב מרהיב מחוץ לקופסא.
זהו עיצוב שאולי ברגע הראשון לא יהמם אתכם כמו מראה של פרארי לוהטת, למשל, אלא יצירה מתוחכמת שככל שעובר זמן ומבחינים בהקפדה ובתשומת הלב שהושקעו בעיצוב כל הפרטים הקטנים שלה מבינים שהתקבל שלם מאוד מאוד מרשים שמצליח גם למשוך לא מעט מבטים מהסביבה בנתיבי הליסינג של ישראל.
יתרה מכך, למרות שקשה לשייך את העיצוב הזה לסגמנט מסוים הוא מצליח לשלב בהרמוניה מרשימה שעטנז סגנונות כמו סרט מהגל החדש הצרפתי.
יש כאן ניחוחות של רכבי פרימיום אירופאים כמו גם אלמנטים מרכבי פנאי-שטח אופנתיים וקווים של מכונית קופה שארוזים במרכב בצבע כהה עם חישוקי '18 יפהפיים ועצומים וגג עשוי זכוכית שביחד עם מימדים גדולים ובסיס גלגלים ארוך ממש של 2.73 מטרים, יוצרים – יותר מהכל - מכלול שמזכיר דגם קונספט מרהיב ולא מכונית שבאמת מיוצרת בייצור סדרתי ומיועדת לשימוש יומיומי.
אבל העיצוב החיצוני הוא רק הספתח לתא הנוסעים הדרמטי שמציג את אחד העיצובים המקוריים והמרהיבים שפגשנו בהם בשנים האחרונות.
זה מתחיל במושבים מהממים בתפירת יד של עור משובץ באיכות שלא הייתה מביישת גם בנטלי, ממשיך בדיפונים רכים ואיכותיים, משטחי אלומיניום תעופתי אמיתי ומרהיב ביופיו בדלתות ובקונסולה המרכזית, הגה קטום בחלקו התחתון, כפתורי הפעלה בעיצוב ייחודי, אורלוגין מלבני שמדווח על השעה וקונסולה מרכזית הנמשכת מאזור ידית ההילוכים לדשבורד ואל הגג למעלה, ממש כמו במטוסים. הגג, כאמור, עשוי כולו מזכוכית ומחולק ל-3 גגות שמש נפרדים הניתנים לשליטה עצמאית באופן חשמלי.
מעבר לים ה-DS5 כוללת אפשרות לבחירה בין מספר מנועי בנזין או דיזל וכוללת גם גרסה היברידית ייחודית המשלבת בין מנוע דיזל המניע את הגלגלים הקדמיים לצמד מנועים חשמליים קטנים המניעים את האחוריים.
עם זאת, בישראל ההיצע כולל גרסת מנוע בודדת שמוכרת לנו מדגמי פיג'ו וסיטרואן רבים: טורבו–בנזין בנפח 1.6 ליטר עם 156 כ"ס. יחידת ההנעה הזו משודכת לגיר אוטומטי קונבנציונלי עם 6 יחסי העברה מתוצרת אסין היפנית.
נוהגים
אחרי שלקח לנו הרבה זמן לחוש מקרוב את כל חיטובי הגוף, תא הנוסעים המיוחד ושלל הגאדג'טים, הגיע הזמן לראות האם גם על הכביש החבילה הייחודית הזו תצליח להפתיע או שאולי מתחת למעטפת הלא שגרתית מסתתרת מכונית אפרורית שלא תואמת את הנוכחות הדרמטית.
ההתחלה בהחלט מבטיחה ובכביש המהיר ה-DS5 מתגלה כפרטנרית נעימה מאוד לקרוזינג - בידוד הרעשים טוב וגם במהירויות גבוהות רעשי הכביש והרוח כמעט ואינם נשמעים ולא מפריעים למערכת הסאונד המצוינת, למזגן החזק ולגג הזכוכית הייחודי להעניק חוויה כמעט חו"לית על כבישי הלבנט.
הרבה מילים חמות נאמרו כאן בהקשר למנועי ה-THP המצוינים שפותחו יחד עם ב.מ.וו – הם חזקים, בנויים נכון ומציעים שילוב מדויק בין ביצועים טובים לחסכון בדלק, אך בעוד שבמרבית ליין הדגמים, מהסיטרואן DS3 הקטנה, דרך ה-C4 טורבו, ה-DS4, ה-C4 פיקאסו, ה-C5 והדגמים המקבילים מבית פיג'ו הם מנפקים ביצועים בהחלט מספקים נראה כי ברכב המציע מכלול מעבר לטרוויאלי בהחלט היה ניתן לצפות למנוע קצת בשרני יותר או לפחות לגרסת ה-200 כ"ס של המנוע המוכרת מה-RCZ המרהיבה.
אל תבינו לא נכון, בשימוש יומיומי כוח בהחלט לא חסר כאן והשילוב עם הגיר האוטומטי מוצלח אבל למרות הזינוקים הראויים, תאוצות הביניים המספקות והמשיכה הטובה של הטורבו גם בדרכים הרריות חסר כאן את אותו ערך מוסף שניתן לצפות מרכב שהגיון ואפרוריות הן לא שתי מהמילים הראשונות שיעלו בגוגל אם נקליד את שמו. אמנם חשוב לציין כי לא מדובר במכונית ספורט אבל בהחלט היה ניתן לצפות ליחידת הנעה שכוללת בחובה הפתעה בדמות דחף כוחני שמגיע כשסוחטים את הדוושה הימנית לרצפה.
ה-DS5 אמנם מהממת ביופיה אך היא לא מצליחה להמם אותנו בסעיף ההתנהגות הכביש ולמרות שעם צמיגים ברוחב 235 וחתך 45 יש לה המון אחיזה ויכולת כמעט בכל מצב היא מתקשה להעביר לאוחז בהגה חוויה דינמית מרגשת מהסוג שגורם לאנשים לבחור את הדרך הארוכה והמפותלת יותר.
אבל האכזבה הגדולה של המבחן נרשמת דווקא בסעיף בו מכוניות סיטרואן זוכות בדרך כלל להצטיינות יתרה – הנוחות.
מתוך שאיפה להעניק למשפחת ה-DS אופי צעיר וספורטיבי בסיטרואן בחרו שלא לצייד את ה-DS5 במערכת המתלים ההידרופניאומטית הייחודית שנחשפה לראשונה ב-DS המקורית, משמשת עד היום את הדגמים הבכירים של המותג ( C5 ו-C6) ומעניקה נוחות מרחפת שמצליחה להעלים את מרבית מפגעי הסלילה, אלא במתלים קונבנציונליים קשיחים למדי ובשילוב צמיגי ענק בעלי חתך נמוך וכבישים ישראלים מתקבל אופי נוקשה וקופצני שקצת לא מתאים למכונית ללא יומרות ספורטיביות של ממש.
56 שנים מפרידות בין ה-DS המקורית ל-DS5 ולמרות שהן חולקות מימדים דומים, מראה אוונגרדי, אבזור חריג, הקפדה יתרה על פרטים ותא נוסעים מיוחד, ה-DS5 היא לא יורשת מודרנית למכונית האייקונית ההיא.
בניגוד ל-DS המקורית, שמעבר למראה יוצא הדופן שלה (ביחס לתקופה) כללה שלל חידושים טכנולוגיים פורצי דרך שהקדימו את זמנם, ה-DS5 היא בעיקר תרגיל מבריק בעיצוב ולא מביאה עמה בשורה של ממש. יתרה מזאת, נוחות הנסיעה, אולי התכונה ה"סיטרואנית" הבולטת ביותר מאז ימי ה-DS, מאכזבת למדי ב-DS5 וגם בסעיפים כמו ביצועים והתנהגות היא מתקשה להפגין הצטיינות יתרה.
מעצבי מכוניות מחליטים בדרך כלל ללכת על בטוח ומאוד נזהרים מערבוב של סגנונות מחשש לתוצאה קשה לעיכול אבל בעוד שמבחינה עיצובית בסיטרואן הצליחו לרקוח מתכון פיוז'ן מרשים מאוד נראה שחוסר המיקוד הזה קצת הקשה על המהנדסים ליצוק תוכן ואופי ממוקד.
נראה כי הרוב הגדול של הלקוחות יבחרו לדלג על ה-DS5 ולבחור במכונית מנהלים קונבנציונלית וזולה יותר דוגמת פורד מונדאו, סיטרואן C5 או משפחתית פרימיום יקרה יותר דוגמת ב.מ.וו סדרה 3, אודי A4 או בכלל ברכב פנאי-שטח כמו שכולם כל כך אוהבים.
אבל בעבור קומץ לקוחות אמיצים שבכל זאת מחפש משהו אחר ויוצא דופן ה-DS5 היא אופציה מרהיבה במיוחד שעל אף מה שהוזכר למעלה מציגה מכלול השלם מסך חלקיו - היא נראית מצוין, המרחב הפנימי והשימושיות בהחלט עומדים בציפיות ויש לה תא נוסעים לא פחות ממפיל כמוהו לא תמצאו גם במכוניות עם תג מחיר יותר מכפול.
אמנם 217 אלף שקלים (לגרסה הבכירה שנבחנה כאן) הם סכום לא מבוטל למכונית שלא חפה מחסרונות ונושאת לוגו מותג שעדיין קשה לציבור הישראלי לשייך לחבורת הפרימיום, אבל עם זאת לא הרבה מכוניות בשנים האחרונות גרמו לנו להביט לאחור בצער כשהחזרנו אותן לסוכנות בתום המבחן. ה-DS5 עשתה את זה וזה בהחלט אומר הרבה.
>> שר ליום אחד: מבחן דרכים השוואתי למכוניות השרים סיטרואן C5 מול ב.מ.וו 528
