במהלך הבדיקה הבלשים הבחינו לטענתם ש-ע' שיכור והוא עוכב לחקירה במהלכה נלקחה ממנו דגימת שתן שהעלתה כי בגופו שרידי חשיש. לשכת התנועה במשטרת מרחב הנגב הגישה נגד ע' כתב אישום חמור מאוד לבית המשפט לתעבורה בבאר שבע בגין עבירות של נהיגה בשכרות, תחת השפעת סם וברשלנות.
ע', באמצעות פרקליטיו, עורכי הדין אבי ויוחאי פרץ, הודה כי אכן נהג במשאית במועד האמור אך הכחיש שהיה מסומם ושיכור.
פרקליטיו של הנאשם טענו בבית המשפט כי למשטרה לא הייתה סיבה מספקת או חשד סביר טרם הבדיקה שנלקחה מהחשוד להניח שמרשם מסומם ושיכור ולכן לא הייתה כל הצדקה לקחת ממנו דגימת שתן ועל כן יש לפסול את הדגימה כראייה קבילה בבית המשפט. הסנגורים העלו טענה נוספת ומעניינת לפיה גם אם לקיחת הדגימה מהנאשם חוקית הרי הערכים שנמצאו בה של ריכוז הסם או האלכוהול היו נמוכים מאוד ולא היה בהם להשפיע על מצב הנהיגה שלו על הכביש ולכן למעשה הוא לא ביצע שום עבירה פלילית.
התובע המשטרתי לא הציג בבית המשפט כל ראיה בנוגע להצדקה של הבלשים לקחת דגימת שתן מהנהג הנאשם, אלא טען שהבלשים, שהיו בפעילות סמויה, פעלו על פי מידע מודיעיני לפיו במשאית בה נהג ע' יש סמים. במהלך המשפט בלש שהעיד מטעם המשטרה הודה שלא מצא סמים במשאית אלא פעל על פי מידע מוקדם שקיבל ממקורותיו ולא מתוך חשד שהנהג היה תחת השפעת סמים או בשכרות, יתרה מזאת הוא אף העיד כי הבלשים ערכו לנהג מבחן לבדיקת יציבותו כדי לקבוע אם הוא שיכור והוא עבר אותו בהצלחה רבה.
.jpg)
הנהג העיד בבית המשפט, כי הבלשים לא הציגו בפניו צו חיפוש ולא אמרו לו שהוא חשוד בנהיגה כשהוא מסומם. לטענתו, הבלשים הזהירו אותו שאם לא יתן דגימת שתן זה עלול לפעול לרעתו.
לדברי השופט, זכותו של הנאשם הייתה שלא לתת דגימת שתן מאחר שלא הייתה בידי המשטרה כל הצדקה לחשוד שהוא שיכור או מסומם.
"הבלשים בפרשה הפרו את החוק בכך שתפסו דגימת שתן מחשוד במסגרת הליך אשר נוגד את הפרוצדורה הקבועה בחוק המחייבת את קיומו של 'הספק הסביר' כתנאי לנטילת דגימת השתן", הדגיש השופט אופיר.
השופט קבע כי למעשה דגימת השתן, שהיא הראיה היחידה, פסולה ולא קבילה משפטית, ועל כן חובה עליו, כאמור, לזכות את הנאשם.