דרך המוות בבוליביה
יש מקומות עם כבישים יותר גרועים מאשר בישראל?

לא היינו צריכים את רשימת 174 קטעי הכבישים המסוכנים ברחבי ישראל, שפרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כדי לדעת שדי מסוכן שם בחוץ. כן, סיבות יש בשפע: החום, האופי הישראלי, הצפיפות והלחץ הקיומי התמידי גורמים לנהג הישראלי לרדת לכביש במצב רחוק מאידיאלי ולהפוך עוד ועוד כבישים לאדומים מדם. למרות שאין ספק שלא מעט מכבישי ציון הם סוג של רולטה רוסית, חובבי הסכנות והאתגרים כבר מזמן לא מסתפקים בטיול בארץ ובסיכוי היותר מסביר שאיזה נהג משאית יחליט לעבור לנתיב שלהם בכביש נטול גדר הפרדה ויוצאים אל מעבר לים, לרוב כחלק ממסע שחרור והתבגרות אחרי הצבא, כדי לחפש שם את הדרכים המסוכנות ביותר כחלק ממבחן האומץ של המוצ'ילר הישראלי. אמנם, מרביתם של הטיילים חיים כדי לספר, אך כמעט מדי שנה כבישי המוות של העולם גובים גם כמה קורבנות משלנו.

אז רגע אחרי שמשאית שחתכה לנתיב שלכם כמעט מחצה אתכם, כמה ימים אחרי שסובארו ישנה עקפה שיירה וכמעט התאחדה עם המכונית שלכם, ושנייה לפני שאתם יוצאים שוב לכבישים ולמפגש בלתי נמנע עם עוד ועוד סכנות, קבלו את עשר הדרכים המסוכנות בעולם שבהשוואה אליהן כל כביש אדום בישראל נראה כמו מגרש אימון של המועצה הלאומית לזהירות בדרכים.

דרך המוות (בוליביה)

אולי הכביש המסוכן המפורסם בעולם, דרך צפון יונגס, המובילה בין לה פאס לעיר קורויקו ומכונה "דרך המוות", כביש שנבנה בשנות ה30 של המאה העשרים ואורכו כ64 ק"מ. במרבית חלקיו רוחבו לא עולה על שלושה מטרים והוא נטול גדר בטיחות למרות שתהומות של מאות מטרים פעורות בחלקים נרחבים שלו. הכביש שנמתח לאורך 64 קילומטרים בלבד גבה בשנים עברו את חייהם של בין 200-300 נוסעים מדי שנה. בשנת 1999 מיניבוס של טיילים ישראלים הדרדר לתהום וגרם למותם של 10 מטיילים. בשנת 2006, לאחר 20 שנות עבודה, הוקם במקום דרך המוות כביש מודרני חילופי ובדרך המוות היום אין כמעט תנועה למעט כזאת של טיילי אקסטרים.

מאנאלי - לה (הודו)

כביש שהרבה מאוד ישראלים נוסעים בו הוא הכביש המחבר בין מאנאלי ללה בצפון הודו. מדובר בכביש צר עם תנועה דו סטרית שאורכו לא פחות מ-470 ק"מ. הדרך עוברת במעברי ההרים הגבוהים בעולם והיא מתחילה בגובה 3200 מטר ומתפתלת בין תהומות עד לגובה של 4800 מטר. לתבשיל המפחיד הזה יש להוסיף מכוניות פרימיטיביות למדי ונהגים הודים עייפים שלא מפחדים מכלום וסומכים רק על אלת המזל, העדר גדרות בטיחות, מפולות סלעים, שלג וגשם.

מעבר סטלביו (איטליה)

מעבר ההרים הסלול הגבוה ביותר באלפים המזרחים והשני בגובהו בכל רכס האלפים. מעבר סטלביו נמצא באלפים האיטלקיים, בסמוך לגבול עם שוויץ, והוא מתפתל וכולל לא פחות מ-48 פניות 180 עוקבות אחת אחר השניה.

טרולסטיגן (נורבגיה)

אולי הדרך המפורסמת ביותר בפיורדים בנורבגיה.רצף של כבישים צרים ומתפתלים בין נופים עוצרי נשימה, בלי כמעט נקודות בהן אפשר לעקוף. בנורבגיה כמו בנורבגיה – הכביש מתוחזק היטב וב2005, בעקבות מפולות סלעים אופייניות לאיזור, בוצעו עבודות תשתית לבטיחות הנוסעים בו.

דרך המנהרות בגואוליאנג (סין)

תושבי אזור מרוחק בהרי טייהאנג שבסין חצבו בצוק גבוה סדרת מנהרות צרות ומרהיבות ביופיין כדי לחבר אותם עם העולם. מעבר לנוף המרהיב הנשקף מחלונות שנחצבו בסלע מדובר בכביש צר מאוד בו קיימת תנועה דו כיוונית וסכנה תמידית של התרסקות מצלע הצוק.

 

 הלסמה (פיליפינים)

240 קילומטרים של דרך לא סלולה, ברובה. הדרך נמתחת על צוק תלול ואין כמעט מעקות בטיחות. בנוסף תוכלו לפגוש מפולות סלעים ובוץ וכן נהגי אוטובוס פילפינים פרועים הנוהגים במהירות מופרזת בקטעים צרים במיוחד, מה שגורם לאוטובוסים ולמכוניות אחרות ליפול לתהום מדי פעם, נפילה חופשית של 300 מטרים.

מעבר לוס קרקולס (ארגנטינה –צ'ילה)

מעבר זה בהרי האנדים, בין ארגנטינה לצ'ילה, מטפס בזווית חדה וכולל פניות 180 מעלות רבות, ללא שום מעקה בטיחות.
הכביש מכוסה בשלג במשך רוב השנה, אבל תחזוק טוב לעתים קרובות מונע ממנו להפוך לשדה קטל.

הכביש המהיר לנה (סיביר, רוסיה)

נמתח לאורך 900 הקילומטרים האחרונים של כביש מוסקבה-יקוצק, בסיביר, במקביל לנהר לנה.
בתפריט חלקים בלתי סלולים ובוציים, קרח, שלג כבד, טמפרטורה ידידותית לסביבה, במיוחד אם נתקעים בצד הדרך, של יותר מ 40 מעלות מתחת לאפס ודרך שהופכת לזרם בוצי גם בקיץ, בשל הגשמים.
הכביש הוא הדרך היחידה המובילה אל יקוצק, ולכן התנועה רבה והפקקים מייגעים.

טרנס סהרה (אלג'יר, ניז'ר וניגריה)

ביש החוצה את מדבר סהרה, מאלג'יר ועד ניגריה, ומתמתח לאורך כמעט 5000 קילומטרים. חלקים גדולים ממנו חסומים או נחסמים לעתים קרובות בגלל סופות חול, ואין חנויות נוחות בצד הדרך, גם לא תחנות דלק וכשנתקעים אפשר רק לפלל שהטמפרטורה לא תעלה על חמישים מעלות בצל ואגב אין צל.

בסרטון החברה של טופ גיר חוצים את אפריקה (אמנם במיקום אחר אבל לא יכולנו להתאפק)

דרך טיבט-סצ'ואן

 כמעט 2500 קילומטרים של דרך בין טיבט לסין. הנוף סביב מרהיב, אבל אי אפשר להוריד את העיניים מהכביש: קטעים מסוכנים לרוב, יערות אדירים ושרשרת של 14 הרים בגובה של 4000-5000 מטר מחכים לכם שם.

>> פרויקט מיוחד - חרשנו את הארץ כדי למצוא את כבישי הנהיגה של ישראל 

 

אין תמונה
מתקן להכנת קרטיבים. אפשר גם בכוסות חד פעמיים