עם דלק במחיר של מעל ל-8 שקלים לליטר, פקקים אין סופיים, הוצאות אחזקה מטורפות, צלילת ערך קיצונית בשוק המשומשות ותעריפי ביטוח לא הגיוניים, בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר אנשים שהחליטו לוותר על אמצעי תחבורה מסורתיים דוגמת מכונית או אופנוע לטובת כלים ממונעים אלטרנטיביים המציעים פתרון תחבורתי יעיל, זול ואפילו ידידותי לסביבה.
תחילה היו אלו הקורקינטים החשמליים שהגיעו לכאן בזכות פרצה בחוק שאפשרה יבוא צעצועי ילדים עם מנוע של מקסימום 100 וואט, משקל עצמי של 12 ק"ג ומהירות מרבית של מקסימום 12 קמ"ש אך בפועל הביאה לפריחתו של שוק תחרותי של קורקינטים למבוגרים אשר לא עמדו באף אחת מדרישות החוק וצוידו במנועיים חשמליים חזקים שאפילו אפשרו להם להגיע למהירויות של כ-50 קמ"ש.
בשלב מסוים, לאחר כמה תאונות מתוקשרות, המדינה החלה לנסות לאכוף את החוק ולעשות סדר בשוק הפרוץ הזה ובמקביל ערכה כמה מבצעים נגד משווקים ואפילו נגד משתמשים של קורקינטים חשמליים.
בנוסף הוחלט במשרד התחבורה להכשיר את השימוש באופניים חשמליים שהחלו להופיע בשולי מבול הקורקינטים והיו אסורים עד אז ליבוא באופן רשמי, ולאחר שהוחלט לאמץ את התקן האירופאי בנושאהאופציה ליבוא אופניים חשמליים נפתחה לפני שנתיים וחצי באופן חוקי.
עד מהרה האופניים החשמליים החלו לצבור פופולריות רבה ברחובות הערים ובעוד שהקורקינטים סבלו ממגבלות רבות ומבעיות בטיחותיות לא פשוטות האופניים החשמליים הפכו לאמצעי תחבורה יעיל במיוחד וחוצה מגדרים.
אלא שבדיוק כמו במקרה של הקורקינטים, גם כאן תקנות לחוד ומציאות לחוד, ובפועל הרוב המוחלט של האופניים החשמליים הנמכרים ונעים ברחובות הערים אינם תקניים ומצוידים במנועים בהספקים גבוהים מהמותר המסוגלים להגיע למהירויות גבוהות ומעל לכל מופעלים על ידי מצערת ולא על ידי דיווש כמתחייב בחוק.
למעשה, למרות ששימוש באופניים חשמליים אינו מחייב ביטוח, בעצם משתמשי אופניים חשמליים שאינם עומדים בדרישות החוק בהחלט חשופים לבעיות של כיסוי ביטוחי על ידי "אבנר" במקרה של פגיעת גוף לרוכב או לעובר אורח ותביעות נזקים של צד ג', הרוב הגדול של הישראלים העדיפו לעצום עיניים ולרכוש כלים זולים שאינם עומדים בדרישות החוק.
מתרשמים
לעומת מגוון דגמים לא חוקיים, מיובאים לארץ גם קומץ של דגמי אופניים חשמליים תקניים שלא יסבכו אתכם, חלילה, במקרה שמשהו משתבש.
הניאו איגל שייכים לאותו קומץ של אופניים חשמליים תקניים ועם תג מחיר של כמעט 13 אלף שקלים, יותר מפי 2 ממחירם של אופניים חשמליים לא תקניים הנמכרים בשוק, הם ככל הנראה גם אחת מהאופציות היקרות ביותר לעזרה חשמלית לפעולת הדיווש.
עוד לפני שאנו יוצאים לדרך קשה שלא להתרשם מרמת ההקפדה על הפרטים. אמנם העיצוב אינו מסעיר ומזכיר מראה של אופניים עירוניים פשוטים למדי אבל מבט מדוקדק יותר מבהיר שהכל כאן באיכות הגבוהה ביותר.
בניגוד למרבית המתחרים בשוק, הניאו איגל נולדו כאופניים חשמליים ולא נבנו על בסיס של אופניים פשוטים שעברו הסבה וניתן לראות שחשבו כאן על הכל - מחישוקי מגנזיום שלא יתעוותו ויצאו מאיזון בשל המומנט הרב של המנוע החשמלי, דרך המצבר שמותקן בתוך קופסא מיוחדת המשתלבת בעיצוב השלדה, בלמי דיסק עם משאבת בלם הידראולית, לוח מחוונים דיגיטלי ברור ועמיד במים, חיווט שעובר בשלדה, שלל אפשריות שליטה בכיוון הכידון והמושב ועוד.
המנוע מותקן על הגלגל האחורי והספקו 250 וואט (המקסימום המותר בחוק) והוא פועל באמצעות סוללת ליתיום שטעינתה אורכת שש שעות וצורכת חשמל בעלות של פחות מחצי שקל. על פי הנתון הרשמי הסוללה אמורה להעניק תמיכה חשמלית לדיווש של לא פחות מ-100 קילומטרים, הרבה הרבה מעבר למה שהמתחרים מציעים וגם אם בפועל, כפי שהבנו מהיבואן, הטווח עומד על כ-60 קילומטרים ריאליים, עדיין מדובר בטווח בהחלט מרשים שעולה על כמות השימוש היומית של מרבית הלקוחות הפוטנציאלים.
מדוושים
רכיבת המבחן תואמה לאחד הימים האחרונים של אוגוסט ורק המחשבה לצאת בצהרי היום כשהשמש קופחת מעל ואחוזי הלחות מתקרבים ל-100 אחוז לרכיבה עוררה בי חלחלה בימים שלפני התאריך שנקבע. עם זאת, עבודה זו עבודה וגם תקווה לגשם מפתיע או לפחות עננים שיכסו את השמיים כצפוי התבדתה.
הסנפה אחרונה של המיזוג במשרדי היבואן באזור הבורסה ברמת גן ויוצאים לדרך.
לוקח לא יותר מכמה מטרים כדי להתרגל לעזרה החשמלית ולהתאהב בה. אמנם צריך לדווש כל הזמן אבל תשכחו ממאמץ או מקוצר נשימה - הקילומטרים נצברים בקלילות וגורמים לרגליים להרגיש כמעט ביוניות והרוכב מקבל תחושה שהוא ממש בכושר מצוין.
בהתאם לחוק, ברגע שמגיעים למהירות של 25 קמ"ש אספקת החשמל למנוע נפסקת ומי שרוצה לנסוע יותר מהר יצטרך לעשות זאת בכוח האמיתי של רגליו.
אמנם בהחלט ניתן ללמוד לפתח יכולת לשמור על קצב קרוב קרוב למנתק, אבל בעוד שברכיבה נינוחה בשבילי אופניים הקצב בהחלט מספק, בעת נסיעה בכביש כשיש צורך להשתלב עם התנועה נראה שלעיתים זו יכולה להיות בעיה.
הציפיה לבריזה מהים בנמל תל אביב מתגלית כמוגזמת אבל למרות שכמעט עשרה קילומטרים של רכיבה כבר מאחורינו אנחנו מרגשים רעננים למדי ואני מציין שבמידה שהייתי צריך להיכנס כעת לפגישה חשובה לא הייתי מרגיש שאני חייב להתארגן קודם על מקלחת.
עם זאת, יש לציין כי בעת רכיבה על הניו איגל עדיין נדרשת פעילות גופנית בלתי פוסקת, ואין ספק שאופניים (לא חוקיים) עם מצערת יתגלו בנסיעה למרחקים ארוכים כאופציה מעייפת ומיוזעת פחות.
בדרך חזרה אני גם נזכר שצריך לציין שהבלמים ההידראוליים מעולים ומאפשרים לעצור את האופניים הללו מכל מהירות ברמה הרבה מעל הממוצע בכל אופניים.
אנחנו עולים לגבעת נפוליאון כדי להשקיף על הפארק. העליה די תלולה והניו איגל אוכלים אותה ללא בעיה. אמנם האופניים לא שועטים קדימה בכוח מתפרץ אבל בהחלט קל להם ולרגלים שלנו לצלוח את העליה ללא שום מאמץ.
אחרי עשרים קילומטרים של רכיבה במצב התמיכה המקסימלי במד הסוללה ירד רק קו אחד ונראה שאין להם בעיה של ממש לעמוד בטווח המוצהר.
אני מחליט לעשות את העליה שוב ללא עזרה של המנוע החשמלי ומדהים לראות איך נתיב במעלה של כמה מאות מטרים יכול לאמץ את הרגלים ולגרום לי להזיע יותר מנסיעה של קרוב לעשרים קילומטרים. הרכיבה בכוח הרגלים מחדדת עוד עובדה רבת משמעות – מדובר באופניים כבדים מאוד ולבד משזה מורגש בעת רכיבה יש לזכור שבמידה שתרצו לאחסן את האופניים היקרים והלא מתקפלים הללו בבית ואין לכם מעלית תצטרכו לסחוב אותם, על 25 הקילוגרמים שלהם, במדרגות לדירה.
מסכמים
הניאו איגל הם אופניים חשמליים מרשימים מאוד. הם בנויים היטב, כוללים מכללים איכותיים, הקפדה על פרטים ומאפשרים טווח נסיעה מרשים ביותר בין טעינות.
מצד שני, הם גם פשטניים יחסית בעצובים, מאוד כבדים, מוגבלים למהירות של 25 קמ"ש ומעל לכל מאוד יקרים אל מול רוב האופניים החשמליים הנמכרים בארץ.
מיץ' היבואן מציין שמדובר בתחרות לא הוגנת שכן מרבית האופניים שנמכרים בארץ הם מאיכות ירודה, לא עומדים בדרישות התקן ויעלמו מהשוק תוך שנה שנתיים לאחר שיתחילו להתקלקל ללא הפסקה. יכול להיות שהוא צודק אבל בינתיים, מכיוון שמרבית הרוכשים של אופניים חשמליים עושים זאת כתחליף לאמצעי תחבורה אחר מתוך שאיפה לצמצם ככל הניתן עלויות, נראה שעם תג מחיר יותר מכפול מזה של המתחרים הם יפסחו מראש על הניו איגל – וחבל.
