השנה, למרות שהמסלול בבסיסו הוא אותו המסלול בנמל שהוכן בשנה שעברה, המארגנים מבטיחים תחרות של ממש בין נהגי הנבחרת שהתגבשה לאחר תהליך מיונים ארוך.
בנוסף, בפורמולה ישראל מבטיחים שהשנה האקשן על המסלול יהיה באמת ללא הפסקה ויכלול שלל סגנונות וסוגי מרוצים שונים - מפורמולה ,דרך טורינג ועד קארטינג - במה שאמור להיות אירוע הספורט המוטורי הגדול והמגוון בתולדות המדינה. בעבור מי שאוהב מכוניות, אופנועים ואקשן בהילוך גבוה אבל קצת לא יודע מה ההבדלים או למה כדאי לתת תשומת לב, החלטנו לפשט את העניינים ולהסביר על קצה המזלג מה זה בדיוק טורינג, סופרמוטו ודריפטינג.
מקצה פורמולה ישראל - תחרות מסלול בין מכוניות חד מושביות. המכוניות המשמשות את משתתפי מקצה פורמולה ישראל הן מכוניות מקטגורית פורמולה רנו שנחשבת נמוכה יחסית מבין מקצי הפורמולה השונים כשבצמרת נמצאת כמובן קטגורית הפורמולה 1.
נהגי פורמולה 1 רבים התחילו את דרכם המקצועית בפורמולה רנו וגם אלון דאי המבטיח שלנו הצטיין בסבב זה וזכה לפני מספר שנים באליפות אסיה בקטגוריה.
למרות הגלגלים הבולטים והכנפיים היוצרים יחדיו מראה דומה לזה של רכבי הפורמולה של סבסטיאן פטל ומיכאל שומאכר, בניגוד לטירוף הטכנולוגי שמציגות מכוניות פורמולה 1 מכוניות הפורמולה רנו מצוידות במכלולים פשוטים יחסית כמו מנוע 2 ליטרים אטמוספרי המפיק כ-200 כ"ס המוכר מרנו קליאו ספורט וגיר ידני רגיל, אך בשונה מהקליאו כאן הוא ממוקם במרכז המרכב ומניע את הגלגלים האחוריים. למרות ש-200 כ"ס אולי לא נשמעים כמו המון כוח, בזכות משקל נמוך הביצועים מרשימים מאוד וכוללים האצה למהירות תלת ספרתית בתוך פחות כ-4 שניות ומהירות מרבית של הרבה מעל ל-200 קמ"ש.
האתגר הוא להצליח לנהוג מהר ובקווים המדויקים תוך כדי מינימום איבוד אחיזה והחלקות שדי קשות לתיקון במכוניות אלו, בדרך לקו הסיום.
בשנה שעברה, בעקבות שולי בטיחות לא מספקים ומסלול צר מדי, הוטלו על הנהגים הגבלות רבות שמנעו תחרות של ממש. הפעם, למרות שהמסלול לא השתנה באופן מהותי, המארגנים מבטיחים שזה יראה אחרת לגמרי.
מרוץ טורינג – מכוניות סלון - תחרות בין מכוניות (לרוב משפחתיות) המבוססות על מכוניות מייצור סדרתי שעברו הסבות ושיפורים רבים. בשונה ממרוצי ראלי התחרויות מתקיימות במסלולי אספלט סגורים ובעולם, לצד אין סוף תחרויות חובבים וחצי-מקצוענים ברמות שונות, יש גם מספר סבבים מוכרים כמו WTCCהעולמי, DTM הגרמני ונסקאר (מעט שונה באופיו) האמריקאי.
תחרויות הטורינג מתאפיינות במאבקים צמודים מאוד, מהירויות גבוהות והרבה אקשן ותאונות.
בארץ עד כה לא התקיימו מרוצים מסוג זה ובאילת למעשה מרבית המתחרים יהיו נהגים מוכרים בעולם הראלי והראלי-קרוס עם מכוניות כמו סובארו STI ומיצובישי לנסר איוו שהסבו לכבוד האירוע את מכוניותיהם לתחרויות אספלט על ידי הנמכת המתלים ושימוש בצמיגי מסלול חלקים ודביקים מסוג סליקס.
דריפטינג - בניגוד למרבית התחרויות המוטוריות בהן המטרה היא להגיע ראשון, בדריפטינג הדבר החשוב ביותר הוא השואו והחלקות הזנב.
אמנם סחיפות זנב היו תמיד חלק מהספורט המוטורי, במיוחד בעידן בו מגבלות האחיזה של מכוניות המרוץ היו נמוכות ובמרוצי שטח, אבל מה שהיה חלק משני בדרך לניצחון הפך לעיקר העניין לאחר שבשנות השבעים קונימיצו טקהאשי היפני שיכלל את הוצאת הישבן לרמה של אמנות שאספה סביבו קהל מעריצים שהתאהב בסגנון הנהיגה המרהיב.
בשנות השמונים קייצ'י טצ'ושיה היפני הבין שאולי כדאי להפוך את סגנון הנהיגה המרהיב לענף ספורט רשמי. טצ'ושיה הבין שאם ממילא הקהל המקומי מתעניין בעיקר באקשן על הצד בעיקולים אפשר לוותר על קטעי הנסיעה הישרים ולהמציא חוקים וכללים לתחרויות בהן על המתמודדים לעבור את המסלול כולו כשרכבם נמצא על הצד. בעשור האחרון ענף הדריפטינג חצה את האוקיינוס והחל לצבור פופולריות באמריקה ולאחר מכן גם באוסטרליה, באירופה ואולי לא פחות חשוב מכך בשנים האחרונות - גם ביו-טיוב. בארץ יש מספר לא מבוטל של חובבי דריפטינג שמחפשים כל העת מגרשי אספלט נטושים כדי להתאמן ולפתח את הטכניקה שלהם. מכונית דריפטינג אמיתית חייבת להיות מצוידת בהנעה אחורית ומנוע כוחני יחסית ובעיקר גמיש מאוד.
ביפן בעיקר אוהבים מכוניות קופה יפניות כמו ניסאן סילביה, טויוטה סופרה ומאזדה RX7 משנות התשעים, באמריקה מעדיפים מכוניות שרירים אמריקאיות כמו פורד מוסטנג ובאירופה הרכבים של ב.מ.וו מסדרה 3 משנות השמונים (דור שני) וראשית שנות התשעים (דור שלישי) מאוד פופולריים ובדרך כלל מושתלים בהם מנועי וי 8 חדישים בעלי הספקים של מעל 300 כ"ס.
בארץ מרבית הדריפטרים לא מחזיקים מכונית ייעודית לתחרויות והפעילים הבולטים בתחום נוהגים ברודסטרים כמו מאזדה MX-5 מיאטה, הונדהS2000 או ב.מ.וו Z4, אך יש גם כמה מכונות דריפטינג פחות צפויות כמו פורד סיירה, דיהטסו שרמנט (?!) וסובארו פורסטר (שהוסב להנעה אחורית).
בשנה שעברה צוות הדריפטרים המקצועי של MyWay העניק לקהל הרבה רגעים מוטריים מרהיבים במיוחד והשנה, לאחר תחרות רשמית ראשונה בקיץ שעבר, הדריפטרים המקומיים ינסו להיכנס לנעליים הגדולות של אדם פרנק ואפרת הופמן מ-MyWay.
אופנועי ספורט - אופנועי הכביש הספורטיביים המודרניים הם הדבר הקרוב ביותר לכלי תחרותי מוטורי שניתן לרכוש עם רישוי לכביש. נראה שיצרני האופנועים הספורטיביים כבר מזמן איבדו שפיות ומציעים היום מן המוכן כלים עם ביצועים שעד לפני לא יותר מדי שנים היו נחלת אופנועי המרוץ המקצועיים. בעולם מתקיימים, לרוב לפי נפח מנוע, כמה סבבי מרוצים מפורסמים לאופנועי ספורט כשהמפורסם ביניהם הוא כמובן המוטו GP המוכר לא מעט בזכות רוכבים אגדיים כמו ולנטינו רוסי, קייסי סטונר וחורחה לורנזו.
כמו בכל העולם גם בארץ נמכרים בשנים האחרונות פחות ופחות אופנועי ספורט קיצוניים ועד כה, בשל העדרו של מסלול אמיתי, לא באמת היה לקומץ המכורים להשכבות הצד הקיצוניות והמהירויות המטורפות יכולת להתחרות בצורה רשמית. מסלול הפורמולה בנמל אילת ינסה לאפשר להם לעשות זאת לראשונה.
דראג - בניגוד לשם שיש להניח שמתקשר לרובכם עם מופע שירה של גבר בלבוש נשי, לא מדובר בענף מוטורי פורימי בו נהוג להתחפש לנשים ולנהוג מהר, אלא לתחרות מאוץ בקו ישר מעמידה ל-402 מטרים (רבע מייל) בו מתחרות צמד מכוניות ראש בראש ונגד השעון. תחרויות אלו פופולריות מאוד ברחבי כל העולם והן למעשה שכלול של היצר הבסיסי ל"רייס" או "פתיחה" בין נהגים בכביש הציבורי.
עם זאת, בדראג לא מדובר בדרך כלל בדו-קרב בין שתי משפחתיות אפרוריות, אלא בתחרות בין מכוניות ספורט חזקות ביותר והרבה רכבים מאוד-מאוד משופרים. בקיץ שעבר התקיים בשדה תימן מרוץ הדראג החוקי הראשון בישראל שאפשר סוף סוף לחובבי השיפורים לצאת מהמחשכים והעניק להם הזדמנות להציג ולהתחרות באופן חוקי במכוניותיהם. לכאורה תחרות דראג יכולה להישמע כבנאלית, משעממת וככזו שלא דורשת יכולות נהיגה גבוהות במיוחד, אך כל מי שקצת מצוי בעניינים מדווח על ענף תחרותי ויצרי מאוד שנראה במציאות הרבה יותר מרשים מאשר בסרטונים ברשת.
אמנם בארץ עד כה התקיימה בסך הכל תחרות דראג רשמית אחת אך בהחלט יש כאן מספר רכבים מרשימים מאוד עם הספקים מאוד גבוהים ויכולת להאיץ ל-402 מטרים יותר מהר מכל פרארי או למבורגיני.
קארטינג - הענף שהיה השער של מרבית הנהגים המפורסמים בעולם לעולם המרוצים ואחד הענפים המוטריים היחידים בהם מתקיימות בארץ פעילויות ותחרויות באופן תדיר.
קארטינג הוא למעשה מרוץ בין כלי רכבי זעירים במסלול מפותל וקטן יחסית. העלויות הנמוכות של הכלים, גודלם הקטן והביצועים הצנועים מאפשרים כרטיס כניסה זמין כבר מגיל צעיר לעולם המוטורי התחרותי. אל תטעו, למרות הדמיון הוויזואלי, הכלים התחרותיים שונים מאוד מאותם קארטים איטיים שכל אחד יכול לשכור לכמה הקפות במסלולים בחניונים של קניונים ומדובר בכלים המצוידים במנועיים דו פעימתיים עצבניים ושלדה חדה וכפי שניתן היה לראות בהופעה שלהם במסגרת מרוץ הפורמולה - בארץ מתקיימת ליגה עמוסת מתחרים מבטיחים שכוללת הרבה רגעי אקשן ועניין.
סופרמוטו -מרוץ אופנועים על אספלט, אלא שבשונה מאופנועי כביש קלאסיים כאן המתחרים רוכבים על אופנועי שטח שעברו הסבה בעיקר במערכת המתלים והצמיגים כדי להתאים לתחרויות כביש.
בניגוד לאופנועי הספורט הגדולים שמציעים ביצועים קיצוניים במהירויות גבוהות אך יכולת תמרון מוגבלת בתנועה צפופה ואיטית, אופנועי הסופרמוטו מציעים מבנה צר, כידון עם זווית תנועה וורסטיליות רבה. יתרה מזאת, בעוד שבעבור מרוצי אופנועים יש צורך במסלול ייעודי ארוך או בקטע כביש סגור ומפותל, כדי לקיים תחרות סופרמוטו אפשר להסתפק במגרש חניה רחב ידיים או במסלולי קארטינג וגם בעבור המשתתף העלויות נמוכות יחסית - החל ממחיר הרכישה, דרך התפעול השוטף ועד, חלילה, תיקונים במקרה תאונה.
בארץ, במקביל לפופולריות מרוצי האנדורו והמוטוקרוס בשטח שמתנהלים כבר מזה זמן באופן חוקי יחסית, קיימת גם סצנת סופרמוטו שוקקת שמנהלת מרוצים חצי רשמיים במגרשי חנייה סודיים. במרוץ באילת בשנה שעברה רוכבי הסופרמוטו נתנו הופעה יותר ממכובדת והעניקו לצופים הרבה רגעי אקשן, יש לצפות שגם השנה הם לא יאכזבו את הצופים.
>> הסיפור המלא של הספורט המוטורי בישראל
