המשרד לביטחון פנים והמשטרה צריכים לרשת את כל כבישי ישראל בלמעלה מ-2,000 מצלמות מהירות ורמזור - כך טען המדען הראשי לשעבר של משרד התחבורה, ד"ר אמיר זיו-אב, בדיון שנערך היום (ג') בפרויקט המצלמות "א-3" בוועדת הכלכלה.
לדבריו, העלות הכוללת למדינה של פרויקט "מדינה מצולמת" צפויה להיות כחצי מיליארד שקל "בלבד", אולם תוך שנה-שנתיים ה"השקעה" תוחזר כתוצאה מחיסכון, לטענתו, של כ-20% בתאונות כתוצאה מהצבת המצלמות.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), דפק על השולחן וצעק: "מי מעכב תקציבים לפרויקט? אני אדאג באופן אישי שכל התקציבים יוזרמו ושהפרויקט יקודם וכל צווארי הבקבוק יוסרו".
זיו-אב לא התייחס כלל בדיון להכנסות המדינה מקנסות, אולם על פי נתוני "אור ירוק" ההכנסות של 60 המצלמות שכבר נפרסו מסתכמות ב-81 מיליון שקל בשנה. אם כך, בחישוב של פריסת 2,000 מצלמות, ההכנסות השנתיות שתגרוף המדינה מסתכמות בכ-2.7 מיליארד שקל בשנה - הכל מכספי משלם המסים, "האדם העובד" כפי שהגדירו שר האוצר יאיר לפיד.
כמו כן, על פי נתוני "אור ירוק", שפורסמו היום בוועדה, עלות ההקמה החד-פעמית של 60 המצלמות שכבר הוקמו בשלב הראשון היא כ-40 מיליון שקל, אולם עלות התפעול השנתית השוטפת של המצלמות היא כ-21 מיליון שקל. לטענת מנכ"ל אור ירוק, את הסכומים הנגבים מהמצלמות "צריך להעביר לגופים העוסקים בבטיחות בדרכים".
נציגי המשטרה אמרו בוועדה כי כיום נערכים מול המשרד לביטחון פנים דיונים על החלת "שלב ב'" של מערכת א-3, שבמסגרתו יורחבו מיקומי עמודי המצלמות מכ-120 בשלב הראשון ל-300 מצלמות.
בנוסף, נמסר כי במסגרת "שלב ב'" יוקמו "שטחים מבוקרים", שבהם שרשרת של מצלמות תעקוב אחר המהירות של נהגים על פני כביש מסוים ותפיק דוחות גם אם הנהגים לא עוברים את המהירות המותרת כאשר הם חולפים על פני המצלמה. איך זה יקרה? נניח שבקטע כביש מסוים הוצבו 2 מצלמות מהירות והנהג מאט כשהוא רואה את המצלמה הראשונה. כאשר הוא יתקרב למצלמה השנייה, היא תחשב את הזמן שלקח לו להגיע מהמצלמה הראשונה וכך תדע אם הוא האיץ במקטע שבין 2 המצלמות - ותפיק דוחות בהתאם.
>> כל הדרכים להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות ולהישאר עם הרישיון בכיס
