אך למרות שקו הסיום עוד לא נראה באופק, כבר לגמרי ברור שדקאר 2014, עם הדיונות של נוויל כבר ביום השני, מעבר רכס האנדים בגובה 4,300 מטרים ביום השלישי וטמפרטורות הנושקות ל-40 מעלות שגרמו למנועים לעבוד קשה ולמקרי התייבשות רבים, ייזכר כאחד הקשים ביותר בהיסטוריה של המרוץ. כמו בלא מעט מרוצי דקאר בעבר גם השנה המרוץ המאתגר גבה חיי אדם והשנה היה זה האופנוען – אריק פלנטה הבלגי שנמצא אתמול באמצע קטע המרוץ ללא רוח חיים, בשלב זה סיבת המוות עדיין נחקרת.
אופנועים
את קטגוריית האופנוענים מוביל בפער בטוח של יותר מ-40 דקות מארק קומה שכזכור לא התייצב למרוץ בשנה שעברה לאחר ששבר את ידו באימונים חודש לפני הזינוק.
הרוכב הראשי של קבוצת KTM ואחד המנוסים ביותר במרוץ כולו הצליח למצוא את הנתיב הנכון ביום המרוץ החמישי בו כמעט כל יריביו התברברו וכך על אף שזה היה ניצחון הסטייג' היחיד שלו בראלי עד כה, זה הספיק לו כדי לפתוח פער בטוח מתחריו.
חואן בררדה, רוכב קבוצת הונדה הצעיר והמוכשר, היה כנראה נלהב מידי לניצחון, ולמרות שהוביל את המרוץ במהלך ארבעת הימים הראשונים, איבד זמן רב בגלל טעויות ניווט ביום החמישי וכעת ממקום שני. מי שירצה כנראה לשכוח את דקאר 2014 הוא סיריל דספרה, מנצח המרוץ שעבר, שערק השנה מ-KTM לקבוצת ימאהה, ולאחר שכמעט התייבש ביום הרביעי, שלל טעויות ניווט ביום החמישי ומנוע שהתחמם ביום השישי, מדורג כעת רק במקום ה-11, לא פחות משעתיים וחצי לאחר מארק קומה, הרחק הרחק ממקומו הטבעי של מי שנחשב הרוכב השני הכי מצליח בהיסטוריה של המרוץ (חמישה גביעי זהב עם סמל הנווד האפריקאי, אחד פחות מהישגו של פטרהנסל על שניים)
מכוניות
גם המוביל בקטגוריית המכוניות מפתיע למדי, מאז ניצח את דקאר 2004 על האוכף של KTM 660 והחליט לעבור לארבע גלגלים, בתחילה בקבוצת מיצובישי ולאחר מכן בשורות X-רייד, נאני רומה לא התבלט והצליח בקושי להשתחל פעמים לפודיום, ולא למדרגה הגבוהה ביותר.
כמו מארק קומה, גם רומה היה מהבודדים שהצליחו למצוא את הנתיב הנכון ביום המרוץ החמישי דבר שהקנה לו את הובלת קטגוריית המכוניות, עם המיני הצהובה, בפער של חצי שעה.
בכל מקרה בשלב זה, כשמאחוריו נושפים אריות הדקאר הותיקים, הוא עוד לא מרשה לעצמו לחלום על הפודיום.
במקום השני נמצא אורלנדו טרהנובה במיני הכתומה. זו עשויה להיות עבור הארגנטינאי חם המזג שהסתבך בעבר בכמה שערוריות במהלך המרוץ ואף נאלץ לפרוש כשהנווט שלו סירב להמשיך לנסוע איתו, הפעם הראשונה על הפודיום.
שלוש דקות אחרי טרהנובה במקום השלישי נמצא מי שהיה הפייבוריט לניצחון, סטפן פטרהנסל. המתחרה המצליח ביותר בהיסטוריה של המרוץ (6 ניצחונות על אופנוע ו-5 במכונית) המכונה "מר דקאר" אשר סבל בחציו הראשון של המרוץ משורה של תקלות כמו תקרים ביום השלישי בו זינק ראשון ושימש כ"מטאטא" לשאר המתחרים בקטע המרוץ שהיה זרוע אבנים.
רביעי בדירוג המחצית נמצא ג'ינל דה וויליה שסבל מתקלה במערכת ההיגוי של הטויוטה היי-לקס וחמישי נאסר אל עטייה (מנצח דקאר 2011 עם קבוצת פולקסווגן), שלאחר ניסיונות לא מוצלחים בשנתיים האחרונות לשחזר את הישגו שהסתיימו בפרישה, החליט להצטרף השנה לקבוצת "מיני - X-רייד" שבועות ספורים לפני הזינוק. עם זאת אך ללא אימון מספק על רכב המרוץ החדש, הקטארי מעדיף בינתיים, שלא כהרגלו, לנסוע בקצב בטוח ולהגיע לסיום. סוגר את חבורת החוד הוא קרלוס "המטאדור" סיינז (פעמיים אלוף ה-WRC ומנצח הדקאר ב-2010) שעד לפני יומיים הוביל את הקטגוריה, אבל כתוצאה מתקלה במנוע הבאגי SMG בקטע החמישי למרוץ איבד שעתיים יקרות לפני שהצליח להחזיר את המנוע לחיים.
החבר'ה הגדולים
את קטגוריית המשאיות מוביל, כבר מיום המרוץ השני, ג'רארד דה רוי (מנצח דקאר 2012) מקבוצת איווקו. ההולנדי שסיים בשנה שעברה את המרוץ רביעי לאחר שלושת הקאמזים, הצליח להפוך את הסדר וכעת קארגינוב (מקום שלישי בדקאר 2013), ניקוליאב (מנצח דקאר הקודם) וסטוניקוב יושבים על זנבו.
למרות זאת, דה רוי נשאר ג'נטלמן אמיתי וכשהקמאז הרביעית של מאדראב התגלגלה לחריץ בסטייג' השלישי הוא לא חשב פעמיים ועצר להגיש עזרה.
לאחר יום מנוחה ימשיכו היום (יום א') הצוותים במרוץ, מסלטה שבצפון ארגנטינה לקטע דירוג שייקח אותם בפעם הראשונה בהיסטוריה של הדקאר לבוליביה, אל מדבר המלח הגדול בעולם באויוני שבדרום המדינה. למרות שהפערים בין מובילי המרוץ בקטגוריות השונות לבין יתר המתחרים גדולים יחסית, בדקאר כמו בדאקר הכל פתוח עד קו הסיום. אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח.