שנת 2010 הייתה שנה לא קלה לשוק האופנועים. בזמן שהיקף המכירות בשוק המכוניות זינק בלא פחות מ-25 אחוזים, בשוק האופנועים נרשמה צלילה להיקפי המכירות הנמוכים ביותר מאז שנת 2003.
באופן מפתיע, בנישה אחת לא נרשמה ירידה, להיפך - נישת הטרקטורונים והSIDE BY SIDE שזכתה להצלחה. משום מה, דווקא בנישה זאת של כלים שכל המטרה שלהם היא שימוש פנאי מספר הלקוחות עלה.
האם מדובר בנתון מקרי או במגמה חדשה? האם ירידת הפופולריות של ג'מוסי השטח הביאה אנשים לעבור לרכב פרטי ולהחזיק טרקטורון לטיולים בסוף השבוע?
מה שבטוח הוא שבניגוד לעסקאות של משפחתיות אוטומטית אשר נמכרות בסיטונאות לחברות ליסינג, בשוק הטרקטורונים המכירה היא אישית הרבה יותר ואחד המרכיבים החשובים ביותר לעסקה מוצלחת הוא יצירת קשר אישי עם הלקוח. לצורך הזה כמה מהיבואניות יסדו מועדוני לקוחות פעילים שדואגים לשמור על קשר עם הרוכשים במשך זמן רב. מעבר לקשר עם הלקוח ככלי שווקי, מועדוני הלקוחות מציעים גם פעילויות המיועדות לגרום לרוכשי כלי הפנאי לנצל את יכולותיהם ולא לתת להם לצבור אבק בחניה.
ואיך משפרים, בצורה אפקטיבית, את הקשר עם הלקוחות? ובכן - ממלאים אותם בבוץ!
נשמע משונה? אולי, אבל זה בדיוק מה שהיה במרכזו של הטיול האחרון של מועדון CAN-AM, מבית עופר אבניר.
המטרה: להתלכלך והרבה
שעת בוקר מוקדמת, ערפילי השחר בשילוב גשם קל אופפים את רחבת החניה של קיבוץ בית השיטה.
לאט לאט, לא פחות מ-30 טרקטורונים מגיעים, רובם על נגררים, כשהם רתומים בעיקר לכלי רכב משפחתיים ממוצעים, רק כדי לחזור לאותה נקודה, כמה שעות מאוחר יותר, מלאים בבוץ.
בניגוד לתדמית שנוצרה לטרקטורונים ולרוכביהם אשר מגיעים לחדשות בכל פעם שאנשים השתוללו איתם בכבישים ציבוריים או בחוף הים, הרוכבים במועדון מתגלים כאנשים איכותיים המגיעים מתחומי עיסוק מגוונים. גם חתך הגילאים רחב אם כי הגילאים בהחלט מבוגרים מכפי שניתן היה לשער.
בעבור רבים מדובר בסוג של שיגעון שדבק בהם בשנים האחרונות וממלא להם את סופי השבוע ואת ימי הפנאי בגיוון ובאדרנלין.
הרעיון הפעם היה לצאת לאזור הגליל התחתון במטרה להתלכלך ככל האפשר, ממש כמו משחק של ילדים בשלולית. לרדוף אחרי מעברי מים ושלוליות גדולות ולעטוף את הכלים בשכבה עבה של בוץ.
על אף תחזית למזג אויר סוער במיוחד, המסר היה ברור: גם בגשם שוטף הטיול יתקיים. בסופו של דבר מזג האוויר לא שיתף פעולה עם החזאים והיה יפה, אולי אפילו יפה מדי. חלק מהרוכבים חובבי האקסטרים התאכזבו מעט מהעובדה הזאת, משום שקיוו לאמבטיות בוץ ללא הפסקה, ואלו היו במינונים נמוכים. מה שכן היו – שבילים חלקלקים כתוצאה מהגשם שירד יום לפני כן ובשעות הבוקר שאפשרו דהירה מהירה במיוחד שאפשרה גם משחקי החלקות זנב.
כאשר סוף סוף נמצאו שלולית יפה או מעבר מים, ולמרות שלא היתה כל בעיה לצלוח גם בצורה נקיה למדי, החליטו מרבית המשתתפים לזנק לתוכם בפול-גז, במטרה להתלכלך עוד.
למרות שהחורף עדיין לא סיפק את כמות המשקעים שכולנו כה מייחלים לה, הגליל התחתון היה מרהיב על שלל גווניו הירוקים והאוירה החו"לית.
את הדרך עשינו על סיפונו של אאוטלנדר 800R, ספינת הדגל של CAN-AM, שמציע מנוע בנפח 800 סמ"ק המפיק 71 כ"ס, כידון עם תגבור חשמלי ורמת נוחות גבוהה שהפתיעה לטובה בתחושת ריחוף מעל אבנים, סלעים ומהמורות.
כמה טרקטורוני SIDE BY SIDE ששיירת טרקטורוני מועדון CAN-AM חלפה על פניהם עוררו דיון סוער בהפסקת הצהריים שכללה פריסה וקייטרינג מפנק. בשנים האחרונות הפכו טרקטורוני SIDE BY SIDE למבוקשים. הם מציעים נוחות משופרת, מושבים מלאים, הגה במקום כידון וישיבה של צמד אנשים, אחד לצד השני, המאפשרת אינטרטקציה חברתית משופרת. מכורי הטרקטורונים השרופים טענו בלהט שכלל לא מדובר בטרקטורון ואין מה להשוות את הניהוג הסטרילי באמצעות ההגה לחוויה העוברת לכל הגוף דרך כידון הטרקטורון.
בשעות הצהריים המאוחרות, עמוסים בבוץ ובחוויות, חזרו הרוכבים לנקודת המוצא שהחזירה אותם גם לשגרה האפרורית, בהמתנה לסוף השבוע הבוצי הבא.