מסע הלוויה הונדה
דרך מקורית להיפרד מהרכב ששירת בנאמנות במשך 30 שנה

כשהן חדשות אנחנו מקפידים להזהר לא לשרוט אותן, לשמור עליהן נוצצות ולא לפספס אף טיפול, אבל אחרי כמה שנים האהבה לרוב נחלשת ועימה גם רמת האחזקה ואנו עוברים להחנות את המכונית על פי השמיעה, לנקות אותה רק כשיש גשם ולתקן ולטפל בה רק כשמשהו נשבר.

מכוניות נחשקות זוכות בדרך כלל לעוד קצת חסד ולכמה וכמה בעלים שלוקחים אותן לרומן לוהט, לרוב קצר, אבל בשנים האחרונות, כשיותר ויותר אנשים מתייחסים לרכב שלהם כאל מוצר צריכה מתכלה הדרך להפוך לגרוטאה מתפרקת קצרה מאוד ולרוב בחלוף כמה שנים אותן מכונית שפעם שימשו סיבה לגאווה, אלו שריגשו כשקרענו את הניילונים מהמושבים שלהן והסנפנו את ריח הפלסטיקים המשכר יסיימו את דרכן ללא שום זוהר, מוזנחת בצד הדרך או במגרש הגרוטאות הסמוך כפגר מתכת שימוחזר בעבור כמה מעות.

גם להארי אטלינג מניו יורק היה ברור שההונדה סיוויק מודל 1982 שלו גמרה את הסוס ואין מנוס מלשלוח אותה לעולם שכולו טוב במגרש הגרוטאות הסמוך.

אטלינג הוא לא מסוג האנשים שמקפיד ומדקדק על תחזוקת רכב  ברמה גבוהה במיוחד ובין היתר הסיוויק חוותה שלוש תאונות קלות בשנות השמונים ואפילו הייתה קורבן לזעם פורעים שהפכו אותה על גגה במהלך הפגנה סוערת בשנות ה-90', אבל המכונית היפנית הקטנה שזכתה לכינוי "בלואי" (על שם צבע התכול שמיים שפעם פיאר אותה) תמיד קמה על הרגלים והמשיכה לשרת את אטלינג בנאמנות.

וכך, כשהגיע רגע האמת ,אחרי 30 שנים מתישות על כבישי ניו יורק המטולאים, לאטלינג, שהחזיק ודבק במכונית יותר משנות דור, היה ברור שלסיוויק שלו מגיע כבוד אחרון, פרידה מרגשת והספדים - ממש כמו לחבר יקר שהולך לעולמו.

אטלינג, המתגורר בקצה הצפוני של מנהטן, בשכונת וושינגטון הייטס הקשוחה, נחשב לדמות ססגונית ודומיננטית בהווי השכונה וכשהעלה את הרעיון לערוך מסע הלוויה למכונית שהפכה לקמע שכונתי כולם התלהבו והחליטו לעזור בארגון מסע הלוויה ססגוני בסגנון המיוחד של ניו אורלינס.

מסע הלוויה הונדה -המכונית עם פרחים
הסיווק הזקנה קיבלה את הכבוד המגיע לה

אפילו שוטרי NYPD, שכפי שראינו ממש לאחרונה לא נוטים לגלות יותר מדי סובלנות לאזרח הקטן, התלהבו לשתף פעולה וללוות את ההונדה שנעה בכוח מנועה העייף לאורך שדרת סימן. בסיום המסע שכלל לא מעט פרצופים דומעים בלואי הועלתה על רכב גרר ועזבה בפעם האחרונה את השכונה שהיוותה לה בית ב-30 השנים האחרונות כשאטלינג מביט בה מתרחקת וחושב על כל הזמנים הטובים שהיו לו במחציתה.

"אני צריך זמן כדי להחלים מהאובדן", ציין אטלינג, וכמו אחרי פרידה מבת זוג שהלכה לעולמה, בשלב זה הוא לא יכול לחשוב על אהבה מוטורית חדשה.

>> האיש שנסע מיליון מייל בהונדה אקורד שלו