על אף שעברו לא מעט שנים מאז, עדיין הסצינה בה ש' שלף טוש מארקר שחור ועבה והתחיל לצבוע בעזרתו את פנסי האיתות של מכוניתו צרובה היטב בזכרוני.
באותם הימים פנסים שחורים היו שיא האופנה בתחום שדרוגי הלוק ובעוד שחובבי רכב השקיעו ממון רב ברכישת פנסי "אפטר מארקט" שחורים, רכשו ערכות ציפוי מדבקה מיוחדות או נעזרו בתרסיסי ספריי יקרים, ש' השיג את האפקט המבוקש בעזרת טוש שרכש בחנות אביזרי הכתיבה השכונתית ב-5 שקלים. אז נכון שבמבט מקרוב ניתן היה לראות את הפסים של המריחה ושאחרי כמה חודשים בשמש הקופחת האפקט התחיל להתפייד, אבל אין ספק שלפחות מבחינתו של ש' התוצאה הושגה.
עוד ב-mako רכב
עולם השיפורים בלוח שנה לוהט
צפו: האודי שהפכה לרכב של מיסטר פרנקנשטיין
הזיות על גלגלים: שדרוגי הרכב שיצאו משליטה
ש' לגמרי לא לבד ולצד אנשים רבים שמשקיעים ממון רב בשדרוג או בהסבת הרכב בהתאם לצו האופנה, הצרכים שלהם או הרצון לתת לרכב טאץ' אישי, יש גם אנשים שמאמינים ב"עשה זאת בעצמך" ובעזרת פטיש, מסור דיסק, כמה עצים וקורטוב של יצירתיות חוליגנית מתאימים את הגלגלים שלהם בהתאם לרצונותיהם.
לא לגמרי מבינים על מה מדובר? כרגיל, במקום להתפלפל סתם החלטנו לפרגן לכם עם כמה דוגמאות מייצגות, לא לבעלי נפש עדינה.
בינינו, כל עוד הרכב שלכם לא מגיע ל-250 קמ"ש או שאתם לא נוהגים בסוויפרים (עקומות ארוכות בכביש) במהירויות של 160 קמ"ש לפחות, אין לספוילר אחורי ברכב כל תרומה ליציבות, לאווירודינמיות או לחיסכון בדלק ותפקידו היחידי הוא למעשה ויזואלי.
יש ספוילרים קטנים שתורמים מעט לאפיון המראה ויש, בעיקר בחנויות האביזרים, ספוילרים ענקיים כמעט בגודל של כנף מטוס שיש אנשים שבטוחים שהם מה זה תורמים ללוק הספורטיבי. אבל התוספות הללו, מה לעשות, עולות כסף וכנף או ספוילר ראויים עם צביעה והתקנה זה בקלות סיפור של כמה אלפי שקלים. אז מה עושים אלה שמרגישים שהם חייבים ספוילר וסובלים ממחסור במזומנים? מאלתרים.
בעוד שעבודה עם פיברגלס או מתכת מצריכה ידע, כלים וניסיון, כמעט כל אחד יכול לעבוד עם עץ כפי שמוכיח בעליה של ההונדה אקורד שלפניכם שהצליח ליישם את המיומנויות שרכש בשיעור מלאכה בכיתה ד' לכדי בניית ספוילר אחורי סימטרי למדי. חבל רק שהתוצאה מזכירה בעיקר מדף ספרים.
יש מי שככל הנראה סבורים שניסור קפדני והקפדה על סימטריות הם ממש מיותרים ובעליה של מכונית ישנה ודי מוזנחת מהניינטיז השקיע לא יותר מ-5 דקות מזמנו כדי לייצר כנף אימתנית בהשראת האימפרזה STI בעזרת שני ארגזי עץ של פירות.
חלקי חילוף הם עניין יקר למדי ולא פעם יוצא לכל אחד מאיתנו להזדעזע מהעלות של איזה צינור קצר או חיישן קטן.
במכוניות ישנות הבעיה היא גדולה יותר ואין שום קשר בין שוויו הנמוך של הרכב לעלות החלפים שמרכיבים אותו וכך למעשה מתברר שסך חלקיו (אפילו משומשים מפירוקיות) שווה הרבה יותר מהשלם, וזה עוד בכלל לפני שהזכרנו שיש חלקים שפשוט קשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא.
בעליה של פונטיאק טראנס אם ישנה החליט להתמודד עם הבעיה בדרך מקורית ובמקום לכתת רגליו בין פירוקיות ולקבל מחירי בית מרקחת על פיסת הפח הישנה, קפץ לנגריה הסמוכה והתאים לרכבו הספורטיבי מכסה מנוע מעץ.
רכבי SUV מודרניים יכולים להוביל אותנו לעומק השטח בנוחות וביעילות ורבים מהם מתגאים בכך שהם מציגים קבינה של מחלקה ראשונה בדרך לשם, אבל חובבי השטח האמיתיים יודעים לספר שבתנאים כאלה על רכבים כאלה חלק לא מבוטל מהחוויה מתעמעם וטוענים שלמעשה רק ג'יפ רנגלר פתוח בו ניתן להשכיב את השמשה הקדמית על מכסה המנוע ולקבל את הרוח בפנים מקרב אותך לטבע באמת.
הפתרון הפשוט הוא לרכוש ג'יפ שכזה שמיוצר על אותו בסיס כבר מאז שנות ה-50 ומן הסתם נפוץ מאוד בשוק היד שניה בכל קשת המחירים, אבל בעליו של SUV סגור מסוג שברולט בלייזר החליט שבמקום להשקיע מאמצים במכירת רכבו וחיפוש אחר רנגלר מוצלח הוא פשוט יקח את מסור הדיסק שלו ויסב את רכבו לתואם ג'יפ אייקוני.
בשלב ראשון הוא חתך את כל חלקו העליון של הרכב כולל מסגרת השמשה הקדמית ובהמשך הוא התקין כלוב התהפכות ושמשה קדמית עם מסגרת מתקפלת תרומת ג'יפ ישן. אנחנו עדיין חושבים שאולי היה פשוט כדאי ללכת על המקור.
בשנים האחרונות יותר ויותר חובבי רכב שרוצים להעניק לרכבם טאץ' ייחודי עוטפים אותו בציפוי ויניל ייעודי בשלל צבעים - משחור מט ועד ניקל זרחני. כשהמלאכה מבוצעת על ידי אנשי מקצוע הציפוי נצמד בצורה מושלמת לכל קימורי הפח ובעין בלתי מזוינת אי אפשר בכלל לדעת שלא מדובר בצביעה, ויש לזה יתרון נוסף חשוב במיוחד - כשזה נמאס אפשר פשוט לקלף את הטפט הפלסטי ולחזור לצבע המקורי שכל אותו זמן נשמר מפגעי השמש, מזג האוויר ושריטות.
גם בעליה של הפונטיאק טמפסט שבתמונות חשב שציפוי לרכב יכול להיות פתרון מצוין כדי לרענן את מראה רכבו המזדקן. לאחר שבירר אצל כמה אנשי מקצוע והבין שמדובר בתענוג לא זול החליט לבצע את העבודה בעצמו.
בעזרת כמה גלילים של טפט פלסטי מסג D-C-FIX המיועדים בעיקר לציפוי מדפים בארונות עם רוחב יריעה של 45 ס"מ ויכולת טכנית מוגבלת למדי התוצאה, כפי שרואות עיניכם, לא חפה מבעיות.
ככל שאנחנו מתברגנים יותר ויותר פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בבעיה ומגלים שכדי להוביל את כל מה שקנינו החלל בתא המטען של המשפחתית לעולם לא יספיק. זו אולי אחת הסיבות לפופולריות העצומה של הטנדרים בארצות הברית - ככל הנראה המדינה עם תרבות הצריכה המטורפת בעולם.
טנדר ללא ספק יכול להיות שימושי לעיתים קרובות לכמעט כל אחד מאיתנו, אבל גלגלים חדשים שכאלה עולים ממון רב ואקזמפלרים ישנים לרוב עברו חיים קשים ונמצאים במצב של אפיסת כוחות מוחלטת, אז מה עושים? מנסרים! בעליה של המכונית שלפניכם, שצולמה בחניית וולמארט, החליט כנראה שימי הרווקות בהם מרכב הקופה של האוניה האמריקאית עזרו להשגת בחורות חלפו ועברו להם וזה הזמן להסב את המכונית הלא שימושית לטנדר מדוגם.
קצת עבודה עם מסור דיסק, כמה ברגים לחיבור משטח עץ להפרדה בין חלל הנוסעים לתא המטען וזהו, יש לנו טנדר.