יש פקקים של ערב ויש פקקים של בוקר, פקקים שאופייניים לקיץ וכאלה שאופייניים לחורף, פקקים של יום חמישי ופקקים יום ראשון, ועוד המון פקקים בלי הגדרה מיוחדת. במדינה שמעלה מדי שנה 200 אלף כלי רכב חדשים על הכביש, משקיעה רק אחוז קטן מהמיסוי שהיא גובה בתשתיות חדשות ולא באמת מציעה פתרונות יעילים לתחבורה ציבורית, לא פלא שכל בוקר וערב אנחנו מזדחלים לעבודה וממנה במהירות ממוצעת של 10 קמ"ש.
אז האם הפקקים הם גזירה מלמעלה ואין מה לעשות אלא לעמוד בסבלנות, או שניתן לחשוב על פתרונות יצירתיים, מבחירת מקום מגורים ועד תכנון הנתיב מראש?
1. לקחת עוד שלושה אנשים
אנחנו לא מדברים כבר על זה שארבעה אנשים במכונית אחת זה חסכון בדלק ובחניה, אנחנו אפילו לא מתכוונים לומר שפחות מכוניות על יותר אנשים הם מתכון לפחות פקקים (מה שנכון). ההמלצה שלנו לנסוע במכונית מלאה הרבה יותר ישירה: באזור חיפה, ובכמה כבישים נוספים ברחבי הארץ, מכונית עם ארבעה נוסעים ויותר יכולה לנסוע בשעות הפקק בנתיבי התחבורה הציבורית ובכל שעה בנתיב המהיר בכביש מס' 1. לא שווה?
2. לא לנסוע בשעת הפקקים
זה כל כך אולד-פאשן להגיע לעבודה ב-9:30 ולעזוב ב-17:00, ואז להוסיף עוד שעה וחצי-שעתיים של פקק למתכון היומי (מה, לכל כיוון? מה פתאום...). למה לא להיות מקורי ולחשוב על דרך להימנע מנסיעה בפקקים בכלל? אפשר, אולי, להגיע להסדר עם הבוס על כמה משימות יומיות שייחלו בבית (עד 10:00, נניח), ואז תצאו לעבודה? אולי בכלל תעבדו מהבית? אולי תקדימו או תאחרו את יום העבודה בשעתיים? אולי תמצאו עבודה במקום שאיננו במרכז הפקק, וכך הנסיעה אליו או ממנו תהיה נטולת פקקים?
3. לגור ליד העבודה
נניח שאין לכם מכונית צמודה ונניח שעלות הנסיעה במכונית (4-5 ליטר בנזין לכל כיוון), הזמן בפקק (כמה תשלמו כדי לקבל שעה חופשית-חופשית, או עוד שעת עבודה, במקום שעת פקק לכל כיוון?) והחניה בקרבת העבודה (10 שקלים ליום, אני אופטימי?) שווים לכם מדי יום, נגיד, 60 שקלים (לפחות). עכשיו נכפיל 60 שקלים ב-22 ימי עבודה בחודש. קיבלנו 1,320 שקלים.
המשמעות היא ששווה לנו לשלם 1,320 שקלים נוספים לחודש השכרה של דירה – או אפילו לרכוש דירה שעולה 400 אלף שקלים יותר (בתחשיב מקביל, פחות או יותר) – ואלו יחזירו את עצמם בשעות הפקקים המרובות. 
4. להשתמש בתוכנות עומסים
ואם לא התקנו תוכנה כזו, מכל סיבה שהיא, מומלץ לפחות להציץ במפת העומסים של ווייז באתר האינטרנט שלהם לפני היציאה לדרך – או להתקשר מהדרך למישהו עם אינטרנט – שיציץ בשבילנו.
5. לחשוב מראש על הדרך
גם אם לא עובדים עם תוכנת ניווט-פקקים, וגם אם לא סומכים עליה לגמרי – כדאי לחשוב מראש על הפקקים האפשריים בדרך. כדאי לבחור בדרך עם כמה שפחות צמתים ורמזורים – שמהווים עיכובים משמעותיים, וגם לוותר על מקומות שבהם חלק מהנהגים מתקשים להשתלב בתנועה – וגורמים לעיכובים. אם אתם מכירים דרך פחות מוכרת לאותו כיוון, קיצורי דרך ושות', קחו אותה – אבל רק אחרי שתחשבו כמה צמתים ורמזורים נוספים תצטרכו לעבור איתה. בדרך כלל קיצורי הדרך האלה עולים בזמן רב – רק בגלל הנקודה הזו.
בימים בעייתיים במיוחד – צריך לחשוב על הנקודה הזו יותר מאשר בכל זמן אחר. ימי ראשון בבוקר, ימי חמישי אחר הצהריים, ה-1 בספטמבר (יום החזרה ללימודים) ויום פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטאות, הכניסות לערים והדרכים לצפון בערבי החגים וגם בפורים, כמעט כל דרך בארץ ביום העצמאות ומוקדי טיולים ובילוי בימי החופש הגדול – כולם מוקשי פקקים שכדאי לעשות הכל כדי להתחמק מהם.
6. לא לסמוך על דיווחי התנועה
קשה לסמוך על דיווחי התנועה בתחנות הרדיו השונות. חלק מהדיווחים אמינים ומיידיים – אבל רבים מהם לא ממש מעודכנים. לעתים האיש שהתקשר לדווח על הפקק – מתקשר ברגע שסיים אותו, כלומר – שעה אחרי שהפקק החל. ומה קורה באתר תחילת הפקק ברגע זה? משהו אחר לגמרי. נוסף על כך, לעתים מדווחים בטעות על פקק בכיוון ההפוך לפקק האמיתי ולעתים מפספסים דיווחים חשובים. בקיצור, תחזרו לסעיף 4.
7. לשקול להשתמש ברכבת
עבור רוב אזרחי הארץ, הרכבת לא תחסוך זמן רב מדי כחלופה לנסיעה בפקקים. ובכל זאת, שווה לעשות בדיקה אם בין הנקודות שאנחנו רוצים לעבור יש תחנת רכבת זמינה וקו רכבות תכוף. אם כן – זכינו, והגם שהרכבת נוטה לאחר ולהיות עמוסה בשעות הפקקים, היא בכל זאת זולה יותר, חוסכת מעט מהצורך בחניה ומאפשרת קריאה של ספר טוב במהלך הנסיעה, אם מצאנו מקום ישיבה, ואם לא נפלנו על שכן לספסל שעורך שיחות בורסה קולניות במהלך הנסיעה.
פורסם לראשונה באתר motocar
לקבלת גליון של מגזין הגה במתנה לחצו כאן