אותם מפגשי כבישים מעגליים, שבעבר היו שמורים רק למקומות מאוד מיוחדים, הפכו בשנים האחרונות לנפוצים בכל פינה - מצמתים משניים בשכונות נידחות ועד לחיבור בין כבישים בין עירוניים עמוסי תנועה.
האם מדובר בסתם אופנה חולפת או בפתרון באמת הגיוני ויעיל בהרבה לניתוב תנועה המגיעה ממספר כיוונים מזה שהצומת המסורתית מציעה?
עשור אחרי שתוכנית הטלוויזיה "מכסחי המיתוסים" עלתה לאוויר בערוץ "דיסקברי" האמריקאי ואחרי שמנחי התוכנית, אדם סאבג' וג'יימי היינמן, בדקו את מהימנותם של אין סוף מיתוסים הזויים יותר או פחות הקשורים בעולם הרכב כמו: האם כדור טניס יכול לשמש לפריצת מכונית? האם דיבור בטלפון נייד בזמן תדלוק באמת יכול להצית תחנת דלק? ואפילו גם... למה בעצם למכוניות אין גלגלים מרובעים, החליטו בתוכנית לערוך השוואה מעניינת בין צמתים בהם מותקנים 4 שלטי עצור בסגנון הנפוץ מאוד במפגשי רחובות בארצות הברית לכיכרות שזוכות לפופולריות בעיקר באירופה.
לכאורה לא מדובר בהכרעה פשוטה כלל וכלל מאחר שלכל שיטה יתרונות ברורים, וכך בעוד שבצומת אין ספק שהמרחק שצריכה לעבור כל מכונית קטן יותר, מאידך ברור לכל שכיכר יכולה להכיל יותר מכוניות בו זמנית בכל רגע נתון.
בצוות ההפקה הבינו שכדי להכריע באמת בסוגיה סבוכה שכזו ולצורך המדע המדויק, אין מנוס אלא להכין העתקים בגודל מלא של צומת וכיכר טיפוסיים במגרש אספלט רחב ידיים ובהינתן האות ובמשך 15 דקות רצופות להזרים אליהן כמה שיותר מכוניות.
הנהגים שהתנדבו להשתתף בניסוי קיבלו בכל פעם הנחיה רנדומאלית לפנות לכיוון אחר, זאת בזמן שצוות התוכנית הקפיד לעקוב כל העת אחר המתרחש ולרשום את כמות הרכבים שהצליחה לחצות את הצומת או הכיכר.
אבל, האם התנועה במעגל יכולה להיות יעילה יותר זה? ובכן, לפחות על פי "מכסחי המיתוסים", התשובה היא בהחלט כן! ומסתבר שבמשך 15 דקות המבחן הצליחו להשתלב ולצאת מהכיכר לא פחות 460 כלי רכב. מכונית בכל 1.9 שניות ושיפור מרשים של 20 אחוזים המצביע על כך שככל הנראה יש בכל זאת הגיון בטירוף הכיכרות שפוקד את מחוזותינו
>> קצת יותר מ'חצי כיכר בדריפט': מעל 80 קילומטרים על הצד