קניתם רכב משומש. מבחוץ הכל נראה טוב ויפה, האוטו מבריק ומצוחצח, אין שריטות על הפגושים ואפילו הקילומטראז' שלו סביר לחלוטין – לכאורה קניה מוצלחת ביותר אבל בפועל מדי שנה נמכרים בארץ אלפי כלי רכב שעברו תאונות קשות ביותר ותוקנו בצורה מסוכנת.
יש להניח שבעבור רובכם המושג "אובדן להלכה" אינו אומר דבר וגם לא ממש מעניין אתכם, אבל אם אתם מתכוונים לרכוש מכונית משומשת חשוב מאוד שתקראו את הכתבה הבאה.
מדי שנה מתרחשות בישראל עשרות אלפי תאונות דרכים. לעתים זה מסתיים במעיכה קטנה ולעתים באובדן מוחלט, טוטאל לוס, נזק בעלות של 60 אחוזים מערך הרכב המביא להורדתו מהכביש ומכירתו לחלקים.
בתווך, מסתבר, ישנם לא מעט כלי רכב שאמנם עברו תאונות קשות למדי אך מידת הנזק הייתה בהיקף של 40-50 אחוזים והם זכו להכרזה המוזרה "אובדן להלכה" ונמכרו ללא לתיקון לסוחרי רכב במחיר נמוך. לרוב אותם כלי רכב מתוקנים בסטנדרט נמוך בצורה לא בטיחותית, לעתים בשטחים או במוסכים בלתי מורשים, תוך שימוש בחלקי חילוף זולים. לאחר התיקון כלי הרכב חוזרים לכביש ומוצעים למכירה לרוב מבלי שהמוכרים ידווחו לקונים את שעבר על הרכב.
אמנם בדיקת קניה במכון מוסמך תגלה במרבית המקרים שהרכב עבר תאונה, אך לא תמיד ידע המכון להעריך את חומרתה.
מעבר לנזק הכלכלי העלול להיגרם לרוכשי רכבים שעברו תיקון לאחר שהוכרזו כ"אובדן להלכה" רבים מהרכבים הללו מהווים סכנה בטיחותית חמורה: סובלים מחוסר איזון, מתפקוד לקוי של מערכות הרכב ובעיקר מחולשה מבנית שעלולה להיות קטלנית במקרה של תאונה.
.jpg)
הצעת חוק המבטלת את ההגדרה "אובדן להלכה"
נושא זה היה במרכזו של דיון בועדת הכלכלה בהצעת החוק של ח"כ אמנון כהן מש"ס המבקשת לאסור תיקון רכב שניזוק קשה ונגרם לו נזק של חמישים אחוזים מערכו המוגדרים היום כ"אובדן להלכה".
בפתיחת הדיון הציג ח"כ כהן את הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית ואמר כי ועדת השרים הנחתה אותו לתאם את נוסח החוק בין המשרדים השונים העוסקים בנושא. כהן הסביר כי מטרת החוק שיזם היא לדאוג לרווחת הצרכן על מנת שרכבים שאינם בטיחותיים לא יסכנו את משתמשיהם ומשתמשי הכביש האחרים.
ח"כ יצחק וקנין מש"ס שהשתתף בדיון סיפר את סיפורו האישי. בעבר הוא רכש רכב מעוקל מההוצאה לפועל לאחר בדיקה שאישרה כי הרכב תקין. ח"כ וקנין רכש את הרכב ב 15% מתחת למחיר המחירון וכאשר רצה למכור אותו לאחר שנתיים הוא גילה כי הרכב עבר תאונה קשה וכל הרכב מרותך.
מ', אזרח שביקש להישאר בעילום שם, סיפר לוועדה את סיפורו: "לפני 3 שנים נתקלתי במודעה שהציעה "רכב מבעלות פרטית ללא תאונות, קילומטראז' נמוך". לאחר התרשמות ראשונית מהרכב ביצעתי בדיקה במכון לבדיקות קניה ונאמר לי שהרכב במצב מצוין", ציין מ'. "הצרות החלו כשניסיתי לבטח את הרכב והתברר לי שהוא עבר תאונה קשה. כשפניתי לאדם שממנו רכשתי את הרכב הוא איים עלי שלא כדאי להתעסק איתו". מ' נתקע עם הרכב, סבל משלל תקלות שחייבו אותו להשקיע סכומים גבוהים ורק לאחר 3 שנים, בצו בית המשפט, התברר ששמאי פרטי שבחן את הרכב אחרי התאונה שעבר קבע שהרכב ניזוק ב 63% מערכו ויש להורידו מהכביש אך חברת הביטוח התערבה והציגה הערכה שונה על פיה היקף הנזק ברכב עומד על 56 אחוזים כלומר - שמאי מטעם חברת הביטוח הוריד את הערכת היקף הנזק בכדי שהרכב יוגדר "אובדן להלכה" ולא "טוטאל לוס".
המקרה של מ' הוא דוגמא מייצגת לאלפי מקרים בהם כלי רכב אחרי תאונה קשה מוגדרים כ"אובדן להלכה". בעבור חברת הביטוח ההבדל בערך המכירה בין רכב שנמכר לפירוק לחלקים לרכב שנמכר וניתן לשיקום הוא עצום ובמקרים רבים חישוב חשבונאי מחזיר בסופו של דבר לכביש רכבים שעברו תאונות קשות.
רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים שנכח בדיון ציין כי "הצעת החוק לא תתקן את המצב, היא רק תוריד את האחוזים ורכב שניזוק כבר ב-50% מערכו יוגדר כטוטאל לוס, אך תופעת תיקוני הרכב שעברו תאונות קשות תימשך כי חברת הביטוח תגדיר כאובדן להלכה רכבים שניזוקו ב 40% - 50% מערכם, תרכוש אותם מהמבוטח, תשלח אותם לתיקון אצל הסוחרים והסיפור יחזור על עצמו". לדבריו, "יש לתקן את הפרקטיקה ולא את הסמנטיקה. המניע העיקרי לגניבות הרכב ולהונאות בסחר ברכב משומש הוא האובדן להלכה ולכן יש לבטל לחלוטין את ההגדרה המשונה הזאת שאיננה קיימת בשום מקום אחר בעולם".
את דבריו של לוי חיזק דוד בוקר, יו"ר איגוד קציני בטיחות בתעבורה, שהזהיר שעל כבישי הארץ נעים אלפי רכבים לא בטיחותיים, לעיתים שתי מכוניות שהלחימו אותן למכונית אחת ויש לגדוע את התופעה הזאת מהשורש. לדבריו, התקנה המאפשרת הגדרת רכב כ"אובדן להלכה" היא תקנה פרוצה ורכבים רבים מקבלים אישור תקינות למרות שהתיקון שעברו לוקה בחסר.
לדברי עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות, קיימת פה מערכת שלמה של סוחר, מוסך, מכון בדיקה ומערכת שיווקית שכולם מטעים את הצרכן ויש לטפל בתופעה בצורה מרוכזת כיון שמדובר בלא פחות מפצצת אטום מתקתקת.
בקרוב: רישום תאונות קשות ברישיון הרכב
עו"ד בתיה לונדון, נציגת איגוד חברות הביטוח ניסתה להדוף את הטענות הקשות שהופנו כנגד מדיניות חברות הביטוח הגורמות לרכבים שהיו צריכים לרדת מהכביש לחזור לכביש ולסכן רבים. לדבריה, ב"אובדן להלכה" הוראת החוק מחייבת לפקח על התיקון ולהעביר את הרכב בדיקה במכון התקנים.
עוד" אינגריד הר אבן, היועצת המשפטית של איגוד המוסכים התייחסה לדברי לונדון ואמרה כי בפועל הרכבים מתוקנים בצורה לא מפוקחת ולא בטיחותית והמידע על היסטורית הרכב אף איננו נמסר לצרכנים. החוק הנוכחי לא מחייב ששמאי יבדוק את הרכב לאחר התיקון. עו"ד הר אבן ציינה כי ניתן לתקן רכבים שניזוקו קשה, אבל השאלה היא איך עושים זאת. בפועל סוחרי הרכב חוסכים ככל הניתן ומתקנים באיכות לקויה כדי שישאר להם רווח לאחר שימכרו את הרכב.
לדברי עוזי יצחקי, סמנכ"ל בכיר במשרד התחבורה, כמו שכיום קיימת חובת דיווח ברישיון הרכב על הקילומטראז' שעבר הרכב ועל רכב שהוגדר טוטאל לוס, בתוך מספר חודשים צפויה להתווסף חובת הדיווח גם על רכבים שניזוקו קשה והוגדרו "אובדן להלכה" ובנוסף הדבר אף יצוין ברישיון הרכב.
ח"כ אמנון כהן סיכם את הדיון באומרו כי הנושא החשוב של הבטיחות איננו בא לידי ביטוי כיום וכלי רכב מסוכנים רבים חוזרים לכביש ולכן יש לדאוג לפיקוח על התיקון שיכלול בדיקת שמאי וציון ברישיון הרכב כי הרכב עבר תאונה.
נותר רק לקוות שחברות הביטוח וחברות הליסינג, להן אינטרס מובהק להמשיך במצב הנוכחי המצמצם עד מאוד את הפסדיהן במקרה של תאונה, לא יצליחו ברגע האחרון לטרפד את העברת החוק בכנסת. אנו כאן ב-mako רכב נמשיך לעקוב.
>> דעה: התוכנית של משרד התחבורה למלחמה בתאונות דרכים - כישלון ידוע מראש