אייקון מצלמת מהירות (צילום: istockphoto)
מי אמר מסחטת כספים?|צילום: istockphoto

 אחד הנימוקים הנפוצים של המשטרה להצבת עמדות מצלמות המהירות של מערכת האכיפה "א-3" היא שהן מוצבות בכבישים עתירי סיכון ותאונות, מה שהמשטרה מכנה "כבישים אדומים". באתר של המשטרה המוקדש למערכת אף כתוב בפירוש כי "עמדות האכיפה הוצבו בכבישים האדומים - כבישים בהם התרחשו תאונות קטלניות רבות", אבל בשבוע שעבר נוספו שתי עמדות מצלמה חדשות גם על "כביש עוקף קריות" החדש - כביש 22.

עמדה אחת מצלמת את התנועה לכיוון דרום (כיוון הנסיעה לחיפה) וממוקמת מעט צפונית למחלף קריית ביאליק. העמדה השניה מצלמת את התנועה לכיוון צפון (עכו) וממוקמת מיד אחרי מחלף קריית אתא צפון.
כביש 22 המהיר, שנפתח לפני חודשים ספורים בלבד, אמור להיות אחד הכבישים החדישים והטובים ביותר בארץ עם תכנון מוקפד מאד של נושא בטיחות. בעת הקמתו נמסר רשמית כי "כביש עוקף קריות נבנה לפי דרישות הבטיחות המתקדמות ביותר בעולם. לצד חוויית נהיגה נעימה וקלה, הכביש מעמיד לרשות המשתמשים בו, מערכת תנועה בה מוטמעים פתרונות בטיחות עדכניים ומדויקים".

מצלמת מהירות (צילום: חדשות)
מי צריך מצלמת מהירות בכביש שאמור להיות הבטוח במדינה?|צילום: חדשות



 לפיכך קיימות שתי אפשרויות. האחת היא שאותו כביש, שעלה למדינה כמעט 2 מיליארד שקל, הפך בתוך חודשים בודדים ל"כביש אדום" מסוכן. אם זה המצב, ראוי שהוא ייחקר לעומק. האפשרות השנייה היא, שמישהו בחר להציב מצלמות מהירות בכביש הפתוח והמשוכלל, בניגוד לעמדה המוצהרת, הזה כדי להניב עוד דוחות קנס רבים לקופת המדינה. אף אחת מהאפשרויות הללו לא נשמעת טוב.

מאז אוגוסט בלבד הוקמו לא פחות 18 עמדות חדשות למצלמות מהירות ורמזור ברחבי הארץ. העלות של עמודי המתכת הכתומים למשלם המסים היא לפחות 2.5 מיליון שקל, לפי 140 אלף שקל לעמוד "דמה" שאינו כולל מצלמה (נתוני המדינה) וכפול מזה אם העמדות מצוידות במצלמה. מספר הדוחות, רובם דוחות קנס, שהנפיקה המערכת חצה לאחרונה את ה-150 אלף.

>> כל הדרכים להתמודד עם מצלמות המהירות החדשות ולהישאר עם הרישיון ביד