בעולם מסתכלים עלינו לא פעם כעל "אומת הסטארט-אפ", מדינה שבלי קשר לגודלה המזערי אחראית על אין סוף פיתוחים שונים שכבשו את העולם.
בראשית הדרך, בשנים שאחרי הקמת המדינה, היו אלה הפיתוחים בתחום החקלאות שהפכו את עבודת האדמה ליעילה ולמניבה בהרבה. בהמשך התעשיות הביטחוניות הטיבו לפתח ולשדרג שלל מערכות שעל חלקן גם היום יפה השתיקה ובעידן הנוכחי הג'יניוס היהודי מפציץ בכל מה שקשור למחשבים, אפליקציות ושאר נפלאות וירטואליות.
אבל למרות כל הכישרון, היצירתיות והאופי הישראלי המאפשר לאלתר ולהגיע לפתרונות שאף אחד לא חשב עליהם, עד לאחרונה בכל הנוגע לתחום הרכב התרומה שלנו לעולם הייתה קטנה מאוד.
אמנם פה ושם היו כל מיני ניסיונות לייסד בארץ תעשיית רכב, אבל אף אחת מהמכוניות שתוכננו ויוצרו כאן לא באמת הצליחה להתבלט ולהרשים ולרוב היה מדובר בלא יותר מגיבוב של מכלולי מדף שנרכשו מיצרנים גדולים לכדי תוצאה מוצלחת יותר (ג'יפ סופה) או פחות (סוסיתא קוביה).
תירוצים תמיד היו בשפע, אך נראה שיש משהו בטענה הבסיסית שתעשיית רכב יכולה להצליח רק במדינה גדולה עם משאבים נרחבים יותר.וכך, בהעדר תשתיות תומכות ודרישה מהשוק באופן טבעי הרעיונות הקריאטיביים של המוחות המבריקים בישראל הלכו למקומות אחרים.
עוד ב-mako רכב
המכונית של גוגל קורעת את העיר ללא נהג
ניסאן מציגה: המכונית שאף פעם לא מתלכלכת
אפל ומיקרוסופט בקרב על גלגלים
"בניגוד למה שניתן לחשוב או לתדמית שהן מנסות להציג, מרבית יצרניות הרכב לא ממהרות לאמץ חידושים", מסביר גורם ותיק בענף הרכב הישראלי שמכיר את יצרני הרכב היטב. "למרות כל השינויים שחלו בשנים האחרונות, בבסיס זו עדיין תעשיה מסורתית מאוד עם מורשת מושרשת ולוקח הרבה זמן מרגע פיתוח טכנולוגיה מסוימת ועד להטמעתה במכוניות מיצור סדרתי. מכיוון שבארץ התרגלו בסטארט-אפים לאקזיטים מהירים, תחום הרכב פחות קורץ למפתחים וזו הסיבה שישראל עד כה לא הייתה על המפה בתחום המוטורי".
עם זאת, יש מי שמנסים להסתכל על השינויים החלים בעולם הרכב ולזהות פוטנציאל לשינוי. "אני מאמין שבעבר באמת לא היה לנו הבה מה לתרום ליצרנים, אבל בשנים האחרונות זה השתנה מהקצה אל הקצה", מסביר אייל רוזנר, ראש התוכנית הלאומית להפחתת התלות בדלק ואחד ממייסדי EcoMotion. "במכוניות המודרניות יש הרבה מאוד מחשבים ומערכות מתקדמות בדיוק מהסוג שיודעים לפתח בארץ. זה לא קורה ביום וצריך מצד אחד לגרות את יצרני הרכב כדי להבין שיש הרבה מה להציע כאן בארץ ומאידך לגרום למפתחים לא לחשוב רק על אפליקציות ואקזיטים מהירים", מוסיף רוזנר.
זהו בדיוק הרעיון שעמד מאחורי הקמת קהילת EcoMotion שנולדה מתוך מטרה להוות חממה וכר פורה להחלפת מידע, רעיונות, טכנולוגיות ויצירת קשרים בין מפתחים ישראלים שונים בתחום הרכב והתחבורה החכמה לבין משקיעים וחברות מהארץ והעולם.
לאחרונה הקהילה ערכה את הכנס השנתי השני שלה ולמרות שמדובר בגוף צעיר מאוד השנה הגיעו לכנס גם לא מעט נציגים של חברות מובילות מתחום התחבורה והרכב מכל העולם ובין היתר ניתן לציין את יצרניות הרכב יונדאי, הונדה, פורד, ג'נרל מוטורס וענקיות מתחום הטכנולוגיה, התחבורה והתשתיות כמו מישלן, בוש, חברת הרכבות הצרפתית, Kaenaat ההודית ואחרות.
במסגרת הכנס שנמשך 36 שעות נערכו דיונים והוצגו רעיונות לפתרונות יצירתיים בתחומי ההתייעלות האנרגטית, שיטות הנעה חשמליות והיברידיות, מערכות אנרגיה, מקורות והתקני אגירת אנרגיה אלקטרו-כימיים (כגון תאי דלק, סוללות וכדומה), מערכות הנעה עצמאיות, מערכות ניווט חכמות, רכבי הנעה אישיים ועוד, אך ללא ספק גולת הכותרת של הכנס הייתה התצוגה של הפיתוחים המקוריים השונים ברחבת הכניסה של המרכז הימי.
כאן כולם זכו לבמה זהה, בין אם מדובר בחברת מובילאיי שפיתחה מערכת להתרעה מפני תאונות המשולבת במכוניות של כמה מיצרניות הרכב המובילות בעולם וצפויה להיות מונפקת בנאסד"ק לפי שווי של 5 מיליארד דולרים, ובין אם מדובר במהנדס מכונות מפרדס חנה שפיתח את ה-"TLT" על בסיס הרעיון של סקייטבורד ומכלולים פשוטים שניתן לקנות ב-EBAY לכדי כלי תחבורה אישי קטן מאוד, מקורי ובעל אופי אקסטרימי.
היו שם חברות גדולות שהציגו פיתוחים שלמים שמוצעים למכירה, או כאלה רגע לפני תחילת הייצור הסדרתי, היו מי שהציגו רעיונות ראשוניים ואבות טיפוס שנראו כמי שרותכו במעבדה של דר' האפבייק והיו גם סטודנטים שהציגו פרויקטים מקוריים אך עדיין רחוקים מיישום מסחרי.
לצד כמה רעיונות בוסריים, ללא ספק בכנס EcoMotion השני נראה שהמפתחים הישראליים התחילו להבין טוב יותר מה נדרש כדי לפתח מוצר שיכול להצליח בתחום הרכב התחבורה והדלקים ובין היתר קשה היה שלא להתרשם מכמה פיתוחים שאנו, לפחות, סבורים שיכולים לזכות להצלחה של ממש.
"בטר פלייס" שהאמינה כי תוכל לגרום לכולם לעבור למכוניות חשמליות בעזרת מערך תחנות להחלפת סוללות אמנם קרסה בקול גדול לפני שנה, אך SWITCHY - פטנט שמשתמש באותו רעיון בהחלט נראה ישים, פשוט ובעל סיכויי הצלחה. מדובר במכונה בגודל של אוטומט לממכר שתיה שתהווה תחנה להחלפת סוללות לקטנועים חשמליים עירוניים שעדיין סובלים מטווח בעייתי שמגביל את המעבר של חברות שליחויות, משלוחים ומשתמשים שצריכים טווח מעבר לבסיסי בכל יום. הרעיון לפתרון הבעיה הוא הצבת מכונות לא גדולות במיוחד ברחבי העיר שיאפשרו טעינה והחלפה קלילה של סוללה ריקה בסוללה מלאה, כל זאת מבלי שיהיה צורך בתשתיות מיוחדות או בחיבור מיוחד לרשת החשמל.
מעצב הרכב אמיר זייד שעבד בבתי עיצוב שעשו עבודות עבור יצרנים כמו פיאט, טאטא ואפילו פרארי הציג את MUV-e - כלי תחבורה אישי חשמלי שהולך איתך ומתקפל למזוודת טרולי ויכול לשמש אנשי עסקים להתניידות בכרך ובמהלך נסיעות עסקים ברחבי העולם.
חברת SoftWheel הציגה כנראה את הפיתוח המהפכני והמקורי ביותר בתערוכה. אמנם החברה לא המציאה את הגלגל מחדש אבל ללא ספק הציגה פיתוח מהפכני עם גלגל המכיל בולם זעזועים בתוכו, משכך את מהמורות הדרך ומסוגל לאפשר גמישות תנועה גדולה בכלים ללא מערכת מתלים מסובכת. בשלב זה הטכנולוגיה המהפכנית מיושמת בכיסאות גלגלים שעד כה לא הציעו שיכוך למשתמשיהם וכן באופניים אך בחברה מאמינים כי זו רק ההתחלה ובעתיד גלגלי SoftWheel יגיעו גם לכלים מוטוריים גדולים בהרבה.
כדי להעניק למפתחים השראה ולהמחיש לכולם שגם מארץ קטנה ניתן לפרוץ ולזכות לתודעה ולהכרה עולמית, מארגני הכנס הזמינו לאירוע את ראול אואידה, צעיר בן 20 מכפר נידח ברומניה אשר ללא הכשרה והשכלה רשמית הצליח להדהים את העולם בפעם הראשונה, כשהיה בן 16 בלבד, לאחר ששלח דגם של חללית לגו לחלל החיצון וחזרה בעזרת בלון הליום במסע שתועד במצלמת גו-פרו וזכה למילוני צפיות.
יזם אוסטרלי בשם סטיב סמרטינו זיהה מיד את זיק הגאונות של הצעיר והחליט לתמוך בנער הרומני ובגיל 20 אואידה חשף מכונית נוסעת בגודל מלא הבנויה מ-500 אלף קוביות לגו ומנוע (שעשוי מלגו אף הוא) בעל 256 בוכנות העובד על לחץ אוויר ומאפשר לרכב הלגו לנוע במהירות של עד 27 קמ"ש.