אפשר להיות ציניקנים ולציין שהפנינג הפורמולה 1 בירושלים שהציע לא יותר מנסיעות ראווה, לרוב לא במהירות גבוהה במיוחד, של כמה רכבי מרוץ רק מדגיש את הפרובינציאליות שלנו כאן בלבנט ומספק המחשה ויזואלית ברורה לעד כמה אנו מפגרים מבחינה מוטורית אחרי שאר העולם, אבל אפשר גם להסתכל על האירוע בעין אחרת ולציין כי מדובר באירוע המוטורי הגדול ביותר שנערך עד כה בישראל, בהפנינג ששם את האהבה למוטוריקה במרכז ומשך יותר מרבע מיליון צופים נלהבים ובמופע שמראש לא ניסה להצטייר כמרוץ ועדיין הלהיב חילונים, חרדים, צעירים, קשישים, יהודים, מוסלמים נוצרים ובעצם את כולם והוכיח שאירועים מסוג זה יוצרים קירוב לבבות אמיתי בין אנשים שונים הרבה יותר מכל מיני מפגשי אחווה מאולצים.
עבור נהגי המרוץ הישראלים שערכו הקפת ראווה כשהם נוסעים בשיירה היה זה רגע מרגש במיוחד. אחרי שנים של חיפוש אחר הכרה ורדיפה על ידי הרשויות, האפשרות לנסוע ברחובות עיר הבירה, על רקע חומות העיר העתיקה כשהמונים מריעים ומעודדים בהחלט העניקה להם בוסט ממלא מצברים בתקווה שבעתיד הקרוב גם הספורט המוטורי המקומי יצליח למשוך המונים.
אבל עם כל הכבוד לחבר'ה הישראלים נראה שמי שבוודאי תיחרט יותר מכל בזיכרונם של רבבות הצופים היא מכונית הפורמולה 1 של פרארי עם ג'יאנקרלו פיסיקלה מאחורי ההגה שפשוט הרעידה את העיר עם יבבת מנוע טהור גזע והרבה עשן צמיגים.
אמנם המסלול הצר שהתחיל במתחם הרכבת הישנה, ירד לבריכת הסולטן המשיך בממילא ועבר דרך רחוב דוד המלך חזרה למתחם הרכבת לא אפשר למכונית הפורמולה 1 ובעצם לכל המכוניות שהשתתפו באירוע להתקרב למיצוי אפילו חלקי ביותר של היכולות שלהן, אבל אל מול חומות העיר העתיקה ואתרים מפורסמים ברחבי עיר הקודש הן העניקו לצופים חוויה רוחנית כמעט שפעלה על כל החושים.
לחוויה הוסיפו גם מנועי המרוץ הרועמים של הלוטוס LMP2 ממרוצי הסיבולת (שמיד עם תום האירוע המריאה לצרפת ותשתתף ב-24 השעות של לה-מאן בסוף השבוע הבא) והאודי A4 DTM (שזכתה פעמיים באליפות גרמניה למכוניות סאלון) שבשתיהן נהג טוניו ליאוצי האיטלקי, נהג פורמולה 1 בעברו שפרש לפני שנתיים ממרוצי פורמולה 1 ועשה הסבה למרוצי הסיבולת.
מי היה מאמין שכמה וכמה מכוניות פרארי 430 ו-458 שמשתתפות במרוצי פרארי צ'אלנג' יהיו רק שחקניות משנה ולא יותר מאפריטיף למנה העיקרית.
באירוע ביום שישי צמד נהגי המרוץ הצעירים מישראל, אלון דאי ורוי ניסני שעושים חייל מעבר לים, קיבלו ההזדמנות לאחוז בהגה של צמד מכוניות עם סמל הסוס הצוהל ולתת גז אל מול חומות העיר העתיקה.
הרוכבים על שניים הצליחו להלהיב את הקהל הירושלמי אפילו יותר: מקס ביאג'י, שברקורד שלו ניתן למנות 4 אליפויות במסגרת סבב המוטו GP (המקבילה של עולם האופנועים לפורמולה 1) ו-2 אליפויות במסגרת סבב הסופרבייק העולמי אמנם התקשה לחלץ את המקסימום מהדוקאטי פניגאלה טריקולור המרהיב על האספלט הירושלמי, אך הוא הצליח לשרוף לא מעט גומי שחור וכמחווה נתן לראש העיר את כפפות הרכיבה שלו כמזכרת.
עם זאת, אין ספק שמי שנתן את ההצגה הכי טובה בבירה היה רוכב הפעלולים כריס פייפר, על אופנוע ב.מ.וו שהדגים אינספור ווריאציות של רכיבה, על גלגל אחד- קדמי או אחורי, בעמידה על מושב האופנוע, בישיבה במהופך בעת ביצוע Burnout ואפילו במחווה רומנטית שכללה נשיקה לאחת המעריצות תוך כדי "סטופי" (רכיבה עם גלגל אחורי באוויר).
אמנם לא הכל מושלם ויהיו גם כמה דברים טעוני שיפור במיוחד בהקשר לזמני ההמתנה בין המקצים השונים, אבל למרות הביקורת שנשמעה על עלות האירוע )כ-15 מיליון שקלים, מהם רק כ-2.5 מיליון מכספי העירייה) אין ספק שכל מי שהגיע בסוף השבוע האחרון לרחובות הבירה הרגיש שקיבל תמורה מלאה בעת שזכה לראות בחינם וממרחק מינימלי מראות בלתי נשכחים שמעלים ציפיות לעתיד בו מופע הראווה יהפוך למסלול רחובות במרוץ אמיתי.
>> צפו בסרטון: נהגי המרוץ המובלים של ישראל באתגר הנהיגה של mako רכב
>> בקטן: דיווח מאירועי פורמולה ישראל באילת
>> לוהט ועצבני בים המלח: דיווח ממרוץ מצדה