אתמול (שישי), קצת אחרי 2 בצהרים ובניגוד לכל הערכות המומחים ושלל הספקנים בדרך, בועז מאירי, היזם של "פורמולה ישראל", היה יכול לחכך את ידיו בסיפוק בסיומם של שני ימי מרוצים על המסלול באילת שעברו בשלום ללא תקלות וכללו לא מעט אקשן מוטורי שהוכיח לכולם כי עם מספיק אמונה ונחישות ניתן לנצח את הבירוקרטיה, להקים בתוך זמן סביר מסלול חוקי, לקבל את האישורים מהרשויות ולקיים תחרויות כאן בארץ ישראל.
כנראה שכדי להניע מהלכים שכאלה צריכים להיות אנשים כמו מאירי שמרשים לעצמם לחלום בגדול במקומות שכל אדם הגיוני היה רואה אל מול עיניו יותר מדי בעיות ומרים ידיים מראש.
אמנם במפגש עם המציאות הפרויקט הגרנדיוזי כלל לא מעט כשלים בסיסיים כמו גם לא מעט חריקות ובעיות בירוקרטיות אבל למרות ועל אף הכל הוא לבסוף התקיים ולא אכזב את הקהל שהגיע.
עם נוף מדהים של מפרץ אילת ברקע, החלקות מרהיבות של רכבי הדריפטינג של MyWay על המסלול, רעש מנועים שואגים וקהל מריע ביציעים כשהוא מסניף את ריח הצמיגים קשה היה שלא להתרגש עם פתיחת האירוע בצהרי חמישי ולחשוב לרגע שהנה הפכנו באחת למדינה עם תרבות מוטורית נורמלית.
אמנם המסלול שנפרש לעיני הצופים לא בדיוק היה ברמה בינלאומית ולבד מהיותו קצר מדי למכוניות פורמולה הוא גם היה צר ומעט בעייתי מבחינה בטיחותית בכמה עיקולים, אבל מצד שני התנאים אפשרו לצופים לראות את רובו של המסלול מכל זווית ובעיקר להתרגש למראה מסלול סלול אשר מכוניות מרוץ נעות עליו, מה שאפשר למרבית אוהבי האקשן המוטורי לא לרוץ לבדוק את העמידה של המתחם בתקנוני ה- FIA ולהתרכז באירוע עצמו.
צפו בגלריית התמונות: פורמולה על המסלול בישראל
צילום: נעם וינד
אירועי פורמולה ישראל כללו שני ימי מרוצים במתכונת זהה שכללו תצוגות דריפטינג, מרוצי קארטינג דו פעימתיים, מרוצי אופנועי סופרמוטו וכמובן מקצים שונים במכוניות פורמולה רנו במסגרת פרויקט פורמולה ישראל.
המתאבנים שהפכו למנה העיקרית
לפני שנתייחס למה שהובטח לנו כמנה העיקרית, מקצי הפורמולה, נתייחס לתוספות שהגיעו עמה.
אדם פרנק ואפרת הופמן וצוות בית הספר לדריפטינג שלהם בהונגריה -MYWAY - הגיעו למרוץ עם 5 מכוניות ב.מ.וו ישנות שעברו הסבה למכונות דריפטים קיצוניות והצליחו להלהיב את הקהל בכל פעם עם דריפטים קבוצתיים מרהיבים של מספר מכוניות במקביל.
צוות הדריפטרים מילא את הזמנים בין מקצה למקצה ודאג שאף אחד לא יאבד עניין.
גלריית תמונות: צוות הדריפטינג של MyWay מטריף את הקהל
צילום: נעם וינד
אם בוודאי הייתם שואלים את מרבית הצופים האם הם רוצים לצפות במרוץ קארטינג של נהגים צעירים הם בוודאי לא היו מביעים התלהבות גדולה, אבל על המסלול באילת הוכיחו הנהגים שגם קטגוריה ראשונית יכולה לספק הרבה עניין ברגע שיש בה תחרות של ממש ונהגים שנלחמים בכל הכוח על מקומם על המסלול.
למרות שהדירוג בצמרת של ליגת הקארטינג לעונת 2011 כבר פחות או יותר נסגר לפני המרוץ, הנהגים עלו המסלול, נתנו את כל מה שיש להם וגרמו לקהל לעמוד שוב ושוב על הרגליים ולהריע.
רוכבי הסופרמוטו שרגילים בדרך כלל להתחרות במחתרת בחניונים נטושים קיבלו הזדמנות לעלות על מסלול אמיתי עם קהל ובתמורה הציגו מהירויות גבוהות והרבה יכולות מרשימות, השכבות, אקשן ואפילו התרסקות מרשימה אחת שהסתיימה ללא פגע ביום הראשון של התחרות.
גלריית תמונות: כמו גדולים - נהגי הקארטינג העמידו את הקהל על הרגליים
צילום: נעם וינד
היה באילת מרוץ פורמולה?
אז מסלול נאה, תנאים מצוינים לקהל, רצף אירועים מתוקתק שכלל פעילות על המסלול ללא הפסקה ומתאבנים מצויינים היו לנו ועכשיו לסיבה לשמה הדרמנו עד אילת - מקצי הפורמולה.
יצא לכם פעם לבקר במסעדה מרשימה ומעוצבת בה יש מנות ראשונות טובות עד מצוינות המעוררות בכם הרבה תיאבון למנה העיקרית רק כדי לגלות, כשזו מגיעה ובניגוד להבטחות הגרנדיוזיות, שלא מדובר ביותר מארוחה קפואה שחוממה במיקרו? כך בוודאי הרגיש חלק ניכר מהצופים באירוע.
מקצי הפורמולה רנו היוו את שיאו של פרויקט שאפתני ביותר שהחל באוגוסט השנה ובמסגרתו ניתנה לכל אחד אפשרות להירשם בתשלום למיונים ולהתחרות על האפשרות להצטרף לנבחרת פורמולה ישראל ואולי גם להפוך לאלוף הפורמולה הראשון של ישראל.
ואכן, באירוע באילת עלו נהגי פורמולה לפודיום, חולקו גביעים ונפתחו בקבוקי שמפניה - רק חבל שמרוץ פורמולה לא באמת התקיים שם.
אנו לא מתכוונים רק למקצי הנשים, המנכ"לים והסלבס בהם מכוניות הפורמולה נעו על המסלול במהירויות מביכות ממש אלא גם למנה העיקרית - מקצי נבחרת פורמולה ישראל שאמנם התקיימו בקצב מעט מהיר יותר אבל עדיין לא היה צריך להיות מומחה מרוצים קיצוני כדי להבחין שגם כאן המכוניות נעו על המסלול בעצלתיים, המנועים עובדו חרישית ולמרות מרכב סיבי פחמן, משקל נמוך, מראה כמעט כמו של מכוניות פורמולה 1 ונהגים שחלקם לפחות מוכשרים ביותר לא מדובר במקצים הכוללים נהיגה תחרותית על המגבלות או בקרב של ממש בדרך לניצחון.
במציאות, המצב היה אפילו חמור מכך ולמעשה התברר כי משום שהמסלול לא אושר על ידי ה-FIA לתחרות פורמולה, בגלל שמספר סיבובי האימון שהוקצו לנהגים היה מועט ביותר ומכיוון שהמארגנים הקפידו בראש ובראשונה לשמור על שלמות המכוניות, נאסר באופן מפורש על הנהגים לעקוף חוץ מבנקודה אחת על המסלול וגם באותה נקודה עקיפה התבצעה רק לאחר שהצוות הטכני הצרפתי אישר אותה.
בתוך המגבלות הקשות הללו כל נהגי הנבחרת ניסו לעשות את המיטב וניתן לציין את ארז ליבן, עם ניסיון בעבר ממרוצי פורמולה ב.מ.וו שהפגין נהיגה מרשימה וסיים ראשון ב-2 ימי התחרות, את מדריך הנהיגה המוכשר לאון טאובס שסיים במקומות שני ושלישי, את אביב קדשאי עם ניסיון רב במרוצי ראלי שסיים במקום השלישי במרוץ הראשון ואת סימון אלישקוב חובב נהיגה נלהב שזו לו התנסות ראשונה בנהיגה תחרותית שסיים במקום השני במרוץ השני.
אבל בעצם בשל אותן מגבלות ומבלי שהקהל שהגיע לראות את מרוץ הפורמולה הראשון בישראל ידע זאת, מקצי הפורמולה הפכו ממרוצים ללא יותר ממופעי ראווה עם מדידת זמנים ובתור שכאלה הם התקשו להלהיב.
המצב הפך פרדוקסלי כל כך שצופים רבים ניצלו דווקא את מקצי הפורמולה להפסקת קפה או התרעננות בהמתנה לאקשן האמיתי בתצוגות הדריפטינג, במקצי הקארטינג והסופרמוטו שהצילו את המרוץ וגרמו לקהל, למרות הבעייתיות, ליהנות מהפנינג מוטורי מלהיב.
למעשה אם מרוץ הפורמולה היה צריך לעומד בפני עצמו – ללא שחקני המשנה – האירוע כולו היה בוודאי מעורר תרעומת גדולה בקרב הצופים שהגיעו לאילת.
צעד משמעותי בדרך לעתיד מוטורי על אדמת ציון?
מצד אחד, אי אפשר שלא לציין שקצת בעייתי למכור לקהל אירוע "פורמולה" ראשון בישראל ובפועל לא לקיים מרוץ של ממש.
כי למרות הרעיון היפה בבסיסו של פרויקט "פורמולה ישראל", מסתבר שבמידה ורוצים לקיים מרוץ ראוי כהלכתו, יש לדאוג לכל האישורים זמן רב לפני מועד קיום האירוע וכן לדאוג לכך שהנהגים המשתתפים בו יעברו הכשרה ראויה ולא רק קורס בסיסי בן כמה ימים שכלל כמה עשרות בודדות של הקפות לפני ששולחים אותם למרכז הזירה.
יש שיגידו שהאירוע הזה לא תרם ואף הזיק לספורט המוטורי בישראל משום שבניגוד להבטחות הגרנדיוזיות הוא לא באמת סיפק את הסחורה ולא הצליח ליצור הייפ בקרב חובבי הרכב וחולי המרוצים שרבים מהם נותרו עם בטן מלאה על ההפקה בשל תהליך המיונים המשונה.
מצד שני, ניתן להסתכל גם על חצי הכוס המלאה.
למרות כל הבעייתיות, למרות כל הקשיים בדרך, בסופו של דבר מפיק פרטי הצליח לקיים בארץ, בתוך פרק זמן קצר יחסית, אירוע מוטורי רשמי בעידוד ובמימון גופים מסחריים ומשרדי ממשלה.
בועז מאירי הוא למעשה הראשון שהצליח, מאז אישורו של חוק הספורט המוטורי, להפוך את חזון המרוצים החוקיים בישראל למציאות בשטח ומכאן ניתן רק לקוות שיהיו עוד מי שיבינו, יזמים פרטיים כמו גם גורמים ממשלתיים או אולי גופים בחסות המדינה כמו מפעל הפיס, שהדבר בהחלט אפשרי ויכול למשוך קהל וליצור כאן תרבות מוטורית מקומית ואף בינלאומית, במדינה בה קיימים תנאים מצוינים למרוצים שונים בכמעט כל ימות השנה.
נותר רק לקוות כי המרוץ באילת לא היה אירוע חד פעמי ושתהיה לו המשכיות שתצעיד את הספורט המוטורי בישראל לדרך חדשה.
גלריית תמונות: השתדרגו מחניונים למסלול מרוצים - מקצי הסופרמוטו
צילום: נעם וינד
>> מהמרוץ שהתבטל ב-1970, דרך מרוצי אשקלון ועד פורמולה ישראל – תולדות הספורט המוטורי הארץ ישראלי
