פולריס (צילום: נעם וינד)
טיול למטורפים בלבד|צילום: נעם וינד
בשבוע האחרון חווינו מערכת חורפית נדירה ביותר במושגי הלבנט. הגשמים ירדו ללא הפסק, הרוחות הלמו במהירויות שוללות רישיון, הנחלים געשו, האיילון עלה גדותיו וירושלים וצפון הארץ נעטפו במעטפת עבה של פתיתים לבנבנים.

הרוב המוחלט של האנשים בחר לצפות במפגן המרהיב של הטבע באקסטרים מעל מסכי הטלוויזיה והמחשב בעודו מכורבל בשמיכת פוך ועם ספל תה חם ביד. האמיצים אזרו עוז, התעטפו בשלל שכבות ויצאו עם המכונית המחוממת היטב כדי לחזות במזג האוויר הסוער מקרוב, ואילו אנו כאן בערוץ הרכב של mako החלטנו שאין זמן טוב מזה כד לצאת לנהיגת שטח מאתגרת בשלג שעטף את רמת הגולן.

הכל התחיל כשרגע לפני שהסופה הגיעה לשיאה קיבלנו טלפון עם הזמנה בהולה להצטרף לטיול ל"מטורפים בלבד" שמועדון פולריס מארגן לכבוד הסופה.

>> טיפים לנהיגת חורף

מכיוון  שמטורפים זה בול אנחנו, לא יכולנו להתאפק ובמהרה שינינו תוכניות, הוצאנו מהבוידעם את הבגדים החמים ולפני הזריחה שמנו את פעמינו לצפון כדי לחוות את סופת השלג הכי קרוב שאפשר, על סיפונו של פולריס RZR.

פולריס (צילום: נעם וינד)
Side by Side טרקטורוני זה לצד זה|צילום: נעם וינד

למי שאינו מתמצא בשמות של דגמים נציין שמדובר בטרקטורון Side By Side - משמע כלי רכב בלי מערכת חימום, ללא דלתות ואפילו נטול חלון קדמי אבל עם יכולות עבירות מדהימות, ניהוג קל ופוטנציאל לספק כמויות אדרנלין מטורפות.
ה-RZR זוכה בשנים האחרונות להצלחה גדולה בשוק הישראלי. הכלי שמאפשר להגיע לכמעט כל מקום בשטח ולספק כיף ללא הפסקה הפך ללהיט בקרב תיכוניסטים עשירים שיכולים לנהוג בו החל מגיל 16, מושבניקים שרוצים לתבל את שגרת העבודה בשדה וקהל מבוסס של בעיקר גברים, לרוב בני +30-40, שקונים את הכלי כתרופת פלא למשבר אמצע החיים.
מכיוון שמדובר ברכב פנאי, כמו יבואנים אחרים, גם חברת ד.ל.ב מבינה שצריך ליצוק תוכן ולהציע לבעלי כלי הפנאי פעילויות שיאפשרו להם לעשות שימוש בכלי וביכולותיו.

הגענו לנקודת המפגש ברמת הגולן בשעה בה ברוב הימים אנחנו עדיין מתהפכים במיטה ואחרי בדיקה של הכלים ותדרוך קצר לחבורת המטורפים שהופיעו, הגיע הזמן לצאת לדרך.

פולריס (צילום: נעם וינד)
בקרוב מגיעים לשלג|צילום: נעם וינד

הקילומטרים הראשונים, עדיין בחלקים הנמוכים של הרמה וללא שלג, חולפים במהירות. ה-RZR, כהרגלו בקודש, מראה שהוא לא מתרגש מכלום וצולח בוץ טובעני, גשם סוחף ומעברי מים שוצפים כאילו מדובר בנסיעה על אספלט יבש וסלול היטב.

יכולת העבירות המדהימה הזאת מאפשרת לבעלי הכלים גם לא פעם לוותר על שבילים ולהכנס למקומות בטבע שרכבים ממונעים לא אמורים להגיע אליהם, אך לא הפעם – מדריך הקבוצה, צחי כפרי, הבהיר באופן שלא משתמע לשתי פנים שהיום נוסעים בשבילים ייעודיים בלבד, גם בגלל הטבע וגם בגלל שדות המוקשים הרבים הפזורים ברמה.

פולריס (צילום: נעם וינד)
לא רואים ממטר|צילום: נעם וינד

עם זאת, באותה נשימה הבטיח ששלל אקשן והרבה אדרנלין לא יחסרו לאף אחד מאיתנו. אחרי קילומטרים ספורים אנחנו מתחילים לראות פתיתי שלג ועל אף שנראה שכל הנוכחים כבר היו פעם או פעמיים בחורף בחו"ל, עדיין נוצר הרושם שמראה של נופים ישראליים מוכרים עטופים בלבן מרגש עד מאוד.

עד מהרה, ככל שמטפסים מעלה, השלג העדין והציורי הופך לסופה של ממש, בה כמעט לא ניתן לראות דבר חוץ מהרבה לבן מסביב. אנו עוצרים להתחממות סביב האח במסעדה מקומית במג'דל שמס, ממש לפני העליה לאתר החרמון.

אחרי שהנוכחים מצליחים להחזיר איברים שקפאו לתפקוד, הקבוצה אוזרת אומץ ויוצאת לחלק המאתגר באמת של המסע. ה-RZR 800 מוגדרים כטרקטורוני משא ולפיכך מורשים לנוע על כבישים שאינם מהירים התנועה על הכביש נעשית בקלות ולמרות שהכבישים מלאים בשלג ובקרח, האחיזה המושלמת ואין כל הרגשת מאמץ.

פולריס (צילום: נעם וינד)
בחוץ קפוא, אבל האדרנלין מלהיט מבפנים|צילום: נעם וינד

סמי-טריילר שהחליק לרוחב הכביש ולא מעט מכוניות שמחליקות במקום ולא מצליחות להתקדם אפילו מטר רק ממחישים לנו כמה המשטח הזה בעייתי לכל כלי רכב נורמלי. אם רוצים לוותר על הדבקות בקרקע ולהשתובב קצת עם ה-RZR, אין שום בעיה וכל מה שצריך לעשות הוא להעביר את בורר המצבים למצב הנעה אחורית ולאמיצים – למצב הנעה אחורית עם דיפרנציאל נעול, להפוך לקן בלוק בשניה ובעזרת ההיגוי הסופר-מהיר ומדויק לבחור בין החלקות צד ארוכות לשלל סבסובים במקום.

פולריס RZR בשלג (צילום: נעם וינד)
יותר אירופה מאירופה|צילום: נעם וינד

אחרי נסיעה קצרה על כבישים מושלגים, אנחנו יורדים לשטח ונוסעים בין העצים ביער מושלג. למרות שכבר חווינו את נופי שוויץ ושלגים במקומות אחרים על הגלובוס, לחוות סופת שלגים בצורה כה ישירה זה משהו שספק שאפילו תושבי אירופה יכולים ליהנות ממנו, למרות שבשבילם שלג הוא עניין יומיומי בחורף.

הקור מתחיל לתת את אותותיו ולחדור את שכבות הביגוד הרבות, והאצבעות בידיים וברגליים קצת מתחילות לאבד תחושה. בזמן שאנו ממתינים למאסף של החבורה יגיע לקרחת היער בה אנו נמצאים, אנו מנצלים את הזמן כדי לחמם את הידיים מעל ל"כלב גז", מכשיר שבדרך כלל אמור לשמש להמסת זפת ולהלחמת יריעות ביטומניות.

פולריס (צילום: נעם וינד)
מוקפים בשלג בתולי|צילום: נעם וינד

אנו ממשיכים לכיוון מוצב צבאי נטוש בו צחי המדריך רוצה לפנק אותנו עם תה באחד המבנים, בצירוף נוף מרהיב, אך ברגע אחד הסופה מתעצמת וקשה אפילו לראות את אורות ה-RZR שנמצא לפנינו, במרחק מטר וחצי, ובוודאי שלא את תוואי הדרך שמתכסה כולו בשלג כבד.

בשלב הזה, האיש ששומר עלינו ונראה ששום דבר לא מערער אותו, מחליט במהרה לשנות כיוון ולהחזיר את השיירה לאחור. לאחר תמרון מסובך אנו מצליחים לחזור לכביש, בלי תה חם אבל בחתיכה אחת.

מאוחר יותר צחי מסביר שלמרות שהיינו במרחק של כ-200 מטרים מהמוצב והתה הקסום, במצב כזה אם משהו משתבש - רכב שיתהפך, תקלה טכנית או אובדן קשר עם חלק מהכלים עלולים לסבך אותנו ולחייב חילוץ בסופה ותמיד כדאי לעשות את המעשה האחראי ולהבטיח את שלומם של כל המשתתפים.

פולריס (צילום: נעם וינד)
יכולת עבירות מצוינת|צילום: נעם וינד

אנו חוצים כמה כבישים ויורדים שוב לשטח עם שבילים מהירים המאפשרים לתת הרבה גז ולהחליק את הכלי מצד לצד. בצומת ווסט אנו עוצרים להתחממות נוספת וצחי בוחן את הרצון של חברי הקבוצה – האם להמשיך לטייל בשטח או לנסוע היישר לנקודת האיסוף בבוקר.
מסתבר שלרוב חברי הקבוצה זה הספיק והם מעדיפים לחזור לרכב החמים ולסיים את הטיול. מאוכזב משהו, צחי ממהר לברר מי בא איתו לטיול שטפונות בדרום ביום המחרת.

פולריס (צילום: נעם וינד)
מתחממים במג'דל שמס|צילום: נעם וינד

>> גרסת האקסטרים: פולריס RZR 900 מול קאן-אם וויילדקאט

רכב הליווי

כדי להגיע לרמת הגולן ביום סופה עם כבישים מוצפים וחסימות, היה ברור לנו שלמשימה הזו דרוש רכב שלא מפחד מתנאי דרך מאתגרים ומצויד בהנעה כפולה.

מרבית רכבי הפנאי-שטח שנמכרים בימים אלה טובים בעיקר לעיר. רובם מסתפקים בהנעה קדמית וגם אלה שמצוידים בהנעה כפולה לא באמת מיועדים לרדת איתם לשטח.

בשנות התשעים ובחסות הקלת מס, רכבי השטח הגדולים זכו לפופולריות גואה בשוק הישראלי. עם ביטול הקלת המיסוי, עליית מחירי הסולר לרמות דומות למחירי הבנזין ואף מעבר לכך, הפופולריות של ג'מוסי השטח ירדה והם הפכו לפחות ופחות נפוצים ומשוק גועש בשנות ה-90' ובתחילת המילניום הנוכחי, נישת רכבי השטח האמיתיים הצטמצמה ופונה בעיקר לאנשים שבאמת מחפשים את היכולות הגבוהות של הרכבים האלה בשטח.

מיצובישי פאג'רו דקאר, בעל מנוע טורבו-דיזל בנפח 3.2 ליטרים המפיק 200 כ"ס ומומנט של 45 קג"מ, משודך לגיר אוטומטי עם 5 יחסי העברה ומערכת הנעה כפולה לא קבועה מתוחכמת, כולל הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל, נראה לנו ככלי מתאים למשימה.

מיצובישי (צילום: נעם וינד)
מיצובישי פאג'רו דקאר - הפרטנר הנכון לטיול בשטח|צילום: נעם וינד

טלפון קצר לבן היחצ"ן ולאמיתי ממיצובישי אפשר לנו לקבל בהתראה קצרצרה את הרכב המבוקש. אחרי תקופה בה לא נהגנו ברכב שטח של ממש אלא רק בג'יפונים אופנתיים, בהחלט מרגישים כאן שעולים על כלי ברמה אחרת לגמרי.

אמנם, בהתניידות יום-יומית בכרך ומחוצה לו, רבים מהאנשים יעדיפו ג'יפונים במימדים קטנים יותר המציעים שימושיות טובה יותר על האספלט במחוזות פרייבט, אבל ברגע שנדרש הפאג'רו להוכיח את יכולתו הוא לא מהסס לרגע, לא מאכזב וצולח כל מכשול שפוי באדישות.

רכב המבחן הגיע ברמת הפאר "דקאר" הכוללת מושבי עור מחוממים שעזרו לנו מאוד להפשיר ביום המושלג, חלון בגג שאפשר לנו לראות את הסופה משתוללת מעל ראשינו, ומרחב פנימי אדיר שהכיל את כל הציוד והביגוד שסחבנו עימנו צפונה – ולא נודע כי בא אל קרבו.

באופן מפתיע, גם צריכת הדלק בהחלט סבירה בהתייחס למימדים, ואת המסע שלנו לרמת הגולן וחזרה השלים הפאג'רו עם ממוצע של כ-10 ק"מ לליטר.

במחיר של החל מ-323 אלף שקלים (350 אלף לגרסה כאן) הפאג'רו מתחרה בעיקר בטויוטה לנד קרוזר הפופולרי הנמכר במחיר דומה וגם במכוניות כמו הגרנד צ'ירוקי החדש של ג'יפ ולנד רובר דיסקברי 4 שמחירו הוזל לאחרונה אך עדיין יקר יותר מיתר המתחרים, ומהווה אופציה טובה למי שבאמת מחפש רכב מפנק ובנוי היטב שיש לו גם יכולות שטח גבוהות.

מיצובישי (צילום: נעם וינד)
ג'מוס שטח אמיתי|צילום: נעם וינד

פולריס (צילום: נעם וינד)
שיירת ה-RZRים|צילום: נעם וינד