יש להניח שכאשר אתם מסתכלים על התמונה באייטם שלפניכם עולות לכם בראש הרבה השערות באשר לעיסוקו ולתחביביו של האיש המצולם. ניתן לשער שרבים בוודאי סבורים שמדובר ברוקר מזדקן, אמן קעקועים או אפילו הומלס, אבל אתם מאוד רחוק מהאמת ונראה כי נפלתם למלכודת סטריאוטיפית ולמעשה, למרות השיער הראסטות הארוך והלוק המוזנח, מגנוס יוהנסון ווקר הוא איש עשיר למדי ואספן ומשפץ מכוניות ידוע.
הפטיש של ווקר בכל הקשור למכוניות קשור למעשה ביצרן אחד - פורשה, ואם נהיה קצת יותר ספציפיים נציין כי ווקר מתמקד במכוניות 911 שיוצרו בין השנים 1964-1973.
קשה להבין מדוע ווקר בחר להתמקד רק בדגם אחד ומדוע בחר דווקא את טווח השנים הזה (ה-911 הוצגה ב-64 ולמעשה עד שנת 1989 התבססה על אותה פלטפורמה) אבל השאיפה שלו להחזיק את כל היצע גרסאות ה-911 מכל אחת משנות היצור בין השנים הללו הביאה את האוסף של ווקר לצמוח לכדי 40 מכוניות שקיבלו חיים חדשים לאחר ששיפץ אותן במסירות ודקדקנות.
באופן פרדוקסלי, בעוד שברשותו של ווקר מגוון מכוניות מכל שנות היצור, כולל מודל 1964 הנדיר במיוחד, להשלמת האוסף חסר בינתיים אקזמפלר מודל 1973. ווקר מספר שכאשר היה ילד בן 7 הוא ביקר עם אביו בתערוכת רכב וראה את ה-911 בגרסת המונטה קרלו ומאז אותו היום לא יכול היה להוציא את המכונית הזו מהראש שלו.
כשגדל מעט והגיע לגיל 10 אף שלח מכתב להנהלת פורשה בו ציין שהוא מאוד אוהב את המכוניות שלהם והוא ישמח לעבוד במחלקת התכנון שלהם. בפורשה לא התעלמו מהמכתב, ענו לווקר המתבגר והציעו לו לפנות בשנית לחברה כשיתבגר מעט.
החיים לקחו את ווקר למחוזות אחרים אך את החלום לעבוד בפורשה הוא מעולם לא נטש ועל אף שהוא מאמין שיצרנית עם מסורות וכבוד כמו פורשה הייתה מכבדת את הבטחותיה לנער צעיר, ווקר הבוגר העדיף, כאמור, להזין את האובססיה שלו למותג בשימור הקלאסיקה במקום בתכנון מכוניות מודרניות.
