אמנם בראי הזמן אין ספק שאין ל-XK את הניחוחות האלמותיים של ה-E טייפ, אבל גם בסטנדרטיים מודרניים מדובר במכונית בעלת צללית מרשימה מאוד והראשונה בדגמי היצרן הבריטי שבישרה על זניחת קו העיצוב השמרני והמזדקן של החברה.
* עוד ב-mako רכב
מבחן דרכים: יגואר F טייפ
היגואר של המלכה אליבזת למכירה
יגואר חושפת ג'יפון
ה-XK שהוצעה בגרסאות קופה וקבריולה הייתה אלטרנטיבה "עממית" לג'נטלמן הבריטי שלא יכול היה להרשות לעצמו לרכוש אסטון מרטין, ולא רק בגלל העובדה שהיא חלקה פלטפורמה עם ה-DB7.
למעשה גרסאות ה-R עם מנוע V8 בעל מגדש על העניקו ביצועים שאפשרו בזמנו לחתול הבריטי להסתכל לדגמי פורשה ואפילו חלק מדגמי פרארי בגובה העיניים.
הדור השני הוצג בתערוכת פרנקפורט 2005 היה אחד העיצובים הראשונים של איאן קולמן, מי שהפך בהמשך למעצב הראשי של החברה והאחראי על הקו העיצובי הנוכחי של יגואר.
ה-XK בדורה השני הכילה טכנולוגיה מודרנית יותר עם שימוש מסיבי באלומיניום והצליחה להשיל כמה עשרות קילוגרמים ממשקלה למרות תוספות האבזור והדרישה לעמוד בתקני בטיחות מחמירים.
הדור השני זכה למתיחת פנים קלה ב-2009 ובהמשך להיצע נוספו גם גרסאות R-S ספורטיבית ומוחצנות (עם פגושים נפוחים המכילים כונסי אוויר גדולים, ספויילר גדול בקצה תא המטען ושלל צבעים זרחניים במיוחד) ולאחרונה אפילו מהדורה מוגבלת וקיצונית עוד יותר המכונה GT עם הקשחה לשלדה ולמתלים, כלוב התהפכות מובנה וספויילר אחורי גדול עוד יותר שמסייע להעניק 145 ק"ג של כוח הצמדה באחוריים.
>> חתול מפלצת: יגואר XKR-S במבחן
