אחרי הגוש המזרחי, ברית המועצות וסין נראה שגם קובה עוברת בעת האחרונה עוד ועוד שלבים בדרך לעבר לכלכלה חופשית.
בסוף השבוע פרסם הנשיא ראול קסטרו כמה תקנות חדשות ביניהן תקנה שעשויה להשפיע על אחד מהסמלים הססגוניים ביותר של קובה – המכוניות הקלאסיות שמשמשות כאמצעי תחבורה עיקרי באי.
מהשבוע ולראשונה מאז מהפכת 1959 הקובנים קיבלו את הזכות לקנות ולמכור מכוניות באופן חופשי מבלי שיצטרכו לקבל לכך אישור מכל גורם רשמי.
צריך לזכור שבמשך למעלה מ-50 שנה מצבת כלי הרכב במדינה כמעט ולא השתנתה או התחדשה כשלמעשה בעקבות המהפכה והמשבר עם אמריקה בראשית שנות השישים פסק יבוא המכוניות החופשי לקובה.
במשך שנים רבות היחידים שיכלו לרכוש מכוניות היו פקידי ממשל, מקורבים לשלטון, ספורטאים ובעלי מקצועות חשובים כמו רופאים, אך גם בעבורם ההיצע היה מוגבל למדי וכלל בעיקר מכוניות משומשות שהגיעו לקובה לפני המהפכה בשנות החמישים, לרוב מתוצרת אמריקאית ומכוניות מתוצרת ברית המועצות אשר פרשה את חסותה בימי המלחמה הקרה על המדינה הקומוניסטית הקטנה והסמוכה לאמריקה.
בנוסף יש לציין שבמשך שנים סבלה קובה מאמברגו כלכלי קשה שמנע הגעת מוצרים של חברות מערביות למדינה. אמנם בשנים האחרונות החלו להגיע למדינה יותר מכוניות חדשות, בעיקר מתוצרת קוריאנית, אך הקושי לקבל אישור לרכוש מכונית הביאו לכך שגם בעשור השני של המילניום השלישי על כבישי קובה נעים בעיקר כלי רכב מיושנים שבשאר העולם מזמן הפכו לרכבי אספנות.
כצפוי, במהלך השנים התפתח באי שוק שחור שאפשר למי שהיתה לו אפשרות כלכלית לרכוש מכוניות, בעיקר משומשות, על ידי שימוש בשמם של אנשים שקיבלו אישור רכישת רכב על ידי הממשל.
אמנם כעת יוכלו הקובנים למכור, לרכוש ולייבא מכוניות באופן חופשי למדינה אבל עם משכורת ממוצעת העומדת על עשרות דולרים בודדים בחודש רק מתי מעט יכלו באמת לרכוש מכונית חדשה. למרות שלא נראה שרחובות הוואנה הבירה צפויים להתמלא בקרוב באלפי מכוניות מודל 2011 אין ספק שבהדרגה המכוניות המיושנות בנות חמישים שנה ויותר יפנו את מקומן לטובת מכוניות "חדישות" בנות 10-20 שנים עם חידושים כמו חלונות חשמליים, הגה כוח, מערכת הזרקת דלק, מערכות בטיחות כמו ABS וכריות אוויר שניתן להניח שייובאו למדינה מדרום אמריקה ומקסיקו.
