אבל למרות כל הקשיים עדיין יש כאלה שהולכים נגד הזרם ודבקים באהבה הדו גלגלית שלהם - רוכבים שמאמינים שאופנוע הוא הרבה יותר מכלי תחבורה ומכונה שמסוגלת לנייד אותם ביעילות ממקום למקום ורואים בו כלי המעניק חופש, עוצמה מתפרצת ואדרנלין שמאפשרים להפוך את היומיום האפרורי ליותר מרגש.
הסיבות לכך רבות ובין היתר ניתן לציין סרטים הוליוודיים על חבורות רוכבים מפחידות, שליחים נמהרים וחסרי נימוסים שחותכים מכל כיוון וסטטיסטיקת תאונות מחרידה.
מאחורי המשקף הסגור של הקסדה רובם נראים מאיימים, אך המרחק בין התדמית הבעייתית למציאות גדול ומרבית רוכבי האופנועים האמיתיים הם אנשים נורמליים, אחראים ובעלי שיקול דעת שבסך רוצים לקבל הכרה לאהבה המוטורית הכל כך לגיטימית שלהם.
קבלו הצצה לסיפוריהם של 5 רוכבים בנשמה שלא יוותרו על האופנוע לעולם הממחישים שהמרחק בין התדמית למציאות גדול.
"אופנוע מסמל בעיני חופש ואני מכור לאדרנלין. אני אוהב את החבורה המופלאה שאני רוכב איתה – קי"א (קבוצת אופנועי ישראל) ואני מוביל את 'הטייסת' - חבורה של אנשים שהרכיבה עבורם היא טכנית נטו, כלומר, הנסיעה היא לא מנקודה X ל Y אלא הולכים למסלולים ולוקחים את האופנוע לגבולות שלו. כמובן שבגדר המותר והחוקי".
אופנוע ראשון: "כל האופנועים שלי היו קוואסקים נינג'ות, FZR1000 ואח"כ כולם היו נינג'ות. לכן דבק בי הכינוי "איציק נינג'ה".
יום אחד באתי עם הנינג'ה לבקר חברים בהונדה וביקשתי לעשות סיבוב עלCBR1000 . לקחתי אותו לאיילון והתחלתי לצרוח מרוב הנאה כמו ילדה שקנו לה ברבי חדשה. החזרתי את האופנוע ומאז הכל היסטוריה".
אופנוע הבא: "הונדה – אותו דבר. מחכה שיצא הדגם החדש".
החלום בלי מגבלות תקציב: "הדור הבא של ה- CBR1000RRכמו שאני רוכב עליו זה אופנוע בלי מגבלות תקציב."
למה לא קטנוע 125 סמ"ק?: "לא פוסל בתור כלי תחבורה - אני נוסע כל השבוע על 125 סמ"ק בתוך העיר, באופנוע הגדול שלי אני משתמש רק לנסיעות לשם הנאה מהרכיבה".
נוהג גם על כלי רכב אחר? "רק כשאני עם משפחה אני עם האוטו. 99% מהזמן אני על האופנוע".
חוויות יוצאות דופן? "אני מרגיש האנשה מול האופנוע שלי. אז חווית הרכיבה היא אחרת לגמרי. כשאני יושב על אופנוע או על קטנוע אני בן אדם שונה, זה מוציא מני צדדים אחרים".
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה? "אנשים מסביב מביעים התפעלות מהאופנוע, מהלבוש המוקפד, הציוד, התייחסות כאל משוגע מהסביבה הלא מוכרת".
מה אומרים על האופנוע במשפחה? "אשתי והבנות שלי מאוד דואגות, אני דואג לעדכן כל שעתיים איפה אני נמצא ושהכל בסדר. מנסה להרגיע."
מרגיש שהכלי משפיע על אורח החיים שלך גם מעבר לכביש? "זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אני לא רואה את עצמי בלי הכלי הזה. הכל קשור, האירועים, החברים שלי, הכל קשור לאופנועים. גם אחרי תאונה קשה שעברתי ב 2006, רק האופטימיות שאוכל לעלות שוב על האופנוע אפשרה לי להבריא באופן מלא".
האם חשבת מתישהו לרדת מהאופנוע? "אני ארד רק ברגע שלא אוכל לעלות עליו פיזית".
מסר לרוכבים?: "הרכיבה בעיר היא לא פחות מסוכנת מבכבישים פתוחים, לא משנה על איזה כלי אתה. המסר הכי חשוב הוא שאתה רוכב על אופנוע וצריך להסתכל על שני צעדים קדימה שיעשה הרכב שלפניך, מצדדיך ומאחוריך כי שאתה על אופנוע אין לך את הפריבילגיה כמו שיש לנהג רכב. צריך להיות ערני לנעשה מסביבך. ההבדל בין פגיעה עדינה באופנוע לפגיעה עדינה ברכב זה חיים ומוות, עד כדי כך שרוכבי אופנוע מנוסים מסתכלים במראות של מכוניות לראות מה הנהג עושה בכל זמן נתון".
עוד 20 שנה עדיין על דו גלגלי? "ברור". 
"חזרתי בשאלה לפני 3 שנים גם כדי להגשים חלום ילדות ישן: רכיבה על אופנוע כבד. החלום היה גנוז בתוכי שנים רבות כאשר הקול הראשי שהצליח להשתיק אותו היתה העובדה שאני אישה חרדית ואין זה מן היאה ומן הצניעות שאישה תרכב! ב- 2010 נולדתי מחדש והתחלתי תהליך ארוך של היוולדות מחדש שכלל בניית חיים חדשים וכמובן הגשמת אותו חלום ותיק של רכיבה על אופנוע".
אופנוע ראשון: "קטנוע ג'וימקס 250".
למה בעצם לא נשארת עם קטנוע שימושי? "קטנוע הוא קליל להתניידות ביום יום מהעבודה הביתה אך הוא אינו מספק מבחינת הריגושים. אין לו עוצמות, אין לו ויברציות, אין לו נוכחות. מהסיבה הזו עברתי לאופנוע כבד".
נוהגת גם על כלי רכב אחר?: "ממש לא. אין לי רשיון נהיגה לרכב וגם לא יהיה בזמן הקרוב. הרישיון הראשון שהוצאתי היה ביום הולדתי, 10/11/11 וזה היה רשיון A1 . נאלצתי להמתין שנה שלמה ולהתמקצע על הכביש בכדי לממש את חלום הרכיבה על כלי כבד".
אופנוע הבא: "CBR1000".
החלום בלי מגבלות תקציב: "CBR1000".
למה בעצם בחרת אופנוע: "בגלל הרקע ממנו באתי, אופנוע בשבילי הוא הביטוי לחופש ולעוצמה, לנוכחות כוחנית ויכולת שאינה סטנדרטית להחזיק כלי שכזה בין הרגליים".
משמש אותך ככלי יומיומי או ככלי פנאי?: "זה הרגליים שלי".
חוויות יוצאות דופן?: "חוויות נעימות: 1. כשאני מגלה עוד יכולת של הכלי 2. כשאני מגלה כמה הכלי משפיע על האופי והבטחון העצמי. חויות לא נעימות: החלקה טפשית..."
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה?: "וואו... איך את יכולה להחזיק כלי כזה כבד?".
מה אומרים על האופנוע במשפחה? "המשפחה היחידה זו אחותי שגם חזרה בשאלה והיא תומכת בי בלב שלם, מחמיאה, מדרבנת וגאה שיש לה אחות כמוני עם השאר, לצערי, יש נתק".
האם אתם מרגישים שהכלי משפיע על אורח החיים שלכם גם מעבר לכביש? "ודאי! מעבר לניידות שלא היתה לי עד לפני שנתיים והנוחות של להגיע בקלות ממקום למקום על אף הפקקים המטורפים של המרכז, אני מגלה שהכלי נוסך בי הרבה בטחון, עצמאות וסיפוק נפשי עצום!"
האם חשבת מתישהו לרדת מהאופנוע? "ממש לא! וקל וחומר לא לטובת פחית על 4 גלגלים".
סיפור מעניין שקרה לך בזמן רכיבה? "נהג שהשתדל מאד לא להשתמש במראה הימנית שלו, נאלץ לגלות כי תוך כדי רכיבה קיפלתי לו את המראה. הוא הספיק לשמוע: חבל שאתה לא משתמש בה, סתם תופסת מקום... את הלקח הוא למד כי ברמזור, כשעצרנו אחד ליד השני, הוא פתח חזרה את המראה והתנצל".
אגב נהגים, איך הגברים מגיבים שרואים שמדובר ברוכבת? חחח... יש הרבה תגובות, רובם מרימים לייק עם האגודל ומרכינים ראש בכבוד כאילו מורידים בפניי את הכובע. חלקם מבקשים: 'קחי אותי מאחורייך ותצילי אותי מהפקק הזה!!', חלקם יוצאים בקריאות לא ברורות כדי לגבור על רעש המנוע ולמשוך את תשומת ליבי. אין לי מושג מה הם אומרים, אבל לפי החיוך נראה שבשבילם זו אטרקציה".
את חושבת שעצם היותך רוכבת מושך גברים להתחיל איתך או להיפך?
"אני אישית מרגישה שהרבה מתחילים איתי בגלל האופנוע אבל בכללי, אין לי מושג מה עובר לחלקם בראש כי נראה שיכול להיות שבתור התחלה אישה על אופנוע כבד בהחלט מושכת אותם אבל בהמשך נראה שזה גם מרתיע רבים כי זה פוגע באגו שלהם כמי שלא רוכבים".
מסר לנהגים? "תגידו תודה! אלמלא רוכבי האופנועים, הייתם נתקעים בפקקים עוד שעות רבות, אז תנו כבוד ותתייחסו לקיומנו בכביש בתשומת לב וביראה".
עוד 20 שנה עדיין על דו גלגלי? "אתה מעליב אותי עם השאלה הזו! עד 120!!! (אפשר יותר?)"
"כל החיים אני על אופנוע. לא יכול לשבת ברכב. אני הולך להורים שלי עם אופנוע לפעמים ואשתי עם הרכב. אני לא סובל איחורים וזה מסייע לי בעניין הזה.
בכלל האופנוע מרגיע אותי, פעם בחודש אני לוקח יום חופש עושה עם האופנוע טיולים, נהנה ממנו".
אופנוע ראשון: "בנלי 86".
אופנוע הבא: "לא ידוע עדיין".
החלום בלי מגבלות תקציב: "FUIRY 1300".
מה רע בקטנוע 125 סמ"ק? "אני נוסע בכל הארץ, יש לי כמה חנויות פרוסות ועם קטנוע 125 אי אפשר לצאת מתל אביב כל כך. גם החוויה אחרת לגמרי".
נוהג גם על כלי רכב אחר?: "יש לי גם רכב, ג'יפ".
האופנוע משמש אותך ככלי יומיומי או ככלי פנאי?: "כלי יומיומי".
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה?: "אף אחד לא אוהב את זה בגיל שלי ולא מבין את זה, אבל לי נוח ואני נהנה".
האם עצם היותך רוכב משפיעה על אורח החיים שלך גם מעבר לכביש? "זה מרגיע אותי, מרגיע עצבים. שאני בשיגעון אני עוזב הכול נוסע איתו לשטח להתפרק".
האם חשבת מתישהו לרדת מהאופנוע? "לא יקרה. הבן שלי כרגע עושה תיאוריה גם כן".
מסר לנהגים? "אלה שיושבים בקופסאות לא רואים אותנו ממטר, במיוחד הצעירים שרק הוציאו רישיון. תיזהרו, שימו לב לאופנועים, זה חלק מהכביש".
עוד 20 שנה עדיין על דו גלגלי? "מן הסתם, כן, בטח". 
"מאז גיל 16 אני על דו גלגלי ולא מתכוון להפסיק. זה נוח לי בגלל העבודה כצלם וגם כיף. הכרתי את אשתי בשנת 1973 ומאז היא רוכבת איתי בכיף. יש לנו שלושה ילדים בני 32, 29 ו-24 שגם רוכבים ונהנים, ברכב אנחנו משתמשים רק לנסיעות ארוכות או שצריך להסיע את המשפחה המורחבת".
אופנוע ראשון: "בשנת 1969, וספה 150 סמ"ק".
אופנוע הבא: "הונדה סילברווינג, דגם חדיש יותר".
החלום בלי מגבלות תקציב: "סילברווינג דגם תיור".
למה לא קטנוע 125 סמ"ק זול? "חחח, לא זז".
"הסילבר ווינג מתאים לי בול לעבודה כצלם עיתונות. הוא מגיע מיידית לכל מקום כולל מחוץ לעיר, לירושלים ולבאר שבע, ואפילו עד קריית שמונה. בשבתות כיף לנסוע איתו לים וגם שרוצים לצאת בערב לא צריך לחפש חניה".
חוויות יוצאות דופן?: "מאז שאני במועדון רוכבי הונדה אני נהנה מאד מטיולי שבתות שהמועדון מארגן. יוצאים מחוץ לעיר, נהנים מאד מהחברים שרוכבים יחד ובכלל כיף גדול בטיולים".
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה?: "האמת לפני שנים הוא היה יוצא דופן בנוף הדו גלגלי. היום יש המון הונדה סילברווינג ככה שהוא לא מסובב ראשים".
האם אתם מרגישים שהכלי משפיע על אורח החיים שלכם גם מעבר לכביש?
"לא יודע, זה כל כך חלק מהחיים שלי כך שאני לא מכיר חיים בלי אופנוע. מה שכן, כשהאופנוע בטיפול אני מרגיש שחסרה לי רגל". 
האם אתה חושב מתישהו לרדת מהאופנוע?
"ממש לא. כל עוד אני מתפקד והכל בסדר בריאותית אין סיבה לרדת מכלי נוח ומפנק כמו הונדה סילברווינג. עם זאת, ברגע שהוא יהיה כבד לי בגלל משקלו כנראה שאאלץ להחליף לכלי קל יותר.
אגב, אבא של אשתי בן 94 ועדיין רוכב על קטנוע".
מסר לרוכבים כבעל ניסיון? "להסתכל על הכביש ובמראות ולא לעשות סללומים בכביש. הילדים היום נוסעים בלי חשבון ולא לוקחים בחשבון את התגובות של הנהגים לצידם".
עוד 20 שנה עדיין על דו גלגלי? "ברור!!!" 
"התחלתי לרכב בגיל מאוד צעיר בברזיל, וככה המשכתי כל החיים, אוהב מאוד את הרכיבה. אחרי כמה שנים על קטנוע חזרתי לאופנוע. אני בן 54 ואני מדמיין שכמו בסרט ביוטיוב, על יפנים קשישים שיוצאים על האופנוע לחויות, כך גם אני אהיה. אני מרגיש כאילו חזרתי לגיל ההתבגרות כשאני עולה על האופנוע. לא חושב על כלום, רק אני והאופנוע. האדרנלין עושה אותי צעיר".
אופנוע ראשון: "היה בברזיל, RD50CC".
אופנוע הבא: "עדיין לא ידוע".
החלום בלי מגבלות תקציב: "GS800".
למה לא המשכת עם קטנוע ? "כשעליתי היה לי קטנוע 125 סמ"ק, היה מאוד נוח עם מקום אחסון. אבל אני אוהב את ההילוכים, את התנוחה של האופנוע. ההרגשה שונה, האדרנלין שונה. קטנוע זה כמו לשבת על ספה מול הטלוויזיה. האמת גם עניין של בטיחות: על אופנוע אני מרגיש יותר בטוח, השליטה כולה שלך".
נוהג גם על כלי רכב אחר?: "כרגע אני רק על האופנוע, אני כל הזמן איתו, פנאי, עבודה, קניות, הכל!".
חוויות יוצאות דופן? "בברזיל הייתי יורד לים, 30 ק"מ מההרים בג'ונגל עד לחוף, נתקל במצבים שצריך לעבור דרך מפלים. הייתי נוסע הרבה על החוף כי שם לא היה כביש. כשהים היה גועש הייתי צריך לחכות שהגלים ירגעו חזרה לים כדי לעבור. בארץ, פעם נסעתי לחרמון בתקופה של השלג עם האופנוע, כשהגעתי למקום נתקעתי ולא יכולתי לצאת עם האופנוע, נתקעתי במקום מחליק והיו צריכים לגרור אותי".
איזה תגובות אתה מקבל מהסביבה? "מקבל תגובות טובות, אנשים אוהבים ושואלים שאלות, אם לא קשה לנהוג עם הילוכים. מסתכלים עלי הרבה".
הכלי משפיע על אורח החיים שלך גם מעבר לכביש? "ברור. אני אופנוען בנשמה. החבר'ה שלי אופנוענים, אני עדיין בקשר עם אופנוענים בברזיל, תמיד הייתי בעניין הזה".
מסר לנהגים? "להזהר עם כל הטלפונים ולתת יותר כבוד ויחס נכון לאופנועים בכביש. מאידך הצעתי לרוכבים היא לא לסמוך על אף אחד ולהיות מרוכז, להסתכל על הגלגלים של המכוניות, זה הדבר הראשון שפונה ברכב ואז אפשר להימנע מתאונות".
עוד 20 שנה עדיין על דו גלגלי? "כן, אמן".
