כשהתעמקה בהודעה גילתה דנה כי היא צולמה על ידי מצלמת מהירות שקלטה את רכבה חוצה את צומת בית דגן במהירות של 122 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרים בקטע כביש זה.
המצלמה שתיעדה את הרכב של דנה מבצע לכאורה את העבירה, הנפיקה שתי תמונות צבעוניות נאות, שצורפו להודעת הקנס: בתמונה הראשונה נראתה תמונת תקריב של לוחית הרישוי של הרכב ובתמונה השנייה שהייתה בזווית רחבה יותר ניתן היה לראות את מיקום הרכב בצומת.
בפני דנה עמדו שתי אופציות: האחת, וזו שמרבית האנשים בוחרים בה, לשלם את הקנס בגובה 750 שקלים ולספוג 8 נקודות במרשם הנקודות של משרד הרישוי.
אך מאחר ודנה הינה נהגת זהירה המקפידה לשמור על חוקי התנועה, היא התקשתה להאמין שהיא באמת נהגה במהירות כה גבוהה בעת שחצתה את הצומת והחליטה לבחור בדרך השניה והפחות נפוצה להילחם על חפותה.
דנה החליטה לפנות לעו"ד המתמחה בדיני תעבורה, והראתה לו את הדו"ח והתמונות שמצורפות אליו.
עורך הדין המנוסה בחן את התמונות כדי לחפש אם יש בהן ליקויים או אי התאמות ולפתע גילה כי בצומת בית דגן ישנם ארבעה נתיבים. על פי הדו"ח הרכב שנסע במהירות מופרזת נסע בנתיב הרביעי, אבל הרכב של דנה למעשה נסע בנתיב השלישי בצומת.
סקרנותו של עורך הדין התעוררה, הוא נטל לידיו זכוכית מגדלת, והמשיך לחפש סימנים חשודים. לאחר מס' שניות הוא גילה שבנתיב ה-4 דווקא יש כלי רכב: אופנוע. האופנוע נסע במקביל לרכבה של דנה, ואפילו מעט לפניו (דהיינו במהירות גבוהה יותר). ניתן אם כך להבין כי האופנוע הוא שעבר את עבירת המהירות, ולא הרכב של דנה, ולכן לדנה היה טיעון חזק באשר לחפותה והיא יכלה לפעול לביטול הקנס.
קיבלתי הביתה קנס משטרתי – מה עושים?
אבל דנה לא לבד ומאז כניסתן של מצלמות התנועה החדשות לפעולה רבים מאיתנו מוצאים בתיבות הדואר שלהם הפתעות כמו זו שדנה קיבלה.
איך מתמודדים? מה עושים? האם לשלם או להילחם? ומתי ניתן לטעון ש"זה לא הייתי אני?" על כל אלו יענה לנו עו"ד דורון ויגלר, מי שטיפל בתיק של דנה, המתמחה בדיני תעבורה ומייעץ במתחם פרקליטי IL.
נתחיל מהיכרות קצרה עם חוקי התעבורה הרלבנטיים: כמה קנס וכמה נקודות מקבלים על איזו מהירות?מסתבר שהמחוקק החליט לקבוע מדרגות שונות לעבירות מהירות בדרכים עירוניות לעומת עבירות מהירות שבוצעו בדרכים בין עירוניות.
כשנוהגים בדרך עירונית, מסביר עו"ד ויגלר, הקנסות מתחלקים בהתאם למהירות בה נסענו, מול המהירות המותרת בחוק.
כך למשל, אם נהגנו במהירות 69 קמ"ש, במקום שבו מותר לנסוע במהירות של 50 קמ"ש, אנחנו בחריגה של 19 קמ"ש מהמהירות המותרת.
בדרך עירונית חריגה של עד 20 קמ"ש, "תזכה" את הנהג בקנס של 250 ש' ולא תכלול בחובה רישום נקודות, לעומת זאת, חריגה של 20–30 קמ"ש מהמהירות המותרת "תזכה" כבר את הנהג הממהר בקנס משולש בגובה של 750 שקלים וגם ב- 8 נקודות.
בדרך בין עירונית המחוקק קבע כי מדרגת הענישה הראשונה (250 ש' ואפס נקודות) תכלול חריגה של עד 25 קמ"ש מהמהירות המותרת (למשל 114 קמ"ש במקום 90), במדרגה השנייה הכוללת נסיעה במהירות החורגת ב -26 עד 40 קמ"ש מהמותר בחוק הקנס כבר יזנק ל-750 שקלים ורישום הנקודות ל-8.
במקרה של קבלת דו"ח בגבולות המהירויות שהוזכרו עד כה בעל הרכב יוכל לשלם את הקנס ולמעשה להודות בביצוע העבירה או לבקש להישפט (על ידי פניה בתוך 90 יום למרכז פניות נהגים ארצי של משטרת ישראל) לקבל זימון לבית המשפט ולהילחם על חפותו.
ומה קורה כשנוסעים במהירות גבוהה ב-31 קמ"ש ומעלה מהמותר בחוק בכביש עירוני או 41 ומעלה מעל המותר בכביש בין עירוני? ובכן, במקרה זה אין אפשרות לסגור את העניין במהירות על ידי תשלום קנס, ולמעשה הדו"ח שמגיע לביתנו הוא הזמנה לדיון בבית המשפט לתעבורה, שם למעשה יוגש נגדנו כתב אישום על ידי התובע המשטרתי.
חייך! אכלת אותה
בתחום עבירות התעבורה, יש כאלו בהן ניתן להתווכח עם השוטר: "בטח שחגרתי חגורה! אני פשוט לובש חולצה שחורה ואתה לא ראית", או: "ברור שעצרתי בעצור! לא היה קו עצירה אז עצרתי במקום שממנו רואים את התנועה" ועוד שלל תרוצים שונים ומשונים כיד הדמיון הטובה. אבל במקרה של עבירת מהירות מתועדת על ידי מצלמה משוכללת, אין לכאורה הרבה טעם להתווכח איתה מאחר שתמונה במשפט נחשבת לראיה חזקה מאוד. יתרה מזאת, במקרה של מצלמות התנועה החדשות מדובר באמצעי אכיפה שמכון התקנים נדרש לבחון ואישר את דיוקו ואמינותו.
זקוקים לייעוץ משפטי? היכנסו עכשיו וקבלו ייעוץ אישי מעורך דין
התיישנות וביטול הקנס
במידה פניתם למשטרה בנושא טכני כל שהוא בהקשר לדוח שקיבלתם (כמו בקשת העתק תמונה או דברים אחרים) ובקשתכם לא נענתה עד היום ה-90 מיום קבלת הודעת הקנס הראשונית בדואר רשום, חשוב להבין שהבקשה הזו אינה עוצרת את מרוץ הזמן ובחלוף 90 ימים לא תוכלו להגיד ש"המתנתם לקבל תשובה מהמשטרה" ולמעשה עליכם להחליט מיד אם לשלם את הקנס, או לבקש להישפט.
למעשה, אי תשלום הקנס במועד כמוהו כהודאה בעבירה, ואף מעבר לכך: אי התשלום ייחשב כאילו הורשעתם בעבירה, ולקנס תתווסף ריבית פיגורים בגובה של 50% נוספים. כך למשל, קנס שעמד על 750 ש', ולא שולם במועד, מבלי שביקשתם להישפט, יהפוך ביום ה- 91 לקנס בגובה 1,125 ש'.
עם זאת, עו"ד ויגלר מבהיר, כי במידה ותקבלו לביתכם דו"ח בגין עבירה שבוצעה לפני 4 חודשים תוכלו למעשה לטעון להתיישנות העבירה, ולדרוש לבטל לאלתר את כתב האישום/הקנס.
לא אני נהגתי!
מצלמות התנועה פועלות באופן אוטומטי והדוחות שהן מנפיקות נשלחים במועד מאוחר יותר ומוצמדים מן הסתם למי שרשום במשרד הרישוי כבעל הרכב שתועד מבצע עבירה.
עם זאת, במקרים מסוימים, בעל הרכב הוא לא זה שבאמת אחז בהגה בעת ביצוע העבירה ובמידה שהוא אינו מעוניין לספוג את הקנס ורישום הנקודות עליו לפעול במהירות.
עו"ד ויגלר מבהיר בעניין זה כי אם אדם קיבל דו"ח בגין עבירה שלא הוא היה זה שביצע אותה על בעל הרכב לבקש את הסבת הדו"ח לאדם שנהג ברכב בפועל.
בעניין זה חשוב לציין שלא מספיק להגיד ולהצהיר "זה לא הייתי אני". במשטרה ובבית המשפט לא יושבים פראריירים ויש צורך לבצע הסבה לדו"ח בטרם ההגעה לבית המשפט.
את ההסבה מבצעים בתוך 90 ימים ע"י משלוח דואר רשום למשטרת ישראל, בצירוף הודעה מיהו הנהג בפועל, העתק צילום רישיון הנהיגה שלו ותצהיר חתום על ידו בו הוא מודיע כי הוא היה מי שאחז בהגה בתאריך האמור.
ואם אינך יודע מי נהג ברכב בתאריך האמור ועל שם מי להסב את הדו"ח?
עו"ד ויגלר מבהיר כי במקרה כזה בעל הרכב בבעיה ועליו מוטל הנטל להוכיח מי כן נהג ברכב בעת שתועדה העבירה. וכך למשל אם אבא אינו יודע מי מ-3 ילדיו נהג, ברכב יראו בבעל הרכב – כמי שביצע את העבירה. זאת בשל החזקה המשפטית שמטילה על בעל הרכב אחריות מלאה.
האפשרות להסב את הדוח מנוצלת על ידי נהגים רבים כדי להתחמק מעונש, נקודות ולעיתים שלילה בעזרת הצהרה שמי שכביכול נהג ברכב היה למעשה סבתו החורגת בת ה-90, או דודו שמחזיק רישון מקומי אך לא חי בארץ. אנו ממליצים להיזהר מאוד עם קומבינות שכאלה במסגרת ההגיון (למשל טענה שבת 90 נהגה במהירות 150 קמ"ש עשויה להיראות לא מציאותית) ולהקפיד להביט קודם היטב בתמונות ובכל הפרטים שבדו"ח (כך למשל חשוב להקפיד שמי שאתם טוענים שביצע את העברה לא היה במקרה בחו"ל או מאושפז בבית חולים בתאריך של ביצוע העבירה). חשוב לדעת שאם נתפסתם בהצהרה שקרית תשפטו בחומרה.
מה עוד ניתן לעשות?
נהגים שתועדו על ידי מצלמה מהדור החדש יוכלו לזהות זאת על ידי דו"ח בו משולבים שני צילומים צבעוניים של הרכב, מצלמה זאת נחשבת למאוד מדויקת וכאמור היא אף זכתה לאישור של מכון התקנים.
עם זאת, עדיין לא תמיד יש מדובר בנושא סגור וחשוב לשים לב לכל פרט ופרט בדו"ח (כמו למשל נתיב הנסיעה של רכבכם בצילום מול הנתיב בו רשום שנקלטה העבירה) ובמידה שמתעורר בכם חשד כלשהו לעיתים שווה גם לנסוע ולבדוק את השטח והתנאים במיקום בו מוצבת המצלמה.
הסוג השני של המכמונות כולל מצלמות ישנות המופעלות באמצעות אות רדאר. מצלמות אלו, המשתמשות במצלמה עם פילם, הן הרבה פחות מדויקות ויש דרכים רבות לערער את אמינותן בבית המשפט.
כך למשל, ניתן בקלות לבטל את הדו"ח בבית המשפט במידה ובכל מקום שהוא בתמונה שמצורפת לכתב התביעה מופיע רכב נוסף אשר למעשה מונע מהמשטרה להוכיח מעל לכל ספק שאתם הם אלה שביצעו את העברה.
גם ראיות שנאספות בסיור במקום בו מוצבת המצלמה כמו מציאת כבלי מתח גבוה, אנטנות סלולריות או תנאים טופוגרפיים מסוימים בקרבת מיקום המצלמה בהחלט יכולים לעזור לעורך דין מומחה להוציא אתכם זכאים בבית המשפט. בנוסף שאלות מדויקות ודרישה לקבל אישורי כיול עדכניים ליום ביצוע העבירה של המצלמה הספציפית בהחלט יכולים לתפוס את נציגי המשטרה בבית המשפט עם המכנסיים ולהביא לביטול כתב האישום.
יתרה מזאת, לעיתים עוד לפני שמגיעים לבית משפט ניתן להיחלץ מעונש ולא פעם דו"חות בגין עבירות שתועדו במצלמות הישנות מגיעים לנהגים ללא צילום מצורף. במקרה כזה יש לדרוש מהמשטרה במכתב בדואר רשום לקבל את התמונה שמתעדת את העבירה. המשטרה מצידה אמורה לשלוח לכם את התמונה בדואר חוזר, ואולי תופתעו אבל לא פעם מסיבות שונות המשטרה לא מצליחה להמציא את הראייה הזו ומכאן הדרך לביטול הדו"ח וזיכוי מלא קלה מאוד.
>> כל הדרכים להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות ולהישאר עם הרישיון בכיס
>> המיקומים המדויקים של כל מצלמות המהירות החדשות
תודה לאתר "מיצו בדרכים" על תצלום דו"ח המהירות שבכתבה