עם תקציבי עתק של מאות מיליוני דולרים לעונה, צוות מהנדסים מוכשר ומיומן והרבה שעות בניסויים במנהרות רוח ובמסלולי מרוצים, אין ספק שרכבי הפורמולה 1 מציגים את טכנולוגית הקצה של עולם הרכב.
באופן טבעי כמעט כל חובב רכב בעולם חולם לנהוג ברכב שכזה, אלא שהסיכוי האמיתי לקבל סיבוב על מכונית פורמולה 1 קרוב בערך לסיכויים שלכם לטוס לחלל.
חובב רכב תושב אינדונזיה החליט שבמקום להתלונן על מר גורלו הוא יבנה בעצמו מכונית פורמולה חלומית. וכך לגמרי לבד, בלי צוות מהנדסים, מכונאים ומנהרת רוח זמינה, בנה בחצר ביתו רפליקה משכנעת למדי למכונית הפורמולה 1 הנחשקת ביותר, זו שצבועה אדום לוהט וסמל סוס צוהל מתנוסס עליה.
בעוד שבתמונות התוצר הסופי נראה בהחלט משכנע למדי ודומה למקור, מתברר שהפורמולה הביתית מתבססת על שלדה ומכלולים מכניים קצת פחות אקזוטיים שהגיעו היישר מדייהטסו הייג'ט משנות השמונים (מעין מיקרווואן עם מנוע בנפח 550 סמ"ק המזכיר את הסובארית המוכרת שהייתה פופולרית במחוזותינו לפני כמה עשורים).
>> עוד בערוץ הרכב
זה רק נראה יקר: רפליקה למקלארן במחיר מגוחך
רפליקה בגודל מלא לאסטון במדפסת תלת מימד
חובב הפורמולה בחר ברכב המאוד לא ספורטיבי הזה בשל תצורת השלדה עם מנוע מרכזי אחורי המעביר את הכוח לגלגלים האחוריים, ממש כמו ברכב המרוץ האמיתי, אך זה גם כנראה הדמיון המכני היחיד בינו לבין גרסת המקור. בתור התחלה, המימדים של הרכב דומים יותר לרכבי פורמולה 3 מאשר לפורמולה 1 מודרנית והביצועים לא מתקרבים אפילו לאלה של רכבי ספורט עממיים ביותר, אבל תודות להקפדה יתרה על גימור גוף המכונית, דגש על צורת הכנפונים (שבוודאי לא ממש אפקטיביים בהתחשב ביחידת הכוח הצנומה), הצביעה החיצונית והמדבקות בהחלט מדובר ברפליקה מרשימה מאוד, במיוחד בהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהעבודה הורכב מחלקים בבניה עצמית בחצר בית כפרי בקצה העולם ושהעלות הכוללת של הרכב המקורי והחלקים השונים, ללא חישוב שעות העבודה, מסתכמת ב-4,300 דולר, בערך כמו המשכורת החודשית של נער המים של קבוצת פרארי.
יתרון נוסף שיש לרפליקת הפורמולה בנוסח אינדונזי הוא היכולת שלה לנוע בכביש הציבורי עם רישוי מלא ולוחית באחוריה.