שפר לי מכונית – כל מה שרציתם לדעת על שיפורי רכב ולא העזתם לשאול

נראה כי אפילו המשפרים עצמם כבר השתכנעו שהתחביב שלהם אינו לגיטימי ומשתדלים לשמור על פרופיל נמוך ביותר, השבוע כמו בכל פעם אחרי כתבה כמו זו שהתפרסמה בחדשות ערוץ 2 הם שוב ירדו למחתרת.

הבעיה של משפרי המכוניות בישראל היא תקנת תעבורה שנקבעה לפני שנים רבות האוסרת שינויים מבניים ברכב. למרות שנראה כי כוונתו המקורית של המחוקק הייתה בעיקר לדברים משמעותיים כמו שינוים מבניים של ממש במידותיו, צורתו ומכלוליו של הרכב, בהעדר הגדרות ברורות האמונים על אכיפת החוק החליטו ללכת עם הפרשנות רחוק למדי, למנוע למעשה כמעט כל שינוי ולא פעם מכוניות מורדות מהכביש בשל שינויים מינוריים כמו צמיגים רחבים יותר, פילטר אוויר בתצורה אחרת, מושבי מרוץ או שעונים לא מקוריים.

"הדיון חייב לעבור לפסים מקצועיים", מפציר השבוע ג' (השם שמור במערכת), הפעיל בסצינת המשפרים. "לא יתכן שבכל פעם בה המשטרה תחפוץ בקצת יחסי ציבור היא תצא במסע אכיפה מתוקשר שכזה בו אנשים שאין להם מושג מה הם רואים ברכב הנמצא מולם קובעים באופן שרירותי מה מותר ומה אסור".

"המדינה רוצה לפקח על מה שאנשים עושים במכוניות שלהם? אין בעיה", מסביר ג'. "לא צריך להמציא את הגלגל, בכל העולם שיפורים מותרים ויש כמה רמות תקינה. כל מה שעל המדינה לעשות הוא לבחור איזו גישה לאמץ: האמריקאית או הבריטית המתירניות או מצד שני את הגרמנית שהיא קפדנית יותר אבל עדיין, כמובן, מאפשרת לאנשים לעסוק בתחום שיפור ושדרוג המכונית שלהם. ואז אחרי שיקבעו מה מותר ומה אסור ובאלו דרישות יש לעמוד כל שנותר לעשות הוא להכשיר כמה בוחנים מקצועיים שיעשו את העבודה".

"אני מאמין", מוסיף ג', "שכמעט כל מי שמשפר מכוניות בישראל היה שמח - בשביל השקט הנפשי - לשלם אפילו סכום לא נמוך לבדיקת רישוי קפדנית ומקיפה אצל גורם מוסמך כמו הטכניון או מכון התקנים במידה ויכול היה לבדוק אם הרכב המשופר עומד בסטנדרטים המתבקשים מבחינה בטיחותית ביחס לעוצמת המנוע ולהעניק לו אישור רשמי לנוע על הכבישים".

היום המצב הוא שלמרות שיש אנשים שהשקיעו ממיטב כספם ומרצם על מנת ליצור מכונית ברמה הכי גבוהה שיש, גם מבחינה בטיחותית, הם ממש מפחדים להגיע בבוקר לאוטו מחשש שפתאום יצוץ איזה שוטר שיתייחס אליהם כמו אל פושעים מסוכנים.
לרובם גם אין את הכוח והאמצעים הכספיים לנסות להתמודד מול טענות המשטרה בבית משפט אם כי בכמה מקרים בודדים בהם בעלי רכב החליטו ללכת ראש בראש מול טענות המשטרה הסתיימו בניצחון המשפרים.

למה בכלל אנשים משפרים?
בעידן בו אפילו המכוניות הסטנדרטיות ביותר מגיעות בקלות למהירויות גבוהות ממש ומציגות אחיזת כביש טובה למדי וכשיש באולמות המכירה היצע של שלל מכוניות ספורטיביות המציעות ביצועים לוהטים רבים שואלים, לנוכח הקשיים שמערימות הרשויות, מה גורם לאנשים בכל זאת להכנס לתחום ולשפר את המכונית?

שיפורי מכוניות, כמו כל עיסוק פנאי, מונעים מסיבות שונות.

יש כאלה שהמכונית המשופרת ממלאת אצלם את הצורך להתבלט להחזיק בצעצוע הכי הכי שיש.
אחרים אוהבים את העיסוק בזה, את החיפוש אחרי חלקים בארץ ובעולם, את הדיונים בפורומים ואת המפגשים החברתיים.
יש כאלה שידם אינה משגת לקנות מכונית עם ביצועים חלומיים ובוחרים לשפר בתקציב זול בהרבה מכונית שיש לה פוטנציאל.
לדברים טובים מתרגלים מהר וכך גם לכוח של מכונית ואצל מרבית האנשים בשלב די מהיר אפילו מכונית ממש מהירה הופכת לדי שגרתית. חלק חיים עם זה, אחרים מחליפים את הרכב ואחדים מחליטים לשפר.
לעיתים נדירות שיפורים באים גם בעקבות  צורך ממשי לשפר את ביצועי הרכב בהתאמה לאופי ולסגנון הנהיגה.  

רגע, אז למה בעצם המכוניות לא מגיעות משופרות מראש?

למרות שלמראית עין ניתן לחשוב שיש משהו בטענה הזאת צריך לזכור שבניגוד למשפר שמתמקד רק בביצועים על מתכנני הרכב להתחשב בפרמטרים רבים כמו תקנות זיהום אוויר, דרישה לעמידה בתנאי תחזוקה ומזג אויר משתנים, דלקים בעייתיים וכמובן שיקולי עלות. בנוסף, כיוון שהרוב המוחלט של רוכשי המכוניות משתמש ברכב לא רק כצעצוע למסלול אלא גם ככלי תחבורה יום יומי על המהנדסים לקחת בחשבון מרכיבים רבים כמו נוחות נסיעה, אופי פעולה בנסיעה מתונה, תגובות דוושה, רעש ועוד.  

לא המצאה של השנים האחרונות
בניגוד למה שרבים חושבים שיפורי מכוניות הם ממש לא המצאה חדשה ונראה שהם נולדו מיד אחרי שהכרכרות הממונעות הראשונות החלו לחרוש את שבילי העולם אי שם בשלהי המאה ה-19, במקביל לתחילת עידן מרוצי המכונית.
בשנות השלושים המוקדמות של המאה ה-20  מכוניות כבר הציגו שיפורים כגון מגדשי על שהועתקו היישר ממכוניות המרוץ.

הירידה הרשמית של שיפורי הרכב מסדנאות למרוצים אל הרחוב התרחשה בארץ האפשריות הבלתי מוגבלות על רקע הפריחה הכלכלית של שנות החמישים העליזות. הרכב הפך מפריט יקר המציאות לנחלת הכלל ומשפחות מן המעמד הבינוני אף החזיקו יותר מרכב אחד. מנועי הענק האמריקאיים היו עצלים למדי וצעירים עם הורמונים מפותחים מצאו בהם כר נוח להתעסקויות ולשיפורים שהסבו אותם להתחרויות במרוצי רחוב לא חוקיים. ההשפעה של אותם אירועים זניחים, כביכול, הביאה את תעשיית הרכב האמריקאית ליצר מכוניות שרירים מוכנות מהמדף.

גם באנגליה, שתמיד נחשבה למעוז של חובבי מכוניות, צעירים רבים החלו לשפר בשנות ה-60 את מכוניות הספורט הקטנות שלהם ולהסב את המנועים החלשים יחסית שהן היו מצוידות בהם למשהו הרבה יותר בשרני.

המעבר הגורף של יצרניות הרכב למנועים מרובי שסתומים עם הזרקות דלק רב נקודתיות, ניהול ממוחשב ועליית הפופולריות של שימוש במגדשי טורבו לקראת סוף המאה העשרים סימנה נקודת ציון נוספת וחשובה בתולדת שיפורי הרכב בעולם.

למעשה, רוב המכוניות המודרניות מגיעות עם מנועים בתצורות שבעבר הלא כל כך רחוק ניתן היה לפגוש רק במכוניות סופר ספורטיביות.

יתרה מזאת, רמת החומרים מהם בנויים היום חלקי המנוע השתפרה מאוד ומסוגלת כעת לעמוד בחום ובעומסים שלא היו הגיוניים בעבר המאפשרים לשפר לא מעט מבלי שיהיה צורך בהתערבות המחייבת, כמו בעבר, פתיחת מנוע.
גם מבחינת מכלולים אחרים היום כמעט כל מכוניות מודרניות, אפילו הכי סטנדרטיות מציגות, למרות האופי המשעמם, התנהגות כביש בטוחה ויכולת לתקוף פניות ולבלום ברמה טובה, תכונות שעד לפני מספר שנים היו נחלתן של מכוניות בעלות אופי ספורטיבי מובהק.

מה משפרים?

קשה להאמין, אבל רבים עדיין חושבים שספוילר ענק על דלת תא המטען, סט חצאיות וג'נטים מגנזיום תורמים מעבר למראה (שאפשר בהחלט להתווכח עליו) גם לביצועי הרכב.

בצד היותר אפקטיבי אפשר למנות שיפורים פופולרים וזולים יחסית דוגמת מערכת פליטה חופשית ופילטר פתוח. אמנם נראה כי תרומתם העיקרית היא לאפקט הווקאלי אך יש המציינים כי נרשם שיפור בתגובת הדוושה ולעיתים אך תוספת הספק קלה (בין 0-7  אחוזים במקרה של מערכת מקצועית). פילטרים פתוחים הם זולים יחסית ועלותם לרוב נעה בין 500 ל-2000 שקלים ואילו מערכות פליטה חופשית מתחילות מכמה מאות שקלים לדוד אחורי רועש מתוצרת עלומה ל-5000-10,000 שקלים למערכת פליטה מלאה ואפקטיבית יותר מתוצרת מוכרת.
במנועים נטולי מגדש טורבו אין עוד הרבה מה לשפר ולבד משינוי תוכנת ניהול המנוע שיכולה לתרום גם היא עוד מספר סוסים מצומצם לעדר כל שינוי נוסף מצריך שינוי  של ממש באחת מהדרכים הבאות: הוספה של מגדש טורבו או פתיחה של המנוע והתעסקות עם שיפורים בסגנון הישן כמו החלפת גלי זיזים, הגדלת שסתומים, החלקת מעברים ועוד. בקיצור ניתוח כירורגי לא פשוט בעלות גבוהה, וברפואה כמו ברפואה ההצלחה לא תמיד מובטחת.

מנועים מודרניים מוגדשים הם כבר בסיס נוח בהרבה לשיפורים ובחלק נכבד מהדגמים הפופולריים ניתן להקפיץ את הספק המנוע ב-20-30 אחוזים על ידי עדכון תוכנה או סופר ציפ' ומבלי צורך לשנות שום דבר מעבר. העלות של השדרוג האפקטיבי הזה לא גבוהה במיוחד ולרוב מסתכמת בכמה אלפי שקלים.

מי שבכל זאת חפץ ביותר יכול להחליף את מחשב המנוע כולו במחשב ניהול עצמאי (מ-3500 – 11,000 שקלים) הניתן לתכנות על פי התאמה אישית של פרמטרים כגון לחץ גדישה, כמות דלק, הצתה ועוד ומאפשר אף לקבוע רמות שונות לכל הילוך. 

ניתן גם להחליף את מצנן הביניים של המגדש לגדול יותר לטובת קירור ברמות גדישה גבוהות, לחזק את משאבת הדלק, להגדיל את מזרקי הדלק, להחליף את הטורבו עצמו בגדול יותר ועוד ועוד.

ברמה הזאת לא פעם נדרשים גם שינויים נוספים כדי להתאים את שאר מכלולי המנוע, מהחלפת הקלאץ' לכזה שיעמוד בעומס ועד לפתיחת ראש מנוע, חיזוק שסתומים ולעתים אף החלפת בוכנות.

שדרוגי מערכות בלימה קלים (שמתאימים למכוניות סטנדרטיות ולכאלו המשופרות במתינות) כוללים החלפת רפידות בלם לרפידות ספורטיביות יותר (כמה מאות שקלים) והחלפת צלחות הבלימה לצלחות (לעיתים מחורצות) מחומריים איכותיים בעלי יכולת התקררות מהירה יותר (1000-2000 שקלים)

שדרוגי בלמים משמעותיים יותר כוללים החלפת צנרת הבלימה בצנרת מתכת שזורה והחלפת הקליפרים בגדולים יותר או בעלי מספר בוכנות. עלות החלפה של מערכת כזאת כבר מגיעה לסכומים שבין 4000-15,000 שקלים אבל משפרים ישראלים מדווחים שלא פעם לא הכסף הוא לא מה שמרתיע אותם אלא הנראות הבולטת ש"מזמינה" הצקות מהמשטרה.

שיפורי מתלים מתחילים מקפיצים מחוזקים בעלות של כאלף שקלים ועד למערכות מלאות הכוללות קפיצים, בולמי זעזועים, מוטות מייצבים ועוד שעלותן יכולה לנוע מ-5000 ועד ל-20000 אלף שקלים.

למרות הסכומים הגבוהים ג' מציין שעדיין, מעבר להנאה הרבה שהוא שואב מעצם ההתעסקות, מדובר גם בחיסכון גדול של כסף המאפשר בעלות של 20-50 אלף שקלים (בנוסף לעלות המכונית) להפוך את המכונית לכלי מדהים ששום דבר בעלות של פחות מחצי מליון שקלים לא יכול להתקרב אליו בכל דרך תנאי ומצב.

למה לא לשפר
מעבר לעובדה שבישראל כל הנושא, כאמור, הוא קצת בעייתי ולא מן הנמנע שבכל רגע נתון תפגשו ליד הרכב שלכם שוטר שיוריד את הרכב מהכביש יש עוד כמה סיבות שעשויות לגרום לכם לוותר על הרעיון של שיפורים. כך למשל במקרה של מכונית חדשה מרבית יבואני הרכב עשויים להסיר את אחריות היצרן במקרה של תקלה. אמנם, כאמור, לא תמיד ניתן לזהות את כל השיפורים ועל היבואן גם להוכיח שהתקלה קרתה כתוצאה מהשיפור שהותקן אבל ללא כל ספק זה עשוי להעמיד אתכם במצב לא אידיאלי בהתנהלות מולו.

בנוסף מכוניות משופרות לא פעם דורשות יותר תשומת לב, כיולים לעיתיים תכופות, הקפדה על דלק מאוקטן גבוה, זהירות יתר בימי קיץ, טיפולים יקרים, המתנה לפני כיבוי הרכב ועוד. גם השימושיות היומיומית עשויה להיפגע בשל אופי פעולה עצבני של המנוע, מתלים שמעבירים כל חריץ על הכביש באופן ישיר לעמוד השדרה ועוד.

מה יהיה על סצנת השיפורים הישראלית
רבים שואלים מה יהיה על סצנת השיפורים הארץ ישראלית. מצד אחד הפופולריות של שיפורי הרכב רק הולכת וגוברת עם הגעתם של יותר ויותר דגמים שמתאימים לשיפורים וחשיפה גדולה דרך האינטרנט ויו טיוב לסצנה הפורחת בעולם, אך מצד שני רדיפות המשטרה הביאו לכך שבעלי רכבים משופרים חיים בפחד ולכך שחלק מסדנאות הרכב שעסקו בתחום הפסיקו את פעילותן.

"הרשויות צריכות להבין שהמצב הזה לא יכול להמשך" מסביר ג'.  "כשיש וואקום וכל דבר הוא אסור זה מוביל אנשים לכיוונים אחרים לא חוקיים, לכל מיני מעכארים וקומבינאטורים שהביאו חלקים ושיפורים ממקורות עלומים בדרך לא דרך במקום לפנות למקום חוקי שמציע שיפורים שקיבלו תקן ויודע להתקין אותם כמו שצריך".

"לא יתכן שאנשים עם תחביב לגיטימי לגמרי בכל העולם יצטרכו לחיות כאן כמו אנשים נרדפים", מתרעם ג'. "הייתי בהרבה מקומות ברחבי העולם וראיתי איך התעשייה הזאת פורחת וכאן אני מרגיש כאילו שאני עושה איזה פשע".

"אני רוצה להיות אופטימי", מנסה לעודד דודי בן זאב מ"פיט סטופ" המייבא אביזרים ייחודיים לרכב כבר מעל לעשור. "חוק הספורט המוטורי שאושר נותן איזשהו פתח של תקווה קלה כי למעשה  לראשונה הבינו ברשויות שניתן לקבוע כללים ברורים, במקרה זה תקן הFIA, באשר למה מותר ומה אסור. אני מקווה שאחרי שיתחילו בארץ מרוצים חוקיים ותגיע מלמטה גם דרישה לספורט מוטורי עממי שווה לכל נפש גם נושא החוקיות של השיפורים יוסדר כמו בכל מקום אחר בעולם".

>> דעה עצבנית: עד מתי ימשיכו לרדוף את משפרי המכוניות

>> שילוב שתמיד הולך טוב ביחד: מכוניות משופרות ובנות בלבוש מינימלי