עם זאת, עם 1.35 מיליארד תושבים רמת המינוע עדיין נמוכה ומבחינת מכוניות לנפש סין נמצאת היום במצב שבו ארצות הברית הייתה בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים.
למרות זאת המצב משתנה במהירות ויותר ויותר סינים מוציאים רישיון נהיגה או רוצים לעבור מקטנוע למכונית, אבל עם כמות אנשים שכזו לא פעם נוצרים ענני ערפיח סמיך מעל ערים עם זיהום אוויר שעלול לשתק ערים גדולות כמו בייג'ינג.
יחד עם העלות שלא מאפשרת לסינים רבים אפילו לחלום על מכונית, העומס בכבישים ומצוקת החניה נוצרה בערים הסיניות קרקע פוריה מאוד למיזמי שיתוף רכב (Car-sharing) שונים.
בניגוד למיזמי שיתוף אופניים דוגמת תל-אופן בת אביב, נושא שיתוף הרכב הוא מסובך בהרבה ובין יתר הבעיות יש לציין שקיים צורך לאחסן כמות רכבים גדולה בנקודת מרכזיות (למשל ליד תחנות רכבת) שלא על חשבון מספר מקומות החניה המצומצם במקום.
חברת "טכנולוגיות קאנדי" הסינית הציגה לאחרונה מיזם מעניין בעיר האנגזו, המונה קרוב ל-10 מיליון תושבים ומרוחקת כ-200 קילומטרים משנחאי (או שעה ברכבת), מדובר בשירות להשכרת רכבים חשמליים עירוניים לפי שעה והחידוש הוא בנושא האוטומציה המלאה.
המכוניות מאוכסנות במגדל צר וגבוה המכיל 120 רכבים ולא תופס יותר מדי שטח קרקע. הלקוח מגיע למקום וכמו במכונת שתיה אוטומטית מעביר את כרטיס האשראי שלו והמכונית מגיעה בעזרת רובוט מיוחד לפתח האיסוף המיוחד.
בפתח האיסוף מחכה ללקוח, במקום פחית שתיה, מכונית עירונית קטנה במימדים שבין סמארט למכונית מיני כמו סוזוקי אלטו. המכונית, שמיוצרת על ידי קונצרן הרכב ג'ילי, מצוידת במנוע חשמלי המסוגל להאיץ עד למהירות 80 קמ"ש ובסוללה עם טווח של עד 130 קילומטרים. המחיר - 3.25 דולרים לשעה.
מדובר במיזם משותף עם יצרנית הרכב ג'ילי רכב, וחברת קאנדי מתכננת לבנות 750 (!) של עמדות השכרה עם חניונים אוטומטיים בהאנגזו בארבע השנים הבאות.
גם הממשלה הסינית מעורבת ותומכת כספית בפרויקט שאמור להיות פיילוט לאפשרות להקמת מיזמים נוספים שכאלה בערים נוספות וגדולות יותר בהמשך, במטרה להיענות לדרישה ההולכת וגוברת לתחבורה אישית מחד ולצורך לצמצם את זיהום האוויר והעומס הבלתי נסבל מאידך.