עכבר בודק מנוע של מכונית (צילום: Marianna Meliksetyan, Istock)
מה בעצם אתם יודעים על המכונית שלכם?|צילום: Marianna Meliksetyan, Istock
אתם לא חייבים להיות חולי הגה או אנשים שחייהם סובבים סביב מכוניות ונהיגה כדי להיקלע לפעמים לשיחה או לכתבה על מכוניות.
מה לעשות, הכלי הזה הוא מרכיב די משמעותי בחיים המודרניים של כל אחת ואחד מאיתנו ואחת ההוצאות הגדולות שאנו עושים בחיים.
ואז פתאום, באמצע השיחה הקולחת, מתחילים להיזרק לחלל האוויר שלל מושגים טכניים ופתאום אתם מחוץ לתמונה, לא מעיזים להוציא מילה מהפה ורק מהנהנים בנימוס נבוך.
ניתן להעריך גם שפה ושם בשיטוטים ברשת או בדפדוף במגזינים נתקלתם בכתבה על איזה רכב שמשך את תשומת לבכם ולאחר שכבר העזתם להתחיל לקרוא פתאום נתקעתם עם איזה מושג שעצר לכם את כל הזרימה של הכתבה כי פשוט לא הצלחתם להבין למה באמת התכוון המשורר.

אין צורך להתבייש, זה בסדר, אתם לא לבד. לא מעט אנשים מפחדים ממש להכנס לשיחה או לקרוא כתבה על מכונית כי הם חוששים שהם ידרשו להבין ולהתייחס לכוחות סוס, זוויות גלגול, ESP והשד יודע מה.

קבלו שיעור פרטי בחינם – מורה נבוכים לשלל מושגים מוטורים לכל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול.

הצורה של המכונית

סדאן – מבנה שלוש הקופסאות המוכר והאהוב כל כך על תושבי מדינות עולם שלישי וביניהן ישראל כמובן. תא המטען מופרד לחלוטין מתא הנוסעים ובדרך כלל אין גישה לתא הנוסעים מתא המטען - לדוגמא,טויוטה קורולה. מתאים למי שחשוב לו לקבל הכי הרבה פח פֶּר שקל.

אין תמונה
הכי הרבה פח לשקל

האצ'בק – מרכב שנקרא גם חמש או שלוש דלתות, מאחר שדלת תא המטען כוללת חלון ומאפשרת גישה לתא הנוסעים. מבנה זה מאפשר הגדלה משמעותית של נפח תא המטען באמצעות קיפול המושבים האחוריים אך לרוב במצב רגיל כולל תא מטען קטן יותר מאשר במכונית סדאן – לדוגמא, פולקסווגן גולף. רק בשנים האחרונות החלו הישראלים להבין את מה שהאירופאים יודעים מאז ומתמיד - למרכב זה יש יותר יתרונות מחסרונות.
לאנשים בעלי אופי אירופי.

 

סיטרואן C4 (צילום: נעם וינד)
כמו שבאירופה אוהבים|צילום: נעם וינד

נוצ'בק – מרכב זה הוא למעשה שילוב של השניים למעלה. בצורתו הוא מזכיר סדאן (אם כי לרוב תא המטען קצר ופחות בולט) אך מאפשר גישה מלאה מתא המטען לתא הנוסעים, כמו מרכב ההאצ'בק, מאחר והחלון מתרומם יחד עם הדלת - לדוגמא, סקודה אוקטביה. מיועד למשפחה המתוחכמת.

 

סקודה אוקטביה
חצי האצ'בק, חצי סדאן

רודסטר –זהו רכב שיש בו שני מושבים בלבד וכמובן גג נפתח. בניגוד לתצורות השימושיות מלמעלה מטרתה היחידה של מכונית רודסטר היא לספק הנאה מוטורית - לדוגמא, מאזדה MX5 מיאטה. טיפ חשוב: אם כבר רודסטר אז שיהיה עם הנע(א)ה אחורית.

 

אין תמונה
לא שימושי אבל כיף

קופה/קופה 4 דלתות – גם פה מדובר בשילוב של האצ'בק שלוש דלתות וסדאן. מרכב זה מאפיין מכוניות יוקרתיות שבעליהן מצהירים: "קניתי רכב יקר ועם זאת פחות שימושי".
מרצדס היא זו שיצרה את הסגמנט החדש, המעוצב והיוקרתי, שנגזר מהקופה ומכאן שמו: קופה 4 דלתות. כשמו כן הוא – סדאן המעוצב כמכונית קופה. במיוחד בשבילכם - מרצדס CLS, מומלץ להתעשר.

 

אודי A7 מרצדס CLS ב.מ.וו 5GT (צילום: נעם עופרן)
לחובבי הספורט אלגנט|צילום: נעם עופרן

מושגים טכניים

בסיס גלגלים – אם תיתקלו במושג זה, דעו שמשמעותו העיקרית היא המרווח הפנימי של הרכב. לכל רכב יש שני נתוני אורך: אורכו הכללי של הרכב מפגוש לפגוש והחשוב יותר - בסיס הגלגלים - המרחק הנמדד בין הגלגלים הקדמיים לאחוריים ומה שלמעשה מלמד על גודלו של תא הנוסעים. כצפוי, ככל שהמרחק גדול יותר כך מרווח הפנים משתפר.

גיר רובוטי – למעשה מדובר בתיבת הילוכים ידנית המצוידת במצמד אוטומטי. כלומר מבחינת הנהג אין צורך להחליף הילוכים, אולם זוהי בכל זאת מערכת ידנית בבסיסה לכן היא מצריכה מעורבות של הנהג על מנת לשמור על נסיעה חלקה ונעימה. לצורך כך רצוי שהנהג ירפה מהלחץ על דוושת הגז עם כל החלפת הילוך, ממש כמו בנהיגה בגיר ידני רק ללא הצורך ללחוץ על המצמד. בגיר רובוטי ניתן גם להחליף את ההילוכים באופן ידני בעזרת ידית ההילוכים (בדומה לתפעול טיפטרוניק – פרטים בהמשך) או בעזרת פקדים משני צדי ההגה. בארץ יצאה לגיר זה תדמית רעה בשל גרסה מטלטלת במיוחד לטכנולוגיה הזו מבית טויוטה. האירופאיות מבית פיאט, אלפא, פיג'ו וסיטרואן מציגות גרסה מוצלחת יותר.

אין תמונה
למרות השם אין באמת רובוט במנוע שלכם

מצמד כפול – זהו גיר חדשני שאמנם מתבסס על הרובוטי אך מתקן את הבעיות המאפיינות אותו: פעולה לא מעודנת ולא חלקה בעיקר בהאצה חזקה, הצורך לשחרר את דוושת הגז בזמן החלפת הילוך ולעיתים דרדור לאחור בזינוק בעלייה.
המצמד הכפול גם משמר את היתרונות של הגיר הרובוטי: צריכת דלק נמוכה וביצועים טובים יותר. החיסרון היחיד הוא עלותה של התיבה ותחזוקתה המסובכת.    

גיר רציף - מדובר בגיר אוטומטי עם אין סוף הילוכים. למעשה, התיבה יכולה לפעול בכל יחס העברה בין שני יחסי העברה, נמוך וגבוה, שהוגדרו מראש. בתיבה הרציפה אין גלגלי שיניים והיא מורכבת משני זוגות של חרוטים הפונים זה אל זה וביניהם מתוחה רצועת הנעה. למעשה, ההילוכים נקבעים באמצעות מקומה של הרצועה על החרוטים ובהתאם לדרישת הכח של הנהג. תיבה רציפה מתאפיינת בפעולה חלקה ביותר וחסכונית בדלק ההופכת אותה לחביבה על מרבית הנהגים. עם זאת, נהגים שאוהבים האצות או ללחוץ את הרכב שלהם למגבלות נוטים להתלונן על כך שהתיבה חונקת את המנוע ולא מאפשרת למצות את ביצועיו.

רנו גרנד סניק (צילום: נעם וינד)
גיר רציף - מתאים למי שאוהב לנסוע רגוע|צילום: נעם וינד

טיפטרוניק – זהו כינוי למערכת שליטה על הגיר האוטומטי המאפשרת לתפעל את הגיר כאילו היה ידני - כלומר להעלות ולהוריד הילוכים באמצעות מוט ההילוכים. כמובן שאין פה שליטה ידנית מלאה והמוח של הגיר תמיד יכול להחליט בשלב מסוים להוריד או להעלות הילוך בהתאם למצב הנהיגה. בשורה התחתונה – אין כמו גיר ידני.

הגה חשמלי – כבר לא מעט שנים מאז שהמכוניות הלכו ותפחו, הצמיגים התרחבו והנהגים הפכו למפונקים שברוב המוחלט של המכוניות ההיגוי נעזר בתגבור המקל על סיבוב הגה. במשך שנים התגבור נעשה באמצעות מנגנון הידראולי שקיבל את הכוח להפעלתו מהמנוע. בשנים האחרונות ,מתוך הצורך ליישר קו עם מגמת החיסכון בדלק ובעלויות היצור, מרבית יצרני הרכב עברו למנגנוני תגבור חשמליים. למרות שלכאורה זה נשמע כשדרוג החיסרון הוא שבלא מעט מכוניות עם מערכות חשמליות ההגאים מרגישים מנותקים וחסרי תחושה בתפעולם ולכן פוגמים בחוויית הנהיגה ולפעמים אף בתחושת הביטחון.

רנו פלואנס (צילום: נעם וינד)
הגה חשמלי - הרגשה מנותקת וחסרת תחושה|צילום: נעם וינד

סל"ד – סיבובים לדקה. חבל שלא כולם יודעים מה זה בדיוק מאחר ומדובר בשעון החשוב בלוח השעונים. מד הטורים מודד באיזו מהירות מסובב המנוע את גל הארכובה – אותו גל שמניע את הגלגלים. למעשה ככל ש"ניתן יותר בגז" כך המנוע יעלה את הטורים – כלומר את סיבובי המנוע וכתוצאה מכך יועבר יותר כח לגלגלים.

כוחות סוס – זוהי השיטה למדוד את כוחו של המנוע ברכב, המתבססת באמת על... סוסים. שריד מהימים שלפני המנועים שלצורך הרמת מטענים מהמכרות או לצורך שאיבת מים השתמשו בסוסים. מן הסתם, ככל שלמנוע יהיו יותר סוסים בעדר, יכולותיו יהיו טובות יותר אך אין זה אומר בהכרח שביצועי הרכב יהיו טובים יותר, לצורך כך יש לבחון נתונים נוספים כמו יחס הספק/משקל וגם את זמינות הכוח או במילים אחרות - את המומנט.

מומנט – המומנט נמדד באמצעות נתון הנקרא קג"מ - קילוגרם למטר. ככל שהנתון גבוה יותר ומושג בסל"ד (את זה אתם כבר יודעים) נמוך יותר כך המנוע יהיה גמיש יותר וכושר הסחיבה שלו ישתפר - מה שנקרא יעלה בקלות את הקסטל. למומנט יש גם השפעה מכרעת על האצות הביניים ועל יכולות העקיפה.

אין תמונה
כאן גרים בכיף 500 סוסים

האותיות הקטנות

ABS – Antilock Braking System, מערכת זו הגיעה מעולם המטוסים והפכה למערכת הבטיחות האקטיבית הראשונה שהפכה לסטנדרט. מטרתה העיקרית לאפשר שליטה על ההגה גם בזמן בלימה על כביש חלק. היא עושה זאת באמצעות פמפום הבלם בקצב מדהים של 16 פעמים בשנייה, מה שמונע את נעילת הבלמים ואיבוד האחיזה. טיפ חשוב: אל תנסו לפמפם בעצמכם.


לא בטוחים ש-ABS זה חשוב? כדאי שתחשבו שוב

ESPelectronic stability program - מערכת בקרת היציבות מבוססת למעשה על ABS ויודעת בעצמה לשלוט על כל גלגל בנפרד באמצעות הפעלה של הבלמים ושליטה בעוצמת המנוע כדי למונע איבוד אחיזה. מערכת בקרת היציבות היא אחת ממערכות הבטיחות האקטיביות החשובות ויכולה ל"הציל" אותנו מלא מעט מצבים מסוכנים. מתוך הכרה בחשיבותה מצילת החיים, בישראל החל משנת 2010 והרבה לפני שאר העולם כל רכב חדש שמגיע לארץ מצויד בה. אמנם זה מפתיע אבל נראה כי מדובר בהוכחה שפה ושם יש גם חוקים חכמים וחיוביים במדינה שלנו.


טיף נדל מדגים מה בדיוק עושות מערכות כמו ABS וESP 

(AWD (all wheel drive ו-4WD
- מערכת הנעה הידועה בשם "ארבע על ארבע" הכלולה לרוב ברכבי פנאי ושטח וגם בדגמי כביש מסוימים. בניגוד למרבית המכוניות בהן רק 2 גלגלים מעבירים את כוח המנוע לגלגלים, במכוניות המצוידות במערכת זו ארבעת הגלגלים מונעים בו-זמנית והתוצאה היא אחיזה משופרת אך צריכת הדלק גבוהה יותר. מומלץ במיוחד במדינות גשומות ומושלגות.

מיצובישי לנסר אבולושן
מערכת הנעה לכל הגלגלים מאפשרת להפוך ביעילות את הכוח לביצועים בכביש

נוהגים!

תת היגוי – איבוד האחיזה בגלגלים הקדמיים, מצב המאפיין בדרך כלל רכבים בעלי הנעה קדמית.
זה קורה כאשר הנהג מפנה את הגלגלים לכיוון הסיבוב ובעקבות עודף כוח או איבוד האחיזה של הגלגלים הקדמיים, הרכב שואף להמשיך ישר או להרחיב את קו הפנייה למרות שהגלגלים מפנים אותו לכיוון הפניה. כל עוד לא מדובר בתת היגוי קיצוני הפניית הגה אינסטינקטיבית לכיוון הפנייה תחלץ את הנהג מהמצב המסוכן.


טיף נדל מסביר איך להתמודד עם תת היגוי והיגוי יתר

היגוי יתר –מדובר באיבוד אחיזה בגלגלים האחוריים שמאפיין רכבים בעלי הנעה אחורית.
היגוי יתר מופיע כאשר במהלך סיבוב חלקו האחורי של הרכב  מאבד אחיזה וכתוצאה מכך שואף לעקוף את חלקו הקדמי. במקרים רבים, אם הנהג לא מגיב מהר ונכון הרכב עלול הרכב להיכנס לסחרור. הבעיה היא שתיקון מצב של היגוי יתר מצריך פעולה בניגוד לאינסטינקט והפניה של ההגה לכיוון המנוגד לפניה.

זווית גלגול – כשהרכב נמצא בסיבוב, חוקי הפיזיקה מאלצים אותו לנטות על צדו. רמת הנטייה נקראת זווית גלגול וככל שהנטייה חזקה יותר זווית הגלגול גדולה יותר. רכבים בעלי מתלים רכים בבסיסם וכאלה שלוקים בכיול שלדה פחות מוצלח יטו לזווית גלגול גדולה יותר. רכבים קשיחים וספורטיביים יותר אמנם יהיו פחות נוחים אבל גם יתגאו בזוויות גלגול שטוחות יותר.

Infiniti M (צילום: אודליה כהן)
היגוי יתר - קשה לשליטה אבל מאוד מהנה|צילום: אודליה כהן

פרק נוסף עם מושגים למתקדמים - בקרוב.

 >> מדריך: ככה לא יעבדו עליכם במוסך