השם טולדו נעדר מאולם התצוגה של סיאט בישראל מזה חצי עשור. הדור הקודם החליף את מרכב הסדאן בתצורת כלאיים מוזרה, מעין האצ'בק גדולה ומוגבהת, לא זכה להצלחה גדולה והייצור בעולם הופסק ב-2009.
סיאט החזירה את השם טולדו ואת תצורת הסדאן ב-2012 כשחשפה את המכונית יחד עם אחותה התאומה הסקודה ראפיד, שהקדימה ונחתה בארץ כבר לפני שלושה חודשים וכעת מגיעה גם הגרסה הספרדית.
בדומה לרוב חברות הקבוצה, גם הטולדו לא ניחנה במראה נאה, אך לפחות התוצאה טובה יותר מהראפיד. החרטום מקבל את קו העיצוב החדש של סיאט עם קוים זוויתיים ויחידות התאורה בצורת מקבילית המזוהות עם היצרן הספרדי וגם הישבן נראה הרמוני יותר מזה של אחותה הצ'כית.
כמו הראפיד, גם הטולדו מוצעת עם שתי יחידות הנעה; 1.2 ליטר טורבו עם 105 כ"ס ותיבת הילוכים ידנית עם שישה יחסים או 1.4 ליטר טורבו עם 122 כ"ס ובשידוך לתיבת DSG כפולת מצמד עם שבעה יחסים.
רק רמת אבזור אחת, המכונה Style, תוצע עם מעט יותר אבזור מהאחות התאומה; בקרת אקלים (לא מפוצלת), בקרת שיוט, מערכת שמע עם שליטה מההגה, חיישני לחץ אוויר בצמיגים, חישוקים קלים בקוטר 16" ו-6 כריות אוויר. לתקופת ההשקה מציעה החברה גם מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל 7", קישורית בלוטות' מצלמת רוורס וחיישני חניה אחוריים.
תא הנוסעים מציע מרווח נדיב בזכות בסיס גלגלים גדול של 206.2 ס"מ וכך גם תא המטען בתצורת דלת חמישית הגדול ביותר בקטגוריה עם 550 ליטר של נפח (20 יותר מהראפיד).
מכוניות הסדאן הקטנות והזולות אמורות להציע אלטרנטיבה אטרקטיבית למשפחתיות הקלאסיות החביבות על מר ישראלי, אך בעוד מתחרותיהן הקוריאניות (שברולט סוניק, יונדאי i25 וקיה ריו) מוצעות במחירים נמוכים יותר, העולה החדשה מתומחרת גבוה יותר; 104 אלף שקלים למנוע 1.2 עם תיבת הילוכים ידנית ו-117 אלף שקלים לגרסת 1.4 האוטומטית.
הראפיד, המתומחרת באופן כמעט זהה (גרסת 1.4 האוטומטית זולה באלף שקלים מהטולדו), מיועדת גם לשוק המוסדי, להבדיל מהטולדו, כך שבמחיר הזה יהיה לסיאט קשה לקרוץ ללקוח הפרטי המחפש אלטרנטיבה אטרקטיבית למכונית משפחתית.
