בין שלל היוזמות האזרחיות לסיוע בעקבות האסון שפקד אותנו, גם פעילי הקנאביס בישראל החליטו להתגייס. לא שהם לא מגויסים באופן קבוע למען מטופלי ומטופלות הקנאביס, אבל הפעם הם הבינו די מהר שמדובר באירוע מסוג אחר, ושכאן תידרש התערבות דרמטית יותר. כבר לפני יומיים פרסם פעיל הקנאביס הוותיק ניר יופטרו קריאה ל"מטופלים למען מטופלים שנתקעו" בעמוד הפייסבוק שלו, וביקש שם ממטופלים בעלי רישיון לקנאביס ש"אם נשאר לכם במרשם משהו, בבקשה מכם, יש המון מטופלים שזקוקים לסיוע. אנחנו דרך חמ"ל חלוקה למטופלים נדאג להעברתם לנזקקים". כך הושק לראשונה חמ"ל הקנאביס הישראלי, אותו מפעיל יופטרו יחד עם שלומי סנדק ופעילים נוספים.

הפעילות שלהם מיועדת לסייע לשלל מטופלים שמסיבה כלשהי לא מצליחים להשיג בימים אלו את התרופה שלהם. בין אם מדובר במטופלים תושבי עוטף עזה, הדרום והצפון שפונו מבתיהם ולא לקחו איתם את הקנאביס, או במטופלים שכבר מיצו את המרשם שלהם אך בקעבות המצב פשוט זקוקים למינון גבוה יותר. "משרד הבריאות הרי לא יעלה עכשיו את המינון למטופלים שצריכים יותר בתקופה הזאת", אומר יופטרו, "נפגעי פעולות האיבה של אגף השיקום של צה"ל שמטופלים בקנאביס מעשנים הרבה יותר בתקופה הזאת, כי כל העבר שלהם עולה להם בעקבות הטריגרים בחדשות. גם חולות פיברומיאלגיה. כולנו יותר דרוכים ויותר לחוצים, יש יותר חרדות ויותר קשה לישון בלילה, אז גם המטופלות בפיברו כאובות יותר ומשתמשות יותר. משרד הבריאות לא מעלה יותר מינונים. אז יש אנשים שסיימו את המרשם שלהם החודש ובעצם צריכים עוד, כשהמרשם הבא שלהם לא נפתח עדיין".

הם התכנסו ברחוב המסגר בתל אביב, ומשם מנהלים את החמ"ל. את הקנאביס הם משיגים דרך תרומות, ומכינים טפסים מתאימים עבור מי שזקוק ומי שרוצים לתרום. הם אוספים מה שאפשר, מביאים לחמ"ל, ומשם מחלקים למי שצריך לפי סדר עדיפויות ברור. תושבי העוטף נמצאים במקום הראשון. "מי שנגמר לו המרשם וצריך תוספת, אנחנו נותנים לו את זה ממרשמים של מטופלים שלא מימשו את שלהם", אומר יופטרו. 

אנשים פשוט פונים כדי לתרום?
"כן כן, כאלה שנותר להם מעבירים לנו, והחברות, חברות הקנאביס, תורמות את כל המוצרים ללא עלות כנגד מרשם. אני מעביר להן את המרשמים והן מעבירות קנאביס כתרומה, פשוט לא מחייבות אותי. יש פה התגייסות מדהימה של החברות, אין חברה בישראל שביקשנו ממנה ואמרה לנו לא. יש חברות שעוזרות לנו לעשות משלוחים לכל האזורים תחת אש, כי יש להן מכוניות ממוגנות ירי, אז גם פה יש התגייסות".

חמ
חמ"ל הקנאביס. "אין חברה בישראל שביקשנו ממנה ואמרה לנו לא"|צילום: שלומי סנדק, אתר רשמי

פועלים ככל הניתן לפי הנהלים, אבל צו השעה מחייב לסייע למי שבאמת זקוק

מי שעוד עושה משלוחים הוא הקנאמבולנס של אילן גיל, פעיל ותיק שמפעיל את אמבולנס הקנאביס שלו מאז 2018, והשבוע כבר נסע ליישובי הדרום והצפון כמה פעמים כדי לחלק את התרומות. גם גורמים בשוק החופשי ביקשו לסייע: אחד המתנדבים מהדרום מספר שפנה אליו ארגון בסגנון טלגראס שבימים כתיקונם מוכר קנאביס בצורה לא חוקית וביקש לתרום, ומתנדב אחר קיבל גם הוא הודעה שרוצים להעביר לו קרוב לקילו קנאביס. "שאלו אותי אם יש לנו קשר לניצולי הטבח מהמסיבה, ושרוצים לתרום כמה מאות גרמים", הוא מספר. "כל החבר'ה פה מהדרום שרגילים לעשן נשארו בלי. לצערי יש גם אנשים שמכורים, ובגלל המצב אין להם איך להשיג. אני יודע שיש יוזמות של טלגראס לעזור גם למי שאין להם מרשמים". בחמ"ל מבהירים שהם פועלים ככל הניתן לפי הנהלים, אבל שצו השעה מחייב לסייע למי שבאמת זקוק.

שלומי סנדק מתקשר מהאוטו, הוא בדיוק בדרך לרמלה. "אספתי ממישהי שתרמה שני בקבוקים של שמן, וכרגע אני בדרך לאסוף תרומה נוספת ממטופל שנשאר לו עודף", הוא מספר, "אני לוקח הכל לחמ"ל בתל אביב, שם מתרכזת הפעילות שלנו".

איך הבנתם שהתעורר כזה צורך?
"זה ברור וידוע שהפוסט טראומתיים הכי צריכים, זו באמת הצלת חיים. ברגעים כאלה, מי כמוני יודע, אנחנו מאבדים את זה. אני הורה שכול אז אני מבין את זה, אנחנו מעשנים פי ארבע. אז כמובן יצא שלהרבה נגמר המינון וזאת ממש בעיה".

מה זה אומר להיות פוסט טראומתי ולהישאר בלי?
"בתסריט של להישאר בלי אתה פשוט נכנס להתקפי פאניקה, לחרדה בלי יכולות לישון, עם תסריטי זוועה שרצים לך בראש. יש גם התקפי זעם שמופנים לסובבים. כולם סובלים. אין כדור לפוסט טראומה כמו שיש כדור לכאב. עם כאבים, אקח עוד אדוויל או במקרה הגרוע אקח פרקוסט או אוקסיקונטין, אבל בפוסט טראומה אין. פשוט אין מה לקחת.

הגיע אליי גם סיפור של ילד בן 16 שהוריו נרצחו מול העיניים שלו. הפסיכיאטר שלו פנה אליי אם אוכל לעזור לו. יש מלא מקרים כאלה. מאתמול התמרכזנו, הוצאנו טופס מסודר ואנחנו מנסים עדיין להשיג תרומות כי החברות נותנות רק למי שיש רישיון. אנחנו מתפקדים איפה שגופים אחרים לא עובדים, וכמו שגלנט אמר, כל המחסומים הורדו, גם מבחינתנו. מי שצריך יקבל ואני גם לא בודק לו את הרישיון".

גם הוא מבהיר שסדר העדיפויות הוא להגיע קודם לניצולי הטבח והעוטף. "אנחנו מעדיפים להגיע לניצולים, חבר'ה בחוות רונית, יש כאלה שנמצאים במצפה רמון. סטלנים תל אביביים הם במקום האחרון, ומי שלא ניסו אף פעם קנאביס, זה בטח לא הזמן להתחיל".

נמשכים השיגורים והיירוטים (צילום: THOMAS COEX/AFP/GettyImages)
שיגורים מעזה. "נפגעי פעולות איבה מעשנים הרבה יותר בתקופה הזאת, בגלל הטריגרים בחדשות"|צילום: THOMAS COEX/AFP/GettyImages

"זה בשביל העתיד של האנשים האלה"

יופטרו מקווה שאולי המדינה תשכיל לשחרר לפחות את ה-CBD. "לצערי זה עוד לא קרה. למרות מצב החירום, פוסט טראומה לא מוגדרת כקו ראשון לטיפול קנאביס. יש מחקרים ישנים שמראים שבפוסט טראומה מומלץ לטפל תוך 72 שעות אחרי האירוע, זה ממש קריטי לאפקטיביות של הטיפול. אנחנו עושים מה שאפשר ומנסים להפנות לחברות שכבר משווקות CBD  בארץ. למרות המחירים הגבוהים, זה בשביל העתיד של האנשים האלה".

מבחינתו, כל מי שהיה באירוע צריך לטפל בו כמה שיותר מהר עם CBD. "אנחנו מכירים את השטח. אנחנו מכירים נפגעי פעולות איבה, פוסט טראומתיים של צה"ל שנמצאים בבתי הלוחם. מתוך 130 אלף מטופלים אני מכיר לפחות 6,000 איש. אלה אנשים שבאמת באמת זקוקים, לא מה שנקרא מטופלי פנאי. אנחנו עושים כל מה שאפשר עבורם".

יש קצת סיוע מהמדינה בנושא הזה?
"ייאמר לזכות היק"ר שהם האריכו את תוקפי הרישיון אוטומטית בשלושה חודשים, אבל מעבר לזה, השדרה הניהולית של משרדי הממשלה לא עובדת. זו לא רק ההנהגה, זה לאורך ולרוחב".  

ממשרד הבריאות נמסר כי ישנן מספר דרכים לקבלת סיוע נפשי, בין אם דרך מרכזי החוסן ובין אם בטיפול חינמי של שלושה מפגשים שניתן על ידי קופות החולים וכי יו"ר המועצה לפוסט טראומה, פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית מסביר כי ״כחלק מתגובה נורמלית בשבועות הראשונים לאחר טראומה אנו עדים לתסמינים שונים המהווים תגובה למצב החריג, וברוב המצבים התסמינים הם בני חלוף. עיקר הטיפול במצבים האלה הוא גיוס כוחות הנפש ותמיכה של הסביבה הקרובה, באופן הגורם לתסמינים לדעוך בהדרגה. ככל שישנם תסמינים שפוגעים בתפקוד, ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע. אנו מדגישים כי שימוש בקנביס לא הוכח כיעיל לטיפול בשלב החריף לאחר הטראומה ואף עלול להזיק ועל כן אינו מומלץ. טיפול בקנביס מתאים רק במצבים הכרוניים ורק לאחר כישלון חלקי או מלא של טיפולים בשיחה או טיפולים תרופתיים מבוססי מחקר."