המכה הבאה: עיריות יתקינו מצלמות מהירות כדי להפיק קנסות לנהגים

לאחר לחץ לא מתון, נאותה השבוע המשטרה לפרסם את נתוני הדוחות של מערכת המצלמות האוטומטית א-3. הנתון הבולט ביותר הוא ההצלחה הקופתית (תרתי משמע) המסחררת של מצלמות האור האדום.
מתברר, שהנהג הישראלי משתדל באופן כללי לא לחצות צומת באור אדום ורק כ-8.4% מכלל הדוחות שהופקו מאז מארס 2012 היו על חציית צומת באדום. אבל מצלמות הרמזור הללו עבדו שעות נוספות בלכידת נהגים, שחצו צומת פנוי בירוק במהירות שעולה על המותר. לא פחות מ-53% מכלל הדוחות של המערכת, מעל 40 אלף, היו דוחות מהירות ממצלמות צומת.

לכך יש כמה סיבות והראשונה היא שבניגוד למצלמות מהירות "רגילות" בכבישים פתוחים שאותן הנהגים לומדים לזהות, מצלמות המהירות בצומת פועלות נגד האינטואיציה של הנהג. נהג שנוסע במהירות נתונה ורואה אור ירוק בצומת פנוי, ממשיך באותה מהירות. אבל אם מישהו חושב שמדובר במשחק הוגן, שהופך את הצמתים לבטוחים יותר, יש לנו חדשות עבורו. מחקר ממושך, שתוצאותיו פורסמו בשלהי 2012 בניו-ג'רזי - מדינה שאימצה את מצלמות הרמזור בצורה נרחבת - גילה שהנהגים מסתגלים למצלמות בצורה הגרועה ביותר האפשרית.

מאז פריסת המצלמות נרשם שם זינוק של 20% במספר תאונות החזית-אחור בצמתים שבהם הוצבו המצלמות, ונרשמה עלייה משמעותית גם בחומרתן. כלומר, הנהגים זיהו את המצלמה באיחור ובלמו בחדות לפני האור הירוק או האור הצהוב תוך הפחתת מהירות גדולה הרבה יותר מהנדרש.
במחקר התגלה גם, שמשך האור הכתום, שבין החלפת הירוק לאדום, היה קצר משמעותית מהנדרש והגדיל בצורה משמעותית את מספר הדוחות והתאונות. זו עובדה לא מפתיעה, אם לוקחים בחשבון שמי ששולט בבקרת הרמזורים שולט גם במצלמות המהירות.

אבל הנהגים האמריקאים לא פראיירים ותוך זמן קצר הוגשה תביעה ייצוגית בשם כ-500 אלף נהגים, שקיבלו דוחות בצמתים. התביעה התקבלה והנהגים קיבלו פיצוי כספי.
אצלנו, לעומת זאת, הדוחות נערמים והרגולטור רק מקבל תיאבון. למרות שרק חלק קטן מאוד מהדוחות הופקו לנהגים "בריונים", שעברו באור אדום, החליטה המשטרה לשנות את התמהיל המקורי של המערכת ולהציב שני-שליש מהמצלמות בצמתים ורק את השליש הנותר בכבישים פתוחים.

במילים אחרות, לשים אותן היכן שהכסף הגדול נמצא. גם הרשויות המקומיות רוצות נתח מהעוגה העסיסית. בימים אלה מקודמת יוזמת חקיקה, שתאפשר לרשויות המקומיות ולחברת נתיבי ישראל להשתמש במצלמות בקרת הנתיבים ובציוד מעקב וידיאו אחר בעתיד כדי להנפיק דוחות לנהגים בצמתים שבתחום המוניציפלי שלהן. ההכנסות מקנסות יוזרמו לקופת העיריות ממש כמו ההכנסות מדוחות חניה.

זה, אגב, אימוץ של השיטה האמריקנית שבה עיריות ורשויות מקומיות מממנות מתקציבן פריסה של אמצעי ניטור מהירות ותנועה ובתמורה מקבלות את ההכנסות מקנסות. בקיצור, חליבת הנהגים מספקת פתרון מצוין לכיסוי הבזבוזים והגרעונות השוטפים של העיריות. ומה לגבי בטיחות בכבישים? נו באמת, תתבגרו.

>> כל הדרכים להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות ולהישאר עם הרישיון בכיס