מה עשינו לפני עידן הGPS? השתמשנו באטלסי כבישים ורחובות, שאלנו אנשים בדרך ולפעמים סתם סמכנו על האינטואיציה שלנו. היום כשאנחנו רוצים להגיע למקום לא מוכר, כל שעלינו לעשות הוא פשוט להיכנס לרכב, להקליד את הכתובת הרצויה על ה GPSולציית להוראות המכשיר.
נהיגה אוטומטית, חצי קלאץ'
אז נכון, זה נוח יותר, אבל מצד שני ה GPSהופך את הנהיגה לאוטומטית ולנטולת הצורך במחשבה וביכולת התמצאות מינימלית - ועוד לא דיברנו על כך שהיא עלולה להיות מסוכנת.
לא אחת הGPS בישראל סיכן את בעליו כשהובילו בטעות לשטחים לא אוהדים במיוחד, בלשון המעטה. יכול להיות שאילולא היה הנהג נוהג בצורה אוטומטית על פי מה שהGPS הנחה אותו והיה נעזר במפת כבישים - או שם לב יותר לסביבתו, הוא היה נמנע מהסיטואציה הלא נעימה ואפילו מסוכנת הזו. נהיגה עם GPS נהפכת לאוטומטית, ללא צורך במחשבה ומנטרלת יכולת התמצאות מינימלית
אז למה אנחנו בכלל צריכים לדעת לנווט?
דבר ראשון כדי למנוע מהמוח שלנו להתנוון - ניווט, אפילו ברחובות הקטנים במרכז העיר, מצריך השקעת מחשבה ומחדד את המוח. דבר שני, כדאי לדעת איך מנווטים בעזרת מפה במקרה שהGPS לא יעבוד, ודבר שלישי כי יש תחושת סיפוק ואפילו גאווה מסוימת כשמצליחים להגיע ליעד בלי שמכשיר יגיד לנו איך לנסוע. ואם הגברים מכורי הGPS שביניכם עדיין לא השתכנעו, כדאי לכם לדעת שיש משהו מאוד מושך בגבר שיודע לנווט בלי ג'י.פי.אס, גם כשמדובר ברחובות קטנים.
ואם אין לכם מפת כבישים (שרצוי שתהיה בכל רכב, היא לא תופסת הרבה מקום), אתם יכולים להיעזר באינטרנט. יש מספר אתרים שיתנו לכם סימון מדויק של מסלול הנסיעה, יאפשרו לכם לבחור באילו דרכים מתחשק לכם לנסוע (כגון כבישי אגרה, דרכי עפר וכדומה), ואפילו יכוונו אתכם שלב אחר שלב ופנייה אחר פנייה - עד שתגיעו ליעד.
פורסם לראשונה באתר motocar
לקבלת גליון של מגזין הגה במתנה לחצו כאן
>> מכשיר הקומודו של סלקום לרכב - קידמה בהישג יד או סכנה במרחק נגיעה