תאונת האופנוע בה נהרגו לפני כשבועיים בני הזוג גור ורוכב שלישי נפצע קשה העלתה שוב לסדר היום הציבורי את נושא התאמת תשתית הבטיחות בכבישים גם לרוכבי האופנועים.
מסתבר שאותן גדרות בטיחות המצויות בשולי הכבישים ומשמשות כדי להגן ולעצור מכוניות, עלולות להיות קטלניות במיוחד במידה ורוכב אופנוע מחליק ופוגע בהן.
בניגוד למכוניות, לאחר שאופנוען מאבד שליטה הוא מחליק במצב מאוזן לכביש, לכיוון שולי הדרך, ולמעשה הפגיעה במעקה מתרחשת בחלקה התחתון של גדר הבטיחות או גרוע מכך - בעמודי התמך שלה שפשוט גורמים לרוכבים להשתפד עליהם במהירות גבוהה שעלולה, במקרה הטוב, לגרום לשברים קשים ובמקרים יותר קשים לכריתת אברים ואפילו למוות.
מסתבר שלאור תאונות קטלניות רבות מסוג זה בעולם פותחה גדר הפרדה ידידותית לרוכבים. התקנת הגדר הזו הפכה לתקן אירופאי מחייב אך בשל עלות גבוהה בכ-100 שקלים לכל מטר של גדר, בארץ לא ממהרים לאמץ את התקן האירופאי ומציינים שהתקנת גדר שכזאת בכל הכבישים שבאחריות החברה הלאומית לדרכים תעלה לא פחות מחצי מיליארד שקלים ולטענת גורמים בענף יש בעיות דחופות יותר להשקיע בהן סכום כסף כל כך גבוה.
אבל מסתבר שגם במקומות בהן נדרשת השקעה הרבה יותר נמוכה למען בטיחות 120 אלף רוכבי האופנועים והקטנועים הנעים על כבישי ישראל לא נעשה יותר מדי וכך למשל הרשויות המקומיות השונות והחברה הלאומית לדרכים, שאחראיות על צביעת הכבישים וסימונם, ממשיכות לעשות שימוש בצבע זול ובעל מקדם חיכוך נמוך ההופך לחלק ברמה מסוכנת במפגש ראשון עם גשם.
גם כאן, אמנם שימוש בצבע איכותי עולה יותר כסף אך שרידותו ארוכה באופן משמעותי והוא אינו מהווה סכנה מוחשית שגורמת מדי חורף לכל כך הרבה תאונות מיותרות בקרב רוכבי האופנועים.
בינתיים נראה שהרשויות השונות מעדיפות את השיקול הכלכלי על פני בטיחות הרוכבים אבל גם אם נתעלם מהרצון לשמור ככל הניתן על החיים של משתמשי הדרך ונכניס למשוואה נתונים כמו עלותו למדינה של כל הרוג בתאונת דרכים העומדת על 5.58 מיליון שקלים ועלותו של כל פצוע קשה הנעה בין 600 למיליון שקלים, אולי נגיע למסקנה שגם בחישוב כלכלי קר יותר זול להשקיע מראש בתשתית מצילת חיים מאשר אחר כך במתים.
>> דני קושמרו נפרד מחברו - רוכב האופנוע אביקם גור