במקרה הראשון תושב דרום הארץ בן 50 נעצר לאחר שנהג ברחוב ראשי בעיר אשדוד ונלכד במכשיר הממל"ז (מכמונת לייזר) שהצביע על מהירות נסיעה של לא פחות מ-170 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת על פי החוק עומדת על 70 קמ"ש.
עוד ב-mako רכב
שתקתם? קיבלתם. אמצעי אכיפה חדשים בדרך לכביש
העקיצה הכואבת והלא הוגנת של הדבורה
במקביל לשלילה מנהלית בהתאם לחומרת העבירה שכביכול בוצעה, משטרת מרחב לכיש מיהרה גם להגיש כתב אישום חמור נגד הנהג לבית משפט השלום באשקלון בגין נהיגה במהירות מופרזת בצורה קיצונית.
עו"ד טען אזולאי שיש בעובדות אלו כדי לפגום באמינות מדידת המהירות בה נהג מרשו, שכן ברור שמפעיל הממל"ז לא היה מיומן מספיק בהפעלתו.
שופט בית משפט השלום לא ממש התרשם מהנימוקים של עורך הדין וקבע שהנהג הנאשם אשם וגזר עליו, בשל המהירות הגבוהה, עונש כבד שכלל ארבעה חודשי מאסר בפועל, שלוש שנות פסילה וקנס בגובה 2,000 שקלים.
עו"ד אזולאי לא ויתר ומכיוון שהוא האמין בחפותו של מרשו הוא החליט להגיש ערעור על ההרשעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בערכאה זו עורך הדין חשף מידע חדש ומסמכים המצביעים על כך שרמת האמינות של הממל"ז בעייתית, שכן אין רישומים ביומני המשטרה על כיולו.
הפרקליטות ביקשה לדחות את הערעור בטענה שכבר נקבע בעבר שמדובר במכשיר אמין ובנוסף ציינה גם כי הנאשם שעוכב לחקירה על ידי השוטרים מיד לאחר המקרה לא כפר בהאשמות נגדו או העלה תהיות באשר לתקינות המכשיר ואף אמר להם: "מצטער, לא שמתי לב למהירות".
לאחר שבחן את הראיות, השופט יואל עדן החליט לקבל את עמדתו של עו"ד אזולאי ולזכות את הנהג מחמת הספק עקב מחדלי המשטרה.
השופט ציין בגזר הדין כי על אף שבערכאות שונות נקבע שמכשיר הממל"ז אמין, כדי לזכות להכרת בית המשפט יש קודם כל צורך לעמוד בדרישות הבסיס ובנהלי ההפעלה והבדיקה של המכשיר לפני כל משמרת ומאחר שבמקרה זה אין שום ראיה המעידה שאכן בוצעו בדיקות למכשיר הממל"ז ההרשעה היא בעייתית ביותר.
במקרה אחר שנדון לאחרונה בית משפט השלום בירושלים זוכתה סטודנטית שהואשמה בנהיגה בשכרות לאחר שזו הציגה בבית המשפט סרטונים שצילמה בסמארטפון ותיעדו את התנהגות השוטרים שעצרו אותה ואת התנהלותם במהלך האירוע.
הסטודנטית, בשנות העשרים לחייה, נעצרה על ידי שוטר תנועה לביקורת אקראית ובבדיקת 'ינשוף' שבוצעה לה התברר שבגופה יש כמות אלכוהול ברמה של 570 מיקרוגרם - הרבה מעל המותר בחוק.
לשכת תביעות התעבורה במשטרת מחוז ירושלים מיהרה להגיש כתב אישום נגד הנהגת לבית המשפט לתעבורה בירושלים, אך הסטודנטית, באמצעות עו"ד חנה דוד, הכחישה את טענות המשטרה בדבר נהיגה בשכרות ובקשה לזכותה מכל אשמה.
לדברי הסנגורית התביעה לא הציגה בבית המשפט שום מסמך המעיד על תקינות מכשיר הינשוף שקבע כי מרשתה הייתה שתויה מאוד. יתרה מזאת, לטענתה, העדות של מפעיל הינשוף שאמר לבית המשפט כי על פי מאפייני התנהגותה לא ניתן לקבוע שהנאשמת היתה תחת השפעת אלכוהול רק מחזקת את החשד לכך שמכשיר הינשוף סיפק קריאה לא נכונה.
התביעה ניסתה להפריך את טענות הסנגורית וסיפרה לבית המשפט שכאשר נעצרה, הסטודנטית הודתה שקודם לכן שתתה חצי ליטר בירה.
מפסק הדין עולה כי מעדותו של מפעיל הינשוף לא ניתן לקבוע בוודאות שריכוז האלכוהול שנרשם על גבי הכיול היומי של המכשיר תואם את ערכו של ריכוז האלכוהול שנזקף לנהגת.
השופט קבע כי לא ניתן להסתמך על פלטי הכיול שהוגשו בתיק זה להוכחת תקינותו של המכשיר וכי הטענה שהנהגת עמדה ללא בעיה במבחן המאפיינים, הציגה הליכה יציבה ועמדה בקלות בכל מבחני הביצוע שערכו לה שוטרי התנועה רק מחזקת את הסבירות לתקלה במכשיר הבדיקה.