בג"צ דחה אתמול (ראשון) את העתירה נגד תחילת ישום פרויקט מצלמות המהירות, שהגישו בספטמבר עיתונאי הרכב הותיק רוני אהרונוביץ וארנון פלקוב.
כזכור, בחודשים הקרובים עתיד להתחיל החלק הראשון של תוכנית א'3, פרויקט מצלמות המהירות האוטומטיות. החלק הראשון יכלול הצבת כ-40 מצלמות ובסופו של דבר התוכנית אמורה לרשת חלק נכבד מהכבישים במצלמות מהירות.
על שני דברים כולם מסכימים. פרויקט א'3 צפוי להכניס לקופת המדינה סכומי עתק לקופת המדינה ולהפוך גם את הנורמטיביים שבנהגים לעברייני תנועה.
באשר לשאלה אם הפרויקט יכול לתרום גם לשיפור מצב הבטיחות בדרכים התשובות חלוקות, כאשר מומחי הרכב טוענים שהחשיבות של אכיפת נושא המהירות כדי למנוע תאונות דרכים היא שולית.
בניסיון אחרון לשנות את רוע הגזרה החליט בספטמבר העיתונאי רוני אהרונוביץ, ממייסדי עיתונות הרכב הישראלית, לעשות מעשה ויחד עם ארנון פלקוב הגיש עתירה לבג"צ למניעת הפעלת מצלמות המהירות החדשות.
העותרים טענו שלמשטרה נוח וקל לאכוף עבירות מהירות, במיוחד בכבישים מהירים, מאשר לאכוף עבירות שבאמת מסכנות את שלום המשתמשים בכביש ואף ציינו שעל מנת להצדיק את ההתמקדות הזו באכיפת מהירות המשטרה מציגה נתונים שקריים באשר לאחוזי התאונות הנגרמות כתוצאה ממהירות מעל למותר, בעוד שבפועל המהירות אחראית לאחוזים נמוכים מכלל התאונות.
"המהירות הינה מיתוס שקרי המשמש קרדום לחפור בכיסו של האזרח", כתבו העותרים, "במסווה של פיקוח מהירות, כאשר לשיאה מגיעה פעולה זו בפריסת מאות מצלמות מהירות דיגיטליות חדשות".
בנוסף, קראה העתירה לשנות את הגבלת המהירות שנקבעה לפני שנים רבות למהירות שמתאימה לרמתם של כלי הרכב והכבישים בעידן המודרני וליישר קו עם אירופה בה המהירות המותרת הממוצעת עומדת על כ- 130 קמ"ש, או לכל הפחות לקבוע שבכבישים המהירים המצלמות יופעלו רק במהירות הגבוהה ב25 קמ"ש מהמהירות המותרת.
למרות שבמשך שנים נהוג לחשוב שמחאה ציבורית עברה מן העולם בעידן הנוכחי, ממש כמו במקרה מיסוי הדלק, גם כאן ההד התקשורתי והמאבק הציבורי הביאו במהלך החודשים מאז שהוגשה העתירה למספר שינויים בתוכנית המקורית, ביניהם בעיקר העלאת המהירות המותרת בכבישים המהירים ל110 קמ"ש, והחלטה של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ לשנות את פריסת מצלמות המהירות ולהתמקד באכיפה בכבישים ובמקומות מועדים לתאונות.
העתירה שנדונה בהרכב של שלושה שופטים נדחתה אתמול לאחר שבית המשפט קבע כי העותרים לא הצביעו על פגמים בהחלטת המדינה, שעשויים להצדיק את התערבות בית המשפט.
השופטת אסתר חיות כתבה "ההחלטה בדבר הקמת הפרויקט התקבלה במסגרת סמכותה של ההמשלה, במסגרת שיקול הדעת הנתון לה, וכחלק ממדיניותה בתחום המאבק בתאונות הדרכים ומניעת הקטל בכבישים", כותבת השופטת חיות. "גם אם העותרים סבורים שקיימות דרכים יעילות יותר להתמודדות עם הנושא, הם לא הצביעו על פגם המצדיק את התערבותנו".
>> מצלמות המהירות: כספומט למדינה
